עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  אפריל 2015

זקני־קהילה, האם אתם מוכנים להכשיר אחרים?‏

זקני־קהילה, האם אתם מוכנים להכשיר אחרים?‏

‏”לכול זמן” (‏קהלת ג’:1‏).‏

1, 2. איזה מצב קיים בקהילות רבות לפי התרשמותם של משגיחי נפה?‏

משגיח הנפה עמד לסיים את ישיבתו עם מועצת הזקנים. כשהביט בפניהם חש חיבה לבבית כלפי רועים חרוצים אלה אשר חלקם מבוגרים מספיק להיות אבותיו. עם זאת, היה משהו שהטריד אותו, ולכן הוא שאל אותם, ”אחים, מה עשיתם כדי להכשיר אחרים לשאת באחריות נוספת בקהילה?” הם זכרו היטב שבביקורו האחרון הוא עודד אותם להתמקד יותר בהכשרת אחרים. לבסוף אמר אחד הזקנים, ”למען האמת, לא עשינו הרבה”, ושאר הזקנים הנהנו לאות הסכמה.‏

2 אם אתה זקן־קהילה, התוכל להזדהות עם מה שקרה באותה ישיבה? סביר להניח שכן. משגיחי נפה ברחבי העולם שמו לב שבקהילות רבות נדרש לעשות יותר על מנת להכשיר את האחים — צעירים ומבוגרים — לטיפול בעדר. זו משימה מאתגרת. מדוע?‏

3. ‏(א) כיצד מדגישים כתבי־הקודש את חשיבות ההכשרה, ומדוע על כולנו לתת על כך את הדעת? (ראה הערת שוליים.) (ב) מדוע ישנם זקנים המתקשים להכשיר אחרים?‏

 3 בתור רועה אתה ודאי מבין שחשוב להעניק הכשרה אישית.‏ * אתה יודע שיש צורך באחים נוספים כדי לשמור על חוסנן הרוחני של הקהילות הקיימות וכדי לאפשר הקמת קהילות חדשות. ‏(קרא ישעיהו ס’:22‏.) אתה גם יודע שדבר־אלוהים מאיץ בך ”ללמד אחרים”. ‏(קרא טימותיאוס ב’. ב’:2‏.) למרות זאת, אולי קשה לך לעשות כן, בדומה לזקנים שהוזכרו בתחילת המאמר. אחרי שאתה ממלא את חובותיך במשפחה, בעבודה ובקהילה, ומטפל בעניינים דחופים אחרים, דומה שאין לך זמן להכשיר אחים אחרים. לאור זאת, הבה נראה איזו חשיבות יש לייחס להכשרת אחרים.‏

מתן עדיפות להכשרה

4. מה יכולה להיות אחת הסיבות לכך שההכשרה לעיתים נדחית למועד מאוחר יותר?‏

4 מה יכולה להיות אחת הסיבות לכך שישנם זקנים המתקשים לייחד זמן להכשרה? ייתכן שחלקם חושבים: ’ההכשרה חשובה, אבל היא לא דחופה כמו ענייני קהילה אחרים שלא סובלים דיחוי. אם אצטרך לדחות למועד מאוחר יותר את ההכשרה, הקהילה תמשיך לתפקד’. אומנם נכון שעניינים רבים תובעים את תשומת לבך המיידית, אך דחיית ההכשרה עלולה לפגוע בבריאותה הרוחנית של הקהילה.‏

5, 6. מה נוכל ללמוד מן הדוגמה על הנהג וגישתו כלפי תחזוקת המנוע, וכיצד אפשר להשוות זאת להכשרה הניתנת בקהילה?‏

5 תן דעתך לדוגמה הבאה: כל נהג יודע שכדי לתחזק את מכוניתו וכדי שהמנוע יתפקד כמו שצריך, עליו להחליף שמן על בסיס קבוע. למרות זאת, הוא אולי סבור שאין זה דחוף באותה מידה כמו תדלוק הרכב. הרי אם הוא לא יתדלק את המכונית, היא עד מהרה תיעצר. הוא אולי אומר לעצמו, ’אם לא יהיה לי זמן להחליף שמן, המנוע ימשיך לעבוד, לפחות לזמן מה’. אבל מהי הסכנה? אם הנהג ימשיך לדחות את תחזוקת המנוע יבוא יום והמכונית תשבוק חיים, ואז יהיה עליו להקדיש הרבה מאוד זמן וכסף לתיקונה. מהו הלקח?‏

