עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2015

האם ’תעמוד על המשמר’?‏

האם ’תעמוד על המשמר’?‏

‏”על כן עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה” (‏מתי כ”ה:13‏).‏

1, 2. ‏(א) מה גילה ישוע לגבי אחרית הימים? (ב) באילו שאלות נדון?‏

זו ודאי הייתה חוויה יוצאת דופן לשבת על הר הזיתים, שהשקיף על בית המקדש בירושלים, כאשר ניבא ישוע את אחת מנבואותיו המרתקות ביותר. פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן הקשיבו לישוע קשב רב בשעה שהשמיע באוזניהם נבואה אשר התגשמותה הייתה צפונה הרחק בעתיד. הוא סיפר להם רבות על אחרית ימיו של הסדר העולמי המרושע הזה, התקופה שבה ימלוך במלכות אלוהים. הוא אמר להם שבתקופה מכרעת זו ייצג אותו עלי אדמות ’עבדו הנאמן והנבון’ ויספק למשרתיו הזנה רוחנית נחוצה בעתה (‏מתי כ”ד:45–47‏).‏

2 בהמשך, באותה נבואה, סיפר ישוע את משל עשר הבתולות. ‏(קרא מתי כ”ה:1–13‏.) הבה נתמקד בשאלות הבאות: (1) מהו המסר הבסיסי של המשל? (2) כיצד מיישמים המשוחים הנאמנים את העצות הגלומות במשל, ולאילו  תוצאות מוביל הדבר? (3) כיצד יכול כל אחד מאתנו להפיק כיום תועלת ממשלו של ישוע?‏

מהו המסר של המשל?‏

3. כיצד התייחסה הספרות שלנו בעבר למשל עשר הבתולות, ואיזו תוצאה אולי הייתה לכך?‏

3 במאמר הקודם ראינו שבעשרות השנים האחרונות מסביר העבד הנאמן את כתבי־הקודש תוך שהוא שם פחות ופחות דגש בתמונות נבואיות סמליות ומבליט יותר ויותר את הערך המעשי של הכתוב. בעבר ייחסה הספרות שלנו לעיתים משמעויות סמליות ספציפיות גם לפרטים קטנים במשל עשר הבתולות, כגון המנורות, השמן, הכלים וכן הלאה. אך הייתכן שהמסר הפשוט והדחוף של המשל נדחק לשוליים? כפי שנראה, התשובה לכך נושאת חשיבות עליונה.‏

4. כיצד נוכל לדעת את זהות (א) החתן? (ב) הבתולות?‏

4 הבה נבחן את המסר הבסיסי שהעביר ישוע במשל זה. תן דעתך תחילה לדמויות המרכזיות. מיהו החתן במשל? ברור שישוע התכוון לעצמו, שהרי בהזדמנות אחרת הוא אפילו הציג את עצמו בתור החתן! (‏לוקס ה’:34, 35‏) מה באשר לבתולות? במשל אומר ישוע שמוטלת עליהן האחריות להיות מוכנות עם מנורות דלוקות בשעה שיגיע החתן. שים לב להוראות הדומות שנתן ישוע ל’עדרו הקטן’, כלומר לתלמידיו המשוחים: ”היו לבושים ומוכנים, ויהיו מנורותיכם דולקות, והיו כאנשים המחכים לשובו של אדונם מן החתונה” (‏לוקס י”ב:32,‏ 35, 36‏). יתרה מזו, גם השליח פאולוס וגם השליח יוחנן דימו בהשראת רוח הקודש את תלמידיו המשוחים של המשיח לבתולות טהורות (‏קור”ב י”א:2;‏ ההת’ י”ד:4‏). המסקנה הברורה היא שישוע רצה שהמשל שבמתי כ”ה:1–13 ישמש כמקור של עצות ואזהרות לתלמידיו המשוחים.‏

5. כיצד הראה ישוע באיזו תקופה יתגשם המשל?‏

5 בנוסף, תן דעתך לתקופת התגשמות המשל. לאיזו תקופה נועדו עצותיו של ישוע? ישוע ציין לקראת סוף המשל עובדה המצביעה בבירור על מועד התגשמותו. הוא אמר: ‏”הגיע החתן” (‏מתי כ”ה:10‏). כפי שלמדנו בהוצאת כתב עת זה מ־15 ביולי 2013, בנבואת ישוע במתי פרקים כ”ד ו־‏כ”ה מופיע שמונה פעמים אותו פועל יווני בהטיות שונות המתורגם ל’בא’ או ל’הגיע’. בכל אחת מהפעמים התייחס ישוע למועד מסוים במהלך הצרה הגדולה שבו הוא יבוא לשפוט ואחר כך להשמיד את הסדר העולמי הנוכחי. אם כן, משל זה מתגשם כנראה במרוצת אחרית הימים, אך שיאו יתגשם במהלך הצרה הגדולה.‏

