עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  פברואר 2015

הכנתם של העמים לתורתו של יהוה

הכנתם של העמים לתורתו של יהוה

‏”הנציב... החל להאמין, שכן נדהם מן הדברים שלמד על אודות יהוה” (‏מה”ש י”ג:12‏).‏

1–3. בפני אילו מכשולים ניצבו תלמידי ישוע במאמציהם להכריז את הבשורה הטובה ”לכל העמים”?‏

ישוע המשיח הטיל על תלמידיו משימה לא־קלה. הוא ציווה עליהם: ”לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים”. עם הזמן, ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים” (‏מתי כ”ד:14; כ”ח:19‏).‏

2 התלמידים אהבו את ישוע ואת הבשורה הטובה. אך ייתכן שהם תהו כיצד יעלה בידם לבצע את המשימה שהוטלה עליהם. הרי הם היו מעטים. ישוע, אשר עליו הכריזו שהוא בן אלוהים, הומת. מה גם שתלמידיו נחשבו ל”אנשים לא־מלומדים ופשוטים” (‏מה”ש ד’:13‏). והנה היה עליהם להכריז מסר המנוגד לתורותיהם של מנהיגי הדת המכובדים שהיו בקיאים במסורות עתיקות יומין. בתוך מולדתם שלהם לא זכו התלמידים להוקרה. ומה כבר היה עם ישראל בהשוואה לשאר האימפריה הרומית המפוארת?‏

 3 בנוסף לכך, ישוע הזהיר את תלמידיו שישנאו וירדפו אותם ושחלקם יומתו (‏לוקס כ”א:16, 17‏). יהיה עליהם להתמודד עם מעשי בגידה, עם נביאי שקר ועם הפקרות שתלך ותגבר (‏מתי כ”ד:10–12‏). אפילו אם המסר שבפיהם יתקבל יפה בכל מקום, כיצד יצליחו להפיצו ”עד קצה העולם”? (‏מה”ש א’:8‏) הם ודאי נחרדו מקשיים אלה.‏

4. מה הייתה מידת הצלחתם של התלמידים בני המאה הראשונה בהכרזת הבשורה?‏

4 על אף החששות שאולי היו להם, היו התלמידים עתירי פועל בהכרזת הבשורה הטובה לא רק בירושלים ובשומרון אלא גם ברחבי העולם המוכר דאז. למרות הקשיים שהיו לתלמידים, בתוך 30 שנה הבשורה הטובה ”הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמיים” ו’נשאה פרי ושגשגה בכל העולם’ (‏קול’ א’:6,‏ 23‏). לדוגמה, תודות למה שהשליח פאולוס אמר ועשה באי קפריסין החל נציב המחוז הרומי סרגיוס פולוס ”להאמין, שכן נדהם מן הדברים שלמד על אודות יהוה” ‏(קרא מעשי השליחים י”ג:6–12‏).‏

5. ‏(א) איזו הבטחה העניק ישוע לתלמידיו? (ב) לאיזו מסקנה הגיעו כמה באשר לתנאים במאה הראשונה לספירה?‏

5 תלמידי ישוע ידעו שהם לא יוכלו לבצע את פעילות הבישור בכוחות עצמם. ישוע אמר שהוא יהיה אתם ושרוח הקודש תעזור להם (‏מתי כ”ח:20‏). ייתכן שהתנאים בעולם דאז הקלו במובנים מסוימים את פעילות הכרזת המלכות. הספר האוונגליזם בכנסייה הקדומה ‏(Evangelism in the Early Church) אומר: ”אין אולי שום תקופה בהיסטוריה שהייתה מתאימה יותר לקבלת הכנסייה החדשה מאשר המאה הראשונה לספירה... במאה השנייה... החלו [הנוצרים] לטעון שההשגחה העליונה היא שהכינה את העולם לביאת הנצרות”.‏