6 הזקנים מטפלים במשימות חשובות רבות שיש להשלימן ללא דיחוי; אחרת תיפגע הקהילה. לפיכך כפי שהנהג בדוגמה מקפיד לתדלק את המכונית, חייבים הזקנים ’להבין מה הם הדברים החשובים יותר’ (‏פיל’ א’:10‏). ואולם, ישנם זקנים העסוקים מאוד בטיפול בעניינים דחופים עד כדי כך שהם מזניחים את ”תחזוקת המנוע”, כלומר את התפקיד להכשיר אחרים. אם הזקנים ימשיכו לדחות את מתן ההכשרה הנחוצה, במוקדם או במאוחר יחסרו לקהילה אחים כשירים לטיפול בכל הדברים הנחוצים.‏

7. מה ניתן לומר על זקני־קהילה המקדישים זמן להכשרה?‏

7 ברור אפוא שעלינו להישמר מן החשיבה האומרת שההכשרה אינה  בעדיפות גבוהה. זקני־קהילה המביטים לטווח ארוך ומקדישים זמן להכשרת אחים פחות מנוסים הם סוכני בית נבונים ומהווים ברכה של ממש עבור הקהילה כולה. ‏(קרא פטרוס א’. ד’:10‏.) איזו תועלת מפיקה מכך הקהילה?‏

השקעה נבונה

8. ‏(א) אילו תכונות ושיקולים מניעים את הזקנים להכשיר אחרים? (ב) איזו אחריות דחופה מוטלת על זקני־הקהילה המשרתים במקומות שבהם יש צורך רב יותר? (ראה התיבה ”‏ משימה דחופה‏”.)‏

8 גם הזקנים המנוסים ביותר חייבים להודות בצניעות כי גילם המתקדם יצמצם בהדרגה את מה שיוכלו לעשות אישית למען הקהילה (‏מיכה ו’:8‏). כמו כן, בראייה מציאותית עליהם להביא בחשבון כי ”עת ופגע” עלולים להשפיע בן רגע על היכולת שלהם למלא תפקידים קהילתיים (‏קהלת ט’:11, 12;‏ יעקב ד’:13, 14‏). לכן מתוך דאגה כנה לטובת כבשיו של יהוה, זקני־קהילה החושבים לטווח ארוך חולקים בזמנים הנכונים עם אחים צעירים יותר את הניסיון שצברו בשנות שירותם הנאמן ‏(קרא תהלים ע”א:17, 18‏).‏

9. איזה אירוע עתידי הופך את ההכשרה לחשובה ביותר?‏

9 מאיזו סיבה נוספת מהווים הזקנים המכשירים אחרים ברכה לעדר? הם מחזקים את הגנותיה של הקהילה. כיצד? מאמצי הזקנים להכשיר אחרים מביאים לידי כך שיהיו יותר אחים המוכנים לעזור לקהילה לעמוד איתן ולהיות מאוחדת, לא רק כעת אלא במיוחד בזמנים הסוערים שיבואו בצרה הגדולה (‏יח’ ל”ח:10–12;‏ מיכה ה’:4, 5‏). על כן, זקנים יקרים, אנו מפצירים בכם לתת להכשרה מקום קבוע בשירותכם כיום.‏

10. מה אולי יידרש מן הזקן כדי למצוא זמן להכשרת אחרים?‏

10 כמובן, אנו מבינים שהזמן שאתם מקדישים לפעילויות קהילתיות חשובות כבר גורם לכם להרגיש שאתם מגיעים לקצה גבול יכולתכם. לפיכך יהיה עליכם אולי לייחד חלק מן הזמן הזה להכשרה (‏קהלת ג’:1‏). תהיה זו השקעה נבונה.‏

יצירת התנאים הנכונים

11. ‏(א) מה ראוי לציון לגבי ההצעות שהעלו זקנים מארצות שונות באשר למתן הכשרה? (ב) מדוע יהיה זה למועיל לדון בהצעותיהם של זקנים שונים לאור הכתוב במשלי ט”ו:22‏?‏