6. מהו המסר הבסיסי של המשל לאור ההקשר?‏

6 מהו המסר הבסיסי של המשל? זכור את ההקשר. בדיוק לפני כן דיבר ישוע על ’עבדו הנאמן והנבון’. העבד יהיה קבוצה קטנה של אחים משוחים אשר ינהיגו את תלמידי המשיח בתקופת אחרית הימים. ישוע הזהיר ואמר שיהיה עליהם להישאר נאמנים. אחר כך התייחס לקבוצה גדולה יותר וסיפר את המשל הזה כדי להזהיר את כל תלמידיו המשוחים באחרית הימים ש’יעמדו על המשמר’ לבל יאבדו את גמולם היקר (‏מתי כ”ה:13‏). הבה נעבור כעת על המשל ונראה  כיצד מיישמים המשוחים את העצות הגלומות בו.‏

כיצד מיישמים המשוחים את העצות הגלומות במשל?‏

7, 8. ‏(א) בזכות אילו שתי תכונות היו הבתולות ערוכות לביאת החתן? (ב) כיצד מגלים המשוחים מוכנות?‏

7 משלו של ישוע מדגיש שהבתולות הנבונות, בניגוד לכסילות, היו ערוכות לביאת החתן. בזכות מה? בזכות שתי תכונות: מוכנוּת וערנות. הבתולות, אשר היה עליהן להישאר ערות בלילה ולחכות לבוא החתן, היו צריכות להקפיד שמנורותיהן יהיו תמיד דלוקות ולהישאר דרוכות לאורך שעות ארוכות עד לאירוע המרגש. אך בניגוד לכסילות, חמש בתולות התכוננו היטב — הן לקחו את מנורותיהן וגם שמן נוסף בכליהן. האם המשוחים הנאמנים מגלים אותה מידה של מוכנות?‏

8 אכן כן! לאורך אחרית הימים פועלים המשיחיים המשוחים כדוגמת הבתולות הנבונות — הם תמיד ערוכים ומוכנים לבצע את משימתם נאמנה עד הקץ. הם חישבו את מחיר שירותם הנאמן וידעו מן ההתחלה שמשימתם תדרוש מהם לוותר על יתרונות חומריים רבים שמציע עולם השטן. הם מתמסרים באופן בלעדי ליהוה ומשרתים אותו, לא מתוך כוונה לעשות כן עד למועד או לתאריך יעד מסוים אלא מתוך אהבה ונאמנות כלפיו וכלפי בנו. הם שומרים על תומתם ומסרבים לאמץ את רוח העולם המרושע הזה ואת גישותיו החומרניות, הלא־מוסריות והאנוכיות. כך הם שומרים על מוכנותם וזורחים בכל עת כמאורות מבלי להירתע מכל התמהמהות לכאורה של החתן (‏פיל’ ב’:15‏).‏

9. ‏(א) כיצד הזהיר ישוע מפני הנטייה הטבעית לנמנם? (ב) כיצד מגיבים המשוחים לקריאה: ”הנה החתן”? (ראה גם הערת שוליים.)‏

9 התכונה השנייה שמסייעת לאותן בתולות להיות ערוכות היא ערנות. הייתכן שיחידים מקרב המשיחיים המשוחים ינמנמו ויירדמו במרוצת הלילה הארוך? אכן כן. שים לב שישוע אומר שעשר הבתולות ”נמנמו כולן ונרדמו” במהלך התמהמהותו לכאורה של החתן. ישוע ידע היטב שגם רוח חפצה מאוד עלולה לדעוך בשל חולשת הבשר. המשוחים הנאמנים שעו לאזהרה שעולה מתוך המשל ועשו מאמצים גדולים אף יותר להישאר ערניים ודרוכים. כל הבתולות במשל נענו לקריאה שנשמעה בחצות הלילה: ”הנה החתן!” אבל רק הערניות החזיקו מעמד עד הקץ (‏מתי כ”ה:5, 6; כ”ו:41‏). מה באשר למשוחים הנאמנים בימינו? במרוצת אחרית הימים הם מגיבים להוכחות המוצקות אשר כביכול קוראות, ”הנה החתן!” — הנה הוא עומד לבוא. הם גם מגלים כוח עמידה וכל הזמן מוכנים לבוא החתן.‏ * אך שיא המשל מתמקד בפרק זמן ספציפי יותר. מה הכוונה?‏