6. מה נבחן (א) במאמר הזה? (ב) בבא אחריו?‏

6 המקרא אינו אומר באיזו מידה תמרן אלוהים את השתלשלות האירועים במאה הראשונה כדי לאפשר את הכרזת הבשורה בהיקף נרחב. אבל על דבר אחד אין עוררין: יהוה רצה שהבשורה הטובה תוכרז, והשטן לא רצה בכך. במאמר זה נדון במספר גורמים שכנראה בזכותם היה קל יותר להכריז את הבשורה הטובה דווקא במאה הראשונה לספירה לעומת תקופות אחרות בהיסטוריה. בבא אחריו נבחן התפתחויות בנות זמננו המסייעות לנו להכריז את הבשורה הטובה עד קצווי תבל.‏

הפַּקְס רוֹמָנָה ותרומתו האפשרית

7. מה היה הפַּקְס רוֹמָנָה, ומדוע הוא ראוי לציון?‏

7 העולם הרומי במאה הראשונה תרם במובנים מסוימים למשיחיים. למשל, באותם ימים שרר הפַּקְס רוֹמָנָה, או השלום הרומי. האימפריה הרומית רחבת הידיים כפתה יציבות על תושביה. יש לציין שלעיתים התחוללו מלחמות במקומות שונים, כפי שניבא ישוע (‏מתי כ”ד:6‏). חיילי רומא החריבו את ירושלים ב־70 לספירה, והיו התכתשויות בגבולות האימפריה. אך למשך 200 שנה בקירוב מאז ימי ישוע היה העולם הים תיכוני נקי יחסית ממלחמות. בספר עיון נאמר: ”מעולם לא הייתה בתולדות האדם תקופת שקט כה ארוכה ומעולם לא  נשמר מאז השלום ביציבות כה גבוהה בקרב כל כך הרבה אנשים”.‏

8. כיצד אווירת השלום תרמה למשיחיים הקדומים?‏

8 אוריגנס, תיאולוג בן המאה השלישית לספירה, הביע את דעתו וכתב: ”היה זה בבחינת מכשול להתפשטות תורת ישוע ברחבי העולם כולו אילו היו אז ממלכות רבות... משום שבכל מקום היו נאלצים התושבים לשרת בצבא ולהילחם על הגנת מולדתם. ... כיצד תורה זו, המטיפה לשלום ואף אינה מתירה לאיש להיפרע מאויביו, הייתה קונה לה אוהדים אלמלא השתנה המצב הבינלאומי בכל מקום ואלמלא שררה אווירה שקטה יותר בעת ביאת ישוע?” מכריזי המלכות נרדפו בעולם הרומי, אבל הם היו שוחרי שלום וככל הנראה הפיקו תועלת מן השלום היחסי ששרר אז ‏(קרא רומים י”ב:18–21‏).‏

הניידות הנוחה יחסית ותרומתה

9, 10. מדוע היה נוח יחסית לתלמידי ישוע לנוע ברחבי האימפריה הרומית?‏

9 המשיחיים עשו שימוש טוב במערכת הדרכים הרומית. כדי לשלוט בנתיניה ולא לאבד את השליטה הזו היה לרומא צבא חזק ויעיל. לניוד מהיר של חיילים היה צורך בדרכים טובות, והרומאים היו מיומנים בסלילת דרכים כאלו. מהנדסים רומים הקימו דרכים באורך של יותר מ־80,000 קילומטר, אשר חיברו כמעט בין כל פרובינציה ופרובינציה. הדרכים עברו בין יערות, חצו מדבריות וטיפסו על הרים.‏

10 בנוסף למערכת הדרכים שלהם, היו לרשות הרומאים נהרות ותעלות עבירים באורך כולל של כ־27,000 קילומטר. הספינות הרומיות שטו בכ־900 נתיבי ים שחיברו בין מאות נמלים. המשיחיים יכלו אפוא לנוע ברחבי העולם הרומי. אומנם היו קשיים, אבל השליח פאולוס ואחרים יכלו לעבור ממקום למקום ברחבי האימפריה ללא דרכונים ואשרות כניסה. לא היו בדיקות הגירה ומכס. פורעי חוק חששו מן העונשים הרומיים, ולכן הדרכים היו בטוחות יחסית. גם התנועה בים הייתה בטוחה מפני שציי רומא ניקו את נתיבי הים משודדי ים. אף שמספר פעמים נטרפו ספינותיו של פאולוס והיו לו סכנות בים, אין כתבי־הקודש מציינים מפורשות שמסעותיו שובשו בשל התקפות מצד שודדי ים (‏קור”ב י”א:25, 26‏).‏

