עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2015

‏”כך היה רצוי לפניך”‏

‏”כך היה רצוי לפניך”‏

‏”הסתרת היטב את הדברים האלה מן החכמים והמלומדים וגילית אותם לְעוללים” (‏לוקס י’:21‏).‏

1. מדוע ישוע ”התמלא רוח הקודש ושמחה גדולה הציפה אותו”? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

התוכל לשוות בנפשך כיצד נראה ישוע המשיח כש”התמלא רוח הקודש ושמחה גדולה הציפה אותו”? אולי אתה רואה בדמיונך את פניו מוארות בחיוך רחב ועיניו בורקות מאושר. מה גרם לו להגיב כך? זמן קצר קודם לכן שלח 70 מתלמידיו להכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, והיה חשוב לו מאוד לדעת כיצד הם יתמודדו עם המשימה. באותה עת היו אויבים רבי־עוצמה לבשורה הטובה, כגון הסופרים והפרושים הממולחים והמלומדים. רבים בהשפעתם זלזלו בישוע וראו בו לא יותר מנגר והחשיבו את תלמידיו ל”אנשים לא־מלומדים ופשוטים” (‏מה”ש ד’:13;‏ מר’ ו’:3‏). למרות זאת, התלמידים חזרו ממשימתם קורנים מהתרגשות. הם בישרו חרף ההתנגדות שהופעלה נגדם גם מצד השדים! מניין נבעו שמחתם ואומץ לבם? ‏(קרא לוקס י’:1,‏ 17–21‏).‏

2. ‏(א) באיזה מובן היו תלמידי ישוע כילדים? (ב) בזכות מה הבינו תלמידי המשיח אמיתות רוחניות חשובות?‏

2 שים לב מה אמר ישוע ליהוה: ”מהלל אני אותך באוזני  כול, אבי, אדון השמיים והארץ, כי הסתרת את הדברים האלה מן החכמים והמלומדים וגילית אותם לעוללים. כן, אבי, כי כך היה רצוי לפניך” (‏מתי י”א:25, 26‏). כמובן, ישוע לא התכוון שתלמידיו היו עוללים פשוטו כמשמעו, אלא ידע שהם נתפסו כילדים בהשוואה למשכילים ולמלומדים בארצם אשר היו חכמים בעיני עצמם. חשוב מכך, ישוע לימד את תלמידיו להיות כילדים, כלומר, להיות תמיד שפלי רוח ונוחים ללמוד (‏מתי י”ח:1–4‏). איזו תועלת הצמיחה להם שפלות רוחם? ברוח הקודש עזר להם יהוה להבין אמיתות רוחניות חשובות בשעה שהחכמים והמלומדים, אשר לעגו להם, נותרו עיוורים בהשפעת השטן ובשל גאוותם.‏

3. במה נדון במאמר זה?‏

3 אין פלא שישוע היה מרוצה מאוד! הוא שמח לראות כיצד מגלה יהוה אמיתות רוחניות עמוקות לאנשים שפלי רוח מכל הסוגים, בלי תלות בהשכלתם או ביכולותיהם האינטלקטואליות. הוא שמח שצורת הוראה זו רצויה לפני אביו. האם יהוה השתנה? כיצד הוא מראה שצורת הוראה זו עדיין רצויה בעיניו? כשנבחן את התשובות לשאלות אלו ניווכח שהדבר יסב לנו סיפוק רב, כפי שחש ישוע.‏

הבהרת אמיתות עמוקות לכול

4. באילו מובנים מהווה המהדורה המפושטת של המצפה מתנה אוהבת?‏

4 בשנים האחרונות ההדרכה הרוחנית שמטעם ארגון יהוה מעידה על שימת דגש מוגבר בפשטות ובבהירות. תן דעתך לשלוש דוגמאות. ראשית, קיבלנו את המהדורה המפושטת של המצפה.‏ * מהדורה זו היא מתנה אוהבת עבור מי שמתקשים בהבנת השפה או בקריאה. ראשי משפחות נוכחים שכיום ילדיהם מעורבים יותר בלימוד המצפה, האפיק המרכזי בתוכנית ההזנה הרוחנית שלנו. רבים שלחו מכתבים מרגשים ובהם הביעו את הערכתם מעומק הלב. אחות אחת כתבה שבעבר היא נמנעה מלתת תשובות בשיעור המצפה. ‏”הייתי כמו צופה מן הצד”, אמרה. אבל לא עוד! לאחר שנעזרה במהדורה המפושטת כתבה: ”היום אני נותנת יותר מתשובה אחת, והפחד נעלם! אני מודה ליהוה ולכם”.‏