גמול לנבונות ועונש לכסילות

10. איזו שאלה מתמיה עולה מחילופי הדברים בין הבתולות הנבונות לכסילות?‏

10 אולי החלק המתמיה ביותר במשל  מופיע לקראת סיומו בחילופי הדברים בין הבתולות הכסילות לנבונות. ‏(קרא מתי כ”ה:8, 9‏.) השיחה ביניהן מעלה את השאלה הבאה: ”מתי בתולדות עם אלוהים סירבו הנאמנים לעזור למי שביקשו עזרה?” את פתרון התעלומה אנו מוצאים כאשר אנו שוב מביאים בחשבון את תקופת התגשמות המשל. היזכר בהבנה המתוקנת שלנו לפיה ישוע, החתן, מגיע לקראת קץ הצרה הגדולה כדי לשפוט. האין זה סביר אפוא שחלק זה של המשל מתמקד במה שיתרחש בדיוק לפני משפט מכריע זה? נראה שכן, משום שעד אז כבר ייחתמו המשוחים סופית.‏

11. ‏(א) מה יקרה בדיוק לפני פרוץ הצרה הגדולה? (ב) למה התכוונו הבתולות הנבונות כשאמרו לכסילות ללכת אל מוכרי השמן?‏

11 אם כן, בטרם תפרוץ הצרה הגדולה ייחתמו סופית כל המשוחים הנאמנים עלי אדמות (‏ההת’ ז’:1–4‏). מאז ואילך תהיה קריאתם ודאית. אך חשוב על השנים שלפני פרוץ הצרה הגדולה. מה יקרה למשוחים שלא ישמרו על ערנותם ויחדלו להיות נאמנים? הם יאבדו את גמולם השמימי, וברור שהם לא יזכו לחתימה סופית לפני פרוץ הצרה הגדולה. עד אז יימשחו נאמנים אחרים. אולי הכסילים יזדעזעו בפרוץ הצרה הגדולה מהשמדת בבל הגדולה. ייתכן שרק בשלב זה הם יבינו שהם אינם מוכנים לבוא החתן. אם ברוב ייאושם יבקשו הכסילים עזרה בשעה מאוחרת זו, מה יקרה? משלו של ישוע מספק לנו תשובה מבשרת רעות. הבתולות הנבונות סירבו לוותר על השמן שלהן למען הכסילות ואמרו להן ללכת אל מוכרי השמן. אך זכור שהיה זה ”בחצות הלילה”. האם יצליחו למצוא מוכרי שמן בשעה כזו? לא. יהיה זה מאוחר מדי.‏

12. ‏(א) איזו חוויה מרה תפקוד בצרה הגדולה את המשוחים לשעבר שיחדלו להיות נאמנים לפני החתימה הסופית? (ב) מה יהיה בסופם של אלה אשר יהיו כבתולות הכסילות?‏

12 באותו אופן, במהלך הצרה הגדולה לא יוכלו המשוחים הנאמנים לעזור למי שחדלו להיות נאמנים. לא תהיה בנמצא כל עזרה. זה פשוט יהיה מאוחר מדי. מה צפוי להם אפוא? ישוע הסביר מה קרה בשעה שהלכו הבתולות הכסילות ללא הועיל לקנות שמן: ”הגיע החתן; הבתולות שהיו מוכנות נכנסו אתו אל סעודת החתונה, והדלת נסגרה”. כאשר יבוא המשיח בתפארתו לקראת סיום הצרה הגדולה, הוא יקבץ את משוחיו הנאמנים אל השמיים (‏מתי כ”ד:31; כ”ה:10;‏ יוח’ י”ד:1–3;‏ תסל”א ד’:17‏). הדלת אכן תיסגר בפני הלא־נאמנים המתנהגים כבתולות הכסילות. הם אולי יקראו: ”אדוננו, אדוננו, פתח לנו!” אבל הוא ישיב להם כפי שישיב לדמויי עז רבים מאוד בשעת המשפט: ’אמן אומר אני לכם: אינני מכיר אתכם’. עד כמה עצוב! (‏מתי ז’:21–23; כ”ה:11, 12‏).‏

13. ‏(א) מדוע אין כל סיבה להסיק שרבים מתלמידיו המשוחים של המשיח יפרו את נאמנותם? (ב) מדוע ניתן לומר שאזהרתו של ישוע היא גם ביטוי לאמונו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