השפה המדוברת דאז ותרומתה

השימוש במצחף הקל את מציאת הפסוקים (ראה סעיף 12)‏

11. מדוע עשו תלמידי ישוע שימוש בשפה היוונית?‏

11 השפה היוונית המשותפת, או יוונית ”קוינה”, סייעה בקידום התקשורת הטובה והאחדות בין הקהילות המשיחיות. בעקבות כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפכה השפה היוונית לשפה נפוצה ומובנת. כך עלה בידם של משרתי אלוהים לתקשר עם כל מיני אנשים, והדבר תרם להתפשטות הבשורה הטובה. יתרה מזו, היהודים שחיו במצרים כבר תרגמו את התנ”ך ליוונית. תרגום זה, תרגום השבעים, היה מוכר בציבור, ותלמידי המשיח הקדומים הרבו לצטט ממנו. המשיחיים גם נוכחו שהיוונית היא שפה אידיאלית לכתביהם. היה לה  אוצר מילים נרחב, והיא הייתה עשירה במונחים שהיו יעילים להבהרת נושאים רוחניים.‏

12. ‏(א) מהו מצחף, ומה היו יתרונותיו בהשוואה למגילה? (ב) מתי החלו המשיחיים לעשות שימוש נרחב במצחף?‏

12 כיצד יכלו המשיחיים להשתמש בכתבי־הקודש בשירות? המגילות היו מסורבלות לשימוש, שכן צריך היה לפתוח אותן ולגלול אותן בחזרה, והכתוב היה בדרך כלל רק על גבי צד אחד של הקלף. בשורת מתי לבדה הייתה מצריכה מגילה שלמה. אבל אז הומצא המִצְחָף — צורת הספר הקדומה ביותר. היה זה אוסף של גליונות נייר הכרוכים יחדיו. הקורא יכול היה לפתוח את המצחף ולאתר בקלות קטעים מקראיים. אומנם לא ידוע מתי בדיוק החלו המשיחיים להשתמש במצחף, אך בספר עיון אחד נאמר: ”היקף השימוש במצחף בספרות המשיחית במאה השנייה לספירה מלמד שהשימוש בו החל זמן רב לפני שנת 100 לספירה”.‏

החוק הרומי ותרומתו

13, 14. ‏(א) כיצד ניצל פאולוס את אזרחותו הרומית? (ב) כיצד הועיל החוק הרומי למשיחיים?‏

13 החוק הרומי היה תקף בכל רחבי האימפריה, והאזרחות הרומית הקנתה לבעליה זכויות וחסינויות יקרות ערך. פאולוס ניצל את אזרחותו הרומית מספר פעמים. כאשר עמדו להלקותו בירושלים שאל השליח את שר המאה הרומי: ”האם מותר לכם להלקות אזרח רומי מבלי שיורשע?” אסור היה להם לעשות כן. כאשר ציין פאולוס שהוא אזרח רומי מלידה, ”הרפו ממנו האנשים שעמדו לחקור אותו בעינויים; וכשנוכח שר האלף שהוא [פאולוס] אזרח רומי, פחד שכן כבל אותו בשרשראות” (‏מה”ש כ”ב:25–29‏).‏

14 אזרחותו של פאולוס תחת החוק הרומי השפיעה על היחס שהוענק לו בפיליפי (‏מה”ש ט”ז:35–40‏). באפסוס התייחס ראש העיר למערכת המשפט הרומית לאחר שהרגיע המון זועם (‏מה”ש י”ט:35–41‏). עתירתו המשפטית של פאולוס בקיסריה סללה בפניו את הדרך ללמד זכות על אמונתו בפני הקיסר  ‏(‏מה”ש כ”ה:8–12‏). אם כן, החוק הרומי אפשר למשיחיים ”להגן על הבשורה הטובה ולעