עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2015

 סיפור חיים

מצאנו קריירה מספקת יותר

מצאנו קריירה מספקת יותר

כאשר גוון ואני היינו בני חמש התחלנו ללמוד מחול. עוד לפני שהכרנו החליט כל אחד מאתנו עוד בילדותו להפוך את ריקודי הבלט לקריירה. אך כשהגענו כמעט לשיא הקריירה שלנו, ויתרנו על הכול. מה הוביל להחלטה זו?‏

דיוויד: נולדתי בשנת 1945 במחוז שרופשייר שבאנגליה. לאבי הייתה חווה באזור כפרי שלֵו. אחרי שעות הלימודים נהניתי להאכיל את התרנגולות ולאסוף את ביציהן וגם לטפל בבקר ובכבשים. במהלך חופשות בית־הספר עזרתי בקציר ולפעמים נהגתי בטרקטורים שהיו בבעלותנו.‏

אולם תחום עניין אחר החל לתפוס מקום חשוב בחיי. אבי שם לב שכבר בגיל צעיר מאוד רציתי לרקוד בכל פעם ששמעתי מוזיקה ברקע. לכן כשהייתי בן חמש הוא הציע לאמי לקחת אותי לבית־ספר מקומי לריקודי סטפס. המורה שלי חשב שיש לי פוטנציאל להפוך לרקדן בלט, והוא נתן לי גם שיעורי בלט. בגיל 15 זכיתי במלגה לבית־ספר יוקרתי — בית־הספר של הבלט המלכותי בלונדון. שם פגשתי את גוון וצוּותנו לרקוד כזוג.‏

גוון: נולדתי ב־1944 בלונדון הסואנת. עוד כילדה קטנה האמנתי מאוד באלוהים. ניסיתי לקרוא את המקרא, אבל היה לי קשה להבין אותו. לפני כן, בגיל חמש למדתי מחול. כעבור שש שנים זכיתי בתחרות לאומית בבריטניה שהעניקה לזוכה מקום בקבוצת הנוער בבית־הספר של הבלט המלכותי בווייט לודג’, אחוזה ג’ורג’יאנית יפהפייה בריצ’מונד פארק שבפרברי לונדון. שם רכשתי את השכלתי ולמדתי בלט מגדולי המורים בתחום. בגיל 16 עברתי לקבוצת הבוגרים בבית־הספר של הבלט המלכותי במרכז לונדון, ושם פגשתי את דיוויד. תוך כמה חודשים רקדנו יחד במופעי בלט בבית האופרה המלכותית בקובנט גארדן שבלונדון.‏

במהלך הקריירה המקצועית שלנו בבלט רקדנו ברחבי העולם

דיוויד: כשם שסיפרה גוון, במהלך הקריירה שלנו רקדנו בבית האופרה המלכותית המפורסם ועם להקת ”לונדון פסטיבל בלט” (כיום הבלט הלאומי הבריטי). אחד הכוריאוגרפים בבלט המלכותי הקים להקה בינלאומית בוופרטל שבגרמניה ובחר בנו כשני הרקדנים הסוליסטים עבור להקתו. במהלך הקריירה שלנו רקדנו בתיאטראות ברחבי העולם והופענו לצד רקדנים מפורסמים, כמו מרגוט פונטיין ורודולף נורייב. אורח חיים תחרותי זה ממלא את האדם בחשיבות עצמית. הקדשנו את כל כולנו למקצוע.‏

 גוון: התמסרתי לריקוד בגוף ונפש. דיוויד ואני שאפנו להגיע לפסגה. נהניתי לחלק חתימות, לקבל פרחים ולשמוע את תשואות הקהל. בעולם התיאטרון הייתי מוקפת באנשים שחיו חיים לא־מוסריים, נהגו לעשן ולהפריז בשתייה; בדומה לרבים בתחום החזקתי בקמיעות.‏

חיינו השתנו מן הקצה אל הקצה

ביום חתונתנו

דיוויד: לאחר שנים רבות בקריירת הריקוד הרגשתי שאינני יכול עוד לחיות על מזוודות. מאחר שגדלתי בחווה התחלתי להתגעגע לחיי הכפר הפשוטים. לכן ב־1967 נטשתי את הקריירה שלי והתחלתי לעבוד בחווה גדולה הסמוכה לבית הוריי. בעל החווה השכיר לי בית כפרי קטן. התקשרתי לגוון שהייתה בתיאטרון והצעתי לה להינשא לי. מאחר שהיא קודמה לתפקיד רקדנית סולו והקריירה שלה הייתה בתאוצה, ניצבה בפניה החלטה לא־קלה. למרות זאת, היא נענתה להצעתי והצטרפה אליי לחיי הכפר, חיים שהיו זרים לה לחלוטין.‏