13 לאור הנאמר עד כה, איזו מסקנה נוכל להסיק? האם ישוע למעשה אמר שרבים ממשרתיו המשוחים יפרו את נאמנותם ויהיה צורך להחליפם? לא. זכור שזמן קצר לפני כן הוא הזהיר את ’עבדו הנאמן והנבון’ שלא להפוך לעבד רע. אך אין זה אומר שהוא ציפה שכך יקרה.  בדומה לכך, משל הבתולות טומן בחובו אזהרה רבת־עוצמה. כפי שחמש מתוך עשר הבתולות היו כסילות וחמש היו נבונות, כך כל משוח יכול לבחור בין מוכנוּת וערנות לבין כסילוּת וחוסר נאמנות. בהשראת רוח אלוהים ציין השליח פאולוס נקודה דומה בדבריו אל אחיו המשיחיים המשוחים. ‏(קרא עברים ו’:4–9‏; השווה דברים ל’:19‏.) שים לב שאזהרתו של פאולוס הייתה תקיפה מאוד, אך לאחר מכן הוא הביע באהבה את ביטחונו בכך שמצפה לאחיו ולאחיותיו המשיחיים ’מצב טוב יותר’. במקביל לכך, האזהרה הגלומה במשלו של ישוע מעידה על אמון ואהבה מצדו. המשיח יודע שכל אחד ממשרתיו המשוחים יכול להישאר נאמן ולזכות לגמול המרגש.‏

כיצד יכולים ’כבשיו האחרים’ של המשיח להפיק תועלת מן המשל?‏

14. מדוע גם ’כבשיו האחרים’ של המשיח יכולים להפיק תועלת ממשל עשר הבתולות?‏

14 הואיל וישוע הפנה את משל עשר הבתולות אל תלמידיו המשוחים, האם המסקנה היא שבפסוקים אלה אין כל תועלת ל’כבשיו האחרים’ של המשיח? (‏יוח’ י’:16‏) לא ולא! זכור שהמסר של המשל הוא פשוט: ”עמדו על המשמר”. האם מסר זה תקף אך ורק לגבי המשוחים? ישוע אמר פעם: ”את מה שאני אומר לכם אומר אני לכול: עמדו על המשמר” (‏מר’ י”ג:37‏). ישוע דורש מכל תלמידיו להכין את לבבם לשירות נאמן ולשמור על ערנות. לכן כל המשיחיים הולכים בעקבות המשוחים בעניין זה; הם מחקים את דוגמתם הטובה ומציבים את השירות במקום הראשון בחייהם. כמו כן, כדאי שכל אחד מאתנו יזכור שהבתולות הכסילות ביקשו מן הנבונות לתת להן מן השמן שלהן. בקשתן חסרת התוחלת מדגישה בפנינו שאיש אינו יכול להיות נאמן במקומנו, להישאר בָּאמת במקומנו או לעמוד על המשמר במקומנו. כל אחד ואחד מאתנו ייתן דין וחשבון לשופט הצדיק שמינה יהוה. עלינו להיות מוכנים. הוא בא בקרוב!‏

בקשתן של הכסילות שהנבונות יתנו להן מן השמן שלהן מדגישה בפנינו שאיש אינו יכול להיות נאמן במקומנו או לעמוד על המשמר במקומנו

15. מדוע כל המשיחיים האמיתיים נרגשים לקראת חתונת המשיח עם כלתו?‏

15 כל המשיחיים יכולים להפיק תועלת גם מן האירוע המרכזי במשלו של ישוע. הרי מי מאתנו אינו נרגש לקראת חתונה עתידית זו? המשוחים יחיו בשמיים, ואחרי מלחמת הר מגידון הם יהפכו לכלת המשיח (‏ההת’ י”ט:7–9‏). כל שוכני הארץ יפיקו אז תועלת מחתונה שמימית זו, מפני שבזכותה תהיה ממשלה מושלמת לכול. בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית, הבה נהיה נחושים ללמוד את הלקח החיוני של משל עשר הבתולות. הבה נהיה ערוכים על־ידי כך שנכין את לבבנו ונעמוד איתן בערנות מתמדת, כדי שנוכל ליהנות מן העתיד הנפלא שמועיד לנו יהוה!‏

^ ס' 9 במשל קיים מרווח זמן ברור בין הקריאה ”הנה החתן!” (‏פסוק 6‏) לבין בואו הממשי (‏פסוק 10‏). לאורך אחרית הימים מבחינים המשוחים הערניים באות נוכחותו של ישוע. הם יודעים אפוא שהוא כאן — כלומר מולך במלכות. ניצב בפניהם האתגר להחזיק מעמד עד בואו, או הגעתו.‏