5. מה הם חלק מיתרונותיה של המהדורה המתוקנת של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש?‏

5 שנית, יש ברשותנו המהדורה המתוקנת של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש שראתה אור באנגלית באסיפה השנתית ב־5 באוקטובר 2013.‏ * בפסוקים רבים כיום יש פחות מילים, אך משמעותם נותרה כשהייתה ואף התבהרה. לדוגמה, הפסוק באיוב י’:1 התקצר באנגלית מ־27 מילים ל־19; ומשלי ח’:6 התקצר מ־20 מילים ל־13. שני הפסוקים ברורים יותר במהדורה החדשה. אח משוח המשרת במסירות כבר עשרות שנים אמר: ”סיימתי לא מזמן לקרוא את ספר איוב במהדורה החדשה, ונראה לי שזאת הפעם הראשונה שאני מבין אותו!” רבים אמרו דברים דומים.‏

6. מה אתה חש לגבי ההבנה המתוקנת של מתי כ”ד:45–47‏?‏

 6 שלישית, שים לב לחלק מהשינויים האחרונים בהבנתנו. לדוגמה, עד כמה התרגשנו מההבהרה לגבי זהותו של ”העבד הנאמן והנבון”, שיצאה לאור בכתב העת המצפה מ־15 ביולי 2013! (‏מתי כ”ד:45–47‏) הוסבר שהעבד הנאמן הוא הגוף המנהל, ו’שאר העבדים’ הם כל מי שזוכים להזנה רוחנית — המשיחיים המשוחים ו’הכבשים האחרים’ (‏יוח’ י’:16‏). עד כמה אנו שמחים ללמוד אמיתות אלו ולהורות אותן לאחרים! באילו עוד דרכים מראה יהוה שהוראה פשוטה וברורה רצויה לפניו?‏

ניתוח פרשות מקראיות בצורה פשוטה וברורה יותר

7, 8. הבא מספר דוגמאות של תמונות נבואיות במקרא שתועדו ברוח אלוהים.‏

7 אם אתה משרת את יהוה כבר עשרות שנים, אולי שמת לב שחל שינוי הדרגתי בניתוח פרשות מקראיות רבות בספרות שלנו. במה מדובר? בעבר נהגנו לייחס משמעות סמלית לפרשות מקראיות. הפרשה המקראית נחשבה לסמל, והתגשמותה הנבואית נחשבה לדבר המסומל. האם יש בסיס מקראי לתמונות נבואיות אלו? אכן כן. למשל, ישוע דיבר על ”אות יונה הנביא”. ‏(קרא מתי י”ב:39, 40‏.) הוא הסביר ששהותו של יונה בבטן הדג — אשר הייתה יכולה להפוך לקברו של יונה אלמלא הציל אותו יהוה — הייתה צל נבואי של ימי שהותו של ישוע בקברו.‏

8 במקרא יש תמונות נבואיות נוספות שתועדו ברוח אלוהים, ועל חלקן דיבר השליח פאולוס. לדוגמה, יחסי אברהם עם הגר ושרה הם תמונה נבואית של יחסי יהוה עם עם ישראל ועם חלקו השמימי של ארגון אלוהים (‏גל’ ד’:22–26‏). באותו אופן, המשכן ובית המקדש, יום הכיפורים, הכוהן הגדול וצדדים אחרים בתורת משה מהווים ”צל הדברים הטובים שנועדו לבוא” (‏עב’ ט’:23–25; י’:1‏). לימוד תמונות נבואיות אלו מרתק ומחזק אמונה. אך האם נוכל לומר שכל דמות, אירוע או עצם המוזכרים במקרא מהווים צל נבואי של מישהו או משהו?‏