גוון: כן, היה קשה להסתגל לחיים בחווה. חליבת פרות והאכלת חזירים ותרנגולות בכל תנאי מזג אוויר היו דברים שונים בתכלית מהעולם שהכרתי. דיוויד למד קורס בן תשעה חודשים בקולג’ חקלאי כדי להתעדכן בשיטות עבודה חדישות, ואני חשתי בודדה כי הוא שב הביתה רק בלילות. בתקופה הזו נולדה גילי, בתנו הראשונה. דיוויד הציע לי ללמוד נהיגה וכך עשיתי. יום אחד כשביקרתי בעיירה סמוכה פגשתי את גייל, שהכרתי קודם לכן כשעבדה באחת החנויות המקומיות.‏

בחווה בשנים הראשונות לנישואינו

גייל הזמינה אותי לביתה לכוס תה. הראנו זו לזו תמונות מהחתונות שלנו, ובאחת התמונות שלה ראיתי קבוצת אנשים העומדים מחוץ למקום שנקרא ”אולם מלכות”. שאלתי אותה איזו כנסייה זו. כשהיא אמרה לי שהיא ובעלה הם עדי־יהוה, שמחתי. נזכרתי שאחת הדודות שלי היא עדת־יהוה. אבל אבי כעס עליה מאוד וסלד ממנה וזרק את הספרות שלה לפח. תהיתי מדוע אבי, אדם ידידותי מאוד בדרך כלל, התרגז כל כך על אישה נחמדה כמוה.‏

סוף כל סוף הייתה לי הזדמנות להבין מדוע אמונותיה של דודתי היו שונות ממה שלימדה הכנסייה. גייל הראתה לי מה באמת מלמד המקרא. נדהמתי לגלות שתורות רבות, כגון השילוש והישארות הנפש, מנוגדות לכתוב במקרא (‏קהלת  ט’:5,‏ 10;‏ יוח’ י”ד:28; י”ז:3‏). כמו כן, בפעם הראשונה בחיי ראיתי במקרא את שם אלוהים, יהוה (‏שמ’ ו’:3‏).‏

דיוויד: גוון סיפרה לי את מה שהיא לומדת. נזכרתי שבילדותי אבי נהג לומר שעליי לקרוא את ספר הספרים. לכן גוון ואני הסכמנו לקבל שיעורי מקרא מגייל ומדריק בעלה. מאחר שהתאפשר לנו לשכור חווה קטנה משלנו עברנו לאחר שישה חודשים לאוסווסטרי, עיירה השוכנת גם כן במחוז שרופשייר. שם המשיכה דירדרי, עדת יהוה מקומית, ללמד אותנו בסבלנות את המקרא. התקדמותנו הייתה איטית בהתחלה. הטיפול במשק העסיק אותנו מאוד. עם זאת, אט אט החלה האמת להכות שורשים בלבנו.‏

גוון: מכשול גדול שעמד בפניי היה אמונות תפלות. הכתוב בישעיהו ס”ה:11 עזר לי להבין מהי השקפתו של יהוה על ”העורכים לגד שולחן”. לאחר תפילות רבות הצלחתי עם הזמן להתפטר מכל הקמיעות שלי. כשלמדתי ש”המרומם את עצמו יושפל והמשפיל את עצמו ירומם” הבנתי איזה סוג של אנשים רצויים בעיני יהוה (‏מתי כ”ג:12‏). רציתי לשרת את האל שאוהב אותנו עד כדי כך שנתן את בנו יקירו כקורבן כופר. בשלב הזה בתנו השנייה נולדה כבר, והיה זה מרגש ללמוד שמשפחתנו יכולה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות.‏

דיוויד: התרשמתי מהתגשמותן המדהימה של נבואות המקרא, למשל הנבואות המופיעות במתי פרק כ”ד ובספר דניאל, והשתכנעתי שזו האמת. נוכחתי לדעת שאין דבר בסדר העולמי הזה המשתווה ליחסים טובים עם יהוה. לכן נעשיתי פחות ופחות שאפתן. הבנתי שאשתי ובנותיי חשובות לא פחות ממני. כשקראתי את הכתוב בפיליפים ב’:4 למדתי שאני לא צריך להתרכז בעצמי ובשאיפתי להשיג חווה גדולה יותר, ושבמקום זאת עליי להציב את שירות יהוה במקום הראשון בחיי. הפסקתי לעשן. אבל לא היה לנו קל לארגן את חיינו כדי להגיע לאסיפות בערבי שבת, מרחק של 10 קילומטר, משום שזה היה זמן חליבת הפרות. אך הודות לתמיכתה של גוון מעולם לא החמצנו אף אסיפה; ומדי ראשון בבוקר הקפדנו לצאת עם בנותינו לשירות — לאחר חליבת הפרות.‏