11 לא מזמן נשאלו מספר זקנים העוזרים בהצלחה לאחיהם לגדול רוחנית באילו שיטות הם מכשירים אחרים.‏ * אף שלכל אחד מהם נסיבות שונות מאוד, עצותיהם היו דומות להפליא. על מה מעיד הדבר? הדבר מעיד על כך שהכשרה המבוססת על המקרא מתאימה למתלמדים ‏’בכל מקום ובכל קהילה וקהילה’ — כפי שנכון היה בימי השליח פאולוס (‏קור”א ד’:17‏). על כן במאמר הזה ובבא אחריו נדון במספר הצעות שהעלו זקנים אלה (‏מש’ ט”ו:22‏). למען הפשטות המאמר יכנה את נותני ההכשרה ”מורים” ואת מקבלי ההכשרה ”מתלמדים”.‏

12. מה צריך המורה ליצור, ומדוע?‏

12 המורה צריך ליצור את התנאים הנכונים להכשרה. כפי שגנן צריך לעבד או לתחחַ את האדמה לפני זריעת הזרעים, כך צריך המורה להכין את לב  המתלמד ולעודד אותו לפני שינחיל לו כישורים חדשים. אם כן, כיצד יוצרים המורים את התנאים הנכונים להכשרה? הם מיישמים קו פעולה הדומה לזה שנקט נביא אחד מימי קדם. באיזה קו פעולה מדובר?‏

13–15. ‏(א) איזו משימה קיבל שמואל הנביא? (ב) כיצד ביצע שמואל את המשימה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ג) מדוע פרשה מקראית זו צריכה לעניין במיוחד את הזקנים בימינו?‏

13 יום אחד לפני יותר מ־3,000 שנה אמר יהוה לנביא הקשיש שמואל: ”כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין, ומשחתו לנגיד על עמי ישראל” (‏שמ”א ט’:15, 16‏). שמואל הבין שתפקידו כמנהיג עומד להסתיים ושיהוה הורה לו למשוח יורש. הוא ודאי תהה איך יוכל להכין את האיש למשימה. שמואל הגה רעיון ותכנן תוכנית פעולה.‏

14 למחרת, כאשר ראה שמואל את שאול, אמר יהוה לנביא: ”הנה האיש”. אז החל שמואל ליישם את תוכניתו. הוא הזמין את שאול לארוחה בלשכה (חדר אוכל), ושם נתן לשאול ולנערו את המקומות הנכבדים ביותר ונתח בשר משובח ואמר: ”אכול כי למועד שָׁמוּר לך”. אחר כך הלכו שמואל ושאול אל בית הנביא ושוחחו תוך כדי הליכה. שמואל רצה לנצל היטב את האווירה הנעימה שיצרו הארוחה הדשנה וההליכה הנינוחה. על כן הזמין את שאול לגג ביתו. ברוח הערב הקרירה הוסיף שמואל ’לדבר עם שאול על הגג’ עד השינה. למחרת משח שמואל את שאול בשמן, נשק לו ונתן לו הוראות נוספות. ובהמשך שילח אותו לדרכו כשהוא ערוך ומוכן לבאות (‏שמ”א ט’:17–27; י’:1‏).‏

15 כמובן, משיחת אדם למלך על אומה אינה זהה להכשרת אח לתפקיד זקן־קהילה או משרת עוזר בקהילה. למרות זאת, הזקנים כיום יכולים להפיק מספר לקחים חשובים מהתנהלותו של שמואל. הבה נתמקד בשניים מהם.‏

לַמד בנפש חפצה והיה ידיד אמת

16. ‏(א) מה חש שמואל כאשר ביקשו להם בני ישראל מלך בשר ודם? (ב) באיזו גישה מילא שמואל את המשימה למשוח למלך את שאול?‏

16 פעל בנפש חפצה ולא באי־רצון. כאשר שמע שמואל שבני ישראל מבקשים להם מלך בשר ודם, הוא חש מאוכזב ודחוי על־ידי בני עמו (‏שמ”א ח’:4–8‏). למעשה, הוא כלל לא רצה לעשות את מה שדרש העם, ושלוש פעמים ראה יהוה צורך לומר לו לשמוע בקולם (‏שמ”א ח’:7,‏ 9,‏ 22‏). למרות זאת, שמואל לא נתן למרירות ולתרעומת כלפי מחליפו להכות שורשים בלבו. כאשר הורה לו יהוה למשוח למלך את שאול, ציית הנביא לא באי־רצון ומתוך חובה, אלא בנפש חפצה ובאהבה.‏