9. כיצד הוסברה בעבר פרשת נבות היזרעאלי?‏

9 כך ניתחנו בעבר פעמים רבות את הפרשות המקראיות. ראה לדוגמה את פרשת נבות היזרעאלי, אשר המלכה המרושעת איזבל הביאה לידי כך שיישפט ויומת שלא בצדק כדי שבעלה אחאב יוכל להשתלט על כרמו (‏מל”א כ”א:1–16‏). בשנת 1932 הוסברה הפרשה כדרמה נבואית. נאמר שאחאב ואיזבל מסמלים את השטן ואת ארגונו, נבות מסמל את ישוע, ומותו של נבות מסמל את הוצאתו להורג של ישוע. אך בחלוף עשרות שנים נאמר בספר ‏”יתקדש שמך”, שראה אור ב־1961, שנבות מסמל את המשוחים, ואיזבל מסמלת את הנצרות. ומכאן שרדיפת נבות בידי איזבל מסמלת את רדיפת המשוחים באחרית הימים. במשך שנים רבות חיזקה שיטת ניתוח זו של הפרשות המקראיות את אמונתם של משרתי אלוהים. אם כן, מדוע חל שינוי?‏

10. ‏(א) כיצד הובילה התבונה לזהירות רבה יותר בניתוח פרשות מקראיות מסוימות? (ב) במה מתמקדת יותר הספרות שלנו כיום?‏

10 כצפוי, במרוצת השנים עזר יהוה  ל”עבד הנאמן והנבון” להפוך בהדרגה לנבון יותר. התבונה הובילה לזהירות רבה יותר בכל הקשור לייחוס משמעות נבואית לפרשה מקראית זו או אחרת, אלא אם כן היה לכך בסיס מקראי ברור. זאת ועוד, התברר שרבים מתקשים להבין חלק מן ההסברים הישנים לגבי צללים נבואיים והתגשמותם. במקרים מסוימים קשה להבין, לזכור וליישם את פרטי ההסברים האלה, כלומר מי מסמל את מי ומדוע. אך החשש הגדול יותר היה שבשל ניתוח משמעותן הסמלית האפשרית של הפרשות המקראיות, הלקחים המוסריים והמעשיים ייטשטשו או ייאבדו. לפיכך הספרות שלנו כיום מתמקדת יותר בלקחים הפשוטים והמעשיים לגבי אמונה, כוח עמידה, מסירות לאלוהים ותכונות חיוניות אחרות הנלמדות מהפרשות המקראיות.‏ *

דוגמתו של נבות מלמדת אותנו לקח רב־עוצמה (ראה סעיף 11)‏

11. ‏(א) כיצד אנו מנתחים כיום את פרשת נבות היזרעאלי, ומדוע דוגמתו נוגעת לכולנו? (ב) מדוע הפרסומים שלנו אינם מרבים להתייחס בשנים האחרונות למשמעויות סמליות? (ראה ”‏שאלות של קוראים‏” בהוצאה זו.)‏

11 אם כן, כיצד אנו מנתחים את פרשת נבות? אנו מנתחים אותה כיום במונחים ברורים ופשוטים יותר. נבות הצדיק הומת לא משום שהוא סימל באופן נבואי את ישוע או את המשוחים, אלא מפני ששמר על תומתו. הוא דבק בחוקי תורת יהוה אל מול תופעה מזוויעה של ניצול כוח לרעה (‏במ’ ל”ו:7;‏ מל”א כ”א:3‏). דוגמתו נוגעת לנו מפני שכל אחד מאתנו עלול להירדף מטעמים דומים. ‏(קרא טימותיאוס ב’. ג’:12‏.) אנשים מכל הרקעים יכולים בקלות להבין, לזכור וליישם לקח מחזק אמונה זה.‏

12. ‏(א) איזו מסקנה אל לנו להסיק באשר לפרשות המתועדות במקרא? (ב) בזכות מה אנו מקבלים כיום הסברים ברורים גם לגבי דברים עמוקים? (ראה הערת שוליים.)‏

12 האם המסקנה המתבקשת היא שיש לפרשות המקראיות אך ורק לקחים מעשיים ללא כל משמעות אחרת? לא.  פרסומינו כיום נוטים יותר ללמד שדבר אחד יכול לשמש כתזכורת או כדוגמה לדבר אחר. הם פחות נוטים להציג פרשות מקראיות רבות במסגרות נוקשות של צללים נבואיים. לדוגמה, נוכל לומר בצדק שנאמנותו של נבות לנוכח רדיפתו ומותו מזכירה לנו את נאמנותם של המשיח ושל תלמידיו המשוחים. עם זאת, אנו נזכרים גם בעמידתם הנאמנה של רבים מ’כבשיו האחרים’ של האדון. השוואה ברורה ופשוטה כזו היא מסימני ההיכר של ההוראה האלוהית.‏ *