קרובינו לא היו מרוצים מהשינוי שחוללנו בחיינו. אביה של גוון לא דיבר אתה במשך שש שנים. גם הוריי ניסו להניא אותנו מלהתרועע עם העדים.‏

גוון: יהוה עזר לנו להחזיק מעמד בקשיים אלו. ובמשך הזמן הפכו האחים והאחיות בקהילת אוסווסטרי למשפחתנו החדשה. הם תמכו בנו  באהבה במהלך הניסיונות שעברנו (‏לוקס י”ח:29, 30‏). ב־1972 הקדשנו את חיינו ליהוה ונטבלנו. רציתי לעזור לכמה שיותר אנשים להכיר את האמת, והתחלתי לשרת כחלוצה.‏

קריירה חדשה ומספקת

דיוויד: העבודה בחווה לאורך השנים הייתה עבודה פיזית מאומצת; עם זאת, ניסינו להציב בפני בנותינו דוגמה טובה מבחינה רוחנית. בשלב מסוים, עקב קיצוצים ממשלתיים, היה עלינו לוותר על החווה. היינו מחוסרי בית ומחוסרי עבודה, ובתנו השלישית הייתה רק בת שנה. פנינו ליהוה בתפילה לבקשת עזרה והדרכה. החלטנו להשתמש בכישרון שלנו ופתחנו סטודיו לריקוד לפרנסת משפחתנו. נחישותנו להציב את העניינים הרוחניים במקום הראשון בחיינו הניבה פרי. לשמחתנו הרבה כל שלוש בנותינו החלו לשרת כחלוצות בסיום לימודיהן. הואיל וגם גוון שירתה כחלוצה, התאפשר לה לתמוך מדי יום בבנותינו.‏

לאחר שהתחתנו שתי בנותינו הגדולות גילי ודניז, סגרנו את הסטודיו לריקוד. כתבנו למשרד הסניף כדי לברר היכן יש צורך בעזרה. הם הפנו אותנו לעיירות בדרום־מזרח אנגליה. הואיל ורק בתנו דבי התגוררה אתנו, התחלתי גם אני לשרת כחלוץ. כעבור חמש שנים התבקשנו לתמוך בקהילות אחרות השוכנות צפונה יותר. אחרי שדבי התחתנה הייתה לנו הזכות להשתתף במהלך עשר שנים בתוכנית הבנייה הבינלאומית בזימבבווה, מולדובה, הונגריה ובחוף השנהב. לאחר מכן חזרנו לאנגליה כדי לעזור בעבודות הבנייה בבית־אל בלונדון. הודות לניסיון שצברתי בחוואות, התבקשתי לעזור בחוות בית־אל, שהייתה פעילה באותה עת. כיום אנחנו משרתים כחלוצים בצפון־מערב אנגליה.‏

מצאנו שמחה רבה כששירתנו במסגרת תוכניות בנייה בינלאומיות

גוון: בהתחלה הקדשנו את עצמנו לבלט — הקדשה שהייתה מהנה אך זמנית. לאחר מכן הקדשנו את עצמנו ליהוה — ההקדשה החשובה מכול. הקדשה זו מסבה לנו אושר גדול, והיא נצחית. אנחנו עדיין צוות, אך כיום רגלינו משמשות אותנו בשירות החלוצי המשותף. עזרנו לאנשים רבים ללמוד אמיתות יקרות ומצילות חיים, והדבר מסב לנו שמחה שאין שווה לה. ”איגרות המלצה” אלו טובות יותר מכל התהילה שאפשר לזכות לה בעולם הזה (‏קור”ב ג’:1, 2‏). אילולא הכרנו את האמת, היינו נותרים רק עם זכרונות, תמונות ישנות, ותוכניות של הצגות תיאטרון מהקריירה הקודמת שלנו.‏

דיוויד: הקריירה בשירות יהוה שינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה. אני יודע שזה עזר לי להיות בעל ואב טוב יותר. המקרא מספר לנו שמרים, דוד המלך ואחרים רקדו כביטוי לשמחה שחשו. גם אנו יחד עם רבים אחרים מייחלים ליום שבו נרקוד משמחה בעולמו החדש של יהוה (‏שמ’ ט”ו:20;‏ שמ”ב ו’:14‏).‏