17. כיצד מחקים כיום הזקנים את גישתו של שמואל, ואיזה סיפוק מסב להם הדבר?‏

17 בדומה לשמואל, זקני־קהילה מנוסים בימינו מתייחסים בטוב לב אל האחים שאותם הם מכשירים (‏פט”א ה’:2‏). הם אינם נמנעים מלהכשיר אחרים מחשש שיהיה עליהם להעביר זכויות מסוימות בקהילה אל המתלמדים. מורים רחבי לב אינם רואים במתלמדים הלומדים ברצון מתחרים אלא ’שותפים לעבודה’ — מתנות יקרות לקהילה (‏קור”ב א’:24;‏ עב’ י”ג:16‏). ומה רב הסיפוק  שחווים מורים לא־אנוכיים אלה כאשר הם רואים כיצד המתלמדים מנצלים את כישוריהם לתועלת הקהילה! (‏מה”ש כ’:35‏).‏

18, 19. כיצד יכול הזקן להכין את לב המתלמד, ומדוע גישה זו כה חשובה?‏

18 היה ידיד, ולא רק מורה. ביום שבו פגש שמואל את שאול יכול היה הנביא להוציא כד שמן ולשפוך אותו בחופזה על ראש שאול ואז לשלח את המלך החדש אל דרכו כשהוא משוח לגמרי, אך לגמרי לא מוכן לתפקיד. תחת זאת, בטובו הקדיש שמואל זמן להכנת לבו של שאול בהדרגה. רק לאחר שנהנו מארוחה דשנה, מטיול רגלי נעים, משיחה ארוכה ומשינה ערבה חש הנביא שהגיע הרגע הנכון למשוח את שאול.‏

הכשרת אחרים מתחילה ברקימת ידידות עמם (ראה סעיפים 18, 19)‏

19 גם בימינו צריך המורה להתחיל במתן הכשרה על־ידי כך שיקדיש זמן ליצירת אווירה רגועה ולרקימת ידידות עם המתלמד. הצעדים הספציפיים שנוקט הזקן ליצירת יחסים לבביים אלה שונים במידת מה מארץ לארץ, בתלות בנסיבות ובמנהגים המקומיים. אך בלי קשר למקום מגוריך, אם בתור זקן עסוק תבלה זמן עם המתלמד אתה בעצם תאמר לו, ”אתה חשוב לי”. ‏(קרא רומים י”ב:10‏.) המסר הלא־מילולי הזה ייקלט בבירור ויתקבל בהערכה עמוקה בכל מקום על־ידי מתלמדים הלומדים בנפש חפצה.‏

20, 21. ‏(א) הגדר מהו מורה מצליח. (ב) במה יעסוק המאמר הבא?‏

20 זקני־קהילה, זכרו: מורה מצליח הוא מי שלא רק אוהב ללמד את התלמיד אלא גם אוהב את התלמיד עצמו. ‏(השווה יוחנן ה’:20‏.) המתלמד יבחין במהרה במאפיין מכריע זה בגישתו של המורה, ותהיה לכך השפעה ניכרת על האופן שבו יגיב להכשרה. אם כן, זקנים יקרים, במתן הכשרה היו יותר ממורים — היו ידידים (‏מש’ י”ז:17;‏ יוח’ ט”ו:15‏).‏

21 לאחר שיכין את לב המתלמד יוכל הזקן להנחיל לו את הכישורים הנחוצים. באילו שיטות יכול הזקן להשתמש? בזאת יעסוק המאמר הבא.‏

^ ס' 3 המאמר הזה והבא אחריו מיועדים במיוחד לזקני־הקהילה, אך כל חברי הקהילה צריכים לתת את הדעת למידע המובא בהם. מדוע? משום שהוא יעודד את כל האחים הטבולים להבין שהם זקוקים להכשרה כדי לשאת בעומס העבודה. וכאשר הכשרה זו ניתנת, הכול יוצאים נשכרים.‏

^ ס' 11 זקנים אלה מתגוררים באוסטרליה, ארצות הברית, בלגיה, בנגלדש, ברזיל, גיאנה הצרפתית, דרום אפריקה, יפן, מקסיקו, ניגריה, נמיביה, צרפת, קוריאה, ראוניון ורוסיה.‏