ניתוח משלי ישוע בצורה פשוטה יותר

13. אילו דוגמאות מראות שאנו מסבירים כיום חלק ממשלי ישוע בצורה פשוטה וברורה יותר?‏

13 ישוע המשיח היה גדול המורים שהתהלכו אי פעם עלי אדמות. אחת משיטות ההוראה המועדפות עליו הייתה השימוש במשלים (‏מתי י”ג:34‏). המשלים יוצרים תיאורים ציוריים המגרים את החשיבה וחודרים ללב. האם לאורך השנים הסבירה הספרות שלנו גם את משלי ישוע בצורה פשוטה וברורה יותר? התשובה היא חד־משמעית כן! עד כמה התרגשנו לקבל בכתב העת המצפה מ־15 ביולי 2008 הבנה ברורה יותר על משל השאור, משל גרגיר החרדל ומשל הרשת שסיפר ישוע! כיום אנו מבינים בבירור שמשלים אלה מתייחסים למלכות אלוהים ולהצלחה המדהימה באיסוף תלמידי המשיח האמיתיים מתוך עולם מרושע זה.‏

14. ‏(א) כיצד הסברנו בעבר את משל השומרוני הטוב? (ב) כיצד אנו מבינים כיום את משלו של ישוע?‏

14 אך מה לגבי סיפורים או משלים מפורטים יותר שסיפר ישוע? כמובן, חלקם סמליים ונבואיים, וחלקם מדגישים לקחים מעשיים. אך כיצד נוכל לדעת מה עומד מאחורי כל משל? עם השנים הלכה והתבהרה התשובה. למשל, תן דעתך לאופן שבו הסברנו בעבר את משלו של ישוע על השומרוני הטוב (‏לוקס י’:30–37‏). בשנת 1924 נאמר בכתב העת המצפה שהשומרוני מסמל את ישוע; הדרך מירושלים ליריחו היורדת במורד ההר מסמלת את הידרדרותה של האנושות מאז המרד בגן עדן; הגנבים בדרך מסמלים את חברות הענק ואת הגזלנים; והכוהן והלוי מסמלים את מוסדות הכנסייה. כיום משל זה משמש בספרות שלנו כתזכורת לכל המשיחיים שעלינו לעזור ללא משוא פנים לאנשים השרויים בצורך, בייחוד מבחינה רוחנית. האין זה משמח אותנו לראות שיהוה מבהיר לנו את תורותיו?‏

15. במה נדון במאמר הבא?‏

15 במאמר הבא נבחן משל נוסף שסיפר ישוע — משל עשר הבתולות (‏מתי כ”ה:1–13‏). כיצד רצה ישוע שתלמידיו באחרית הימים יבינו תיאור ציורי עוצמתי זה? האם רצה שנבין זאת כאלגוריה נבואית מפורטת שבה כל דמות, עצם ואירוע נושאים משמעות סמלית? או האם התכוון שתלמידיו ילמדו ממשל זה לקח מעשי שינחה אותם במרוצת אחרית הימים? הבה נראה.‏

^ ס' 4 המהדורה המפושטת יצאה לאור לראשונה בשפה האנגלית ביולי 2011. מאז יוצאת המהדורה במספר שפות נוספות.‏

^ ס' 5 תרגום המהדורה המתוקנת לשפות אחרות בעיצומו.‏

^ ס' 10 לדוגמה, הספר לך בעקבות אמונתם דן בהרחבה בחייהן של 14 דמויות מקראיות. החומר מתמקד ביישום המעשי ולא במשמעויות סמליות או נבואיות.‏

^ ס' 12 אומנם יש בדבר־אלוהים דברים שנראים ”קשים להבנה”, וביניהם חלקים מסוימים מכתביו של פאולוס. אבל כל כותבי המקרא כתבו בהשראת רוח הקודש, ואותו כוח עוזר כיום למשיחיים האמיתיים לתפוס אמיתות רוחניות ומסייע לשכלנו המוגבל להבין ”אפילו את עמוקות אלוהים” (‏פט”ב ג’:16, 17;‏ קור”א ב’:10‏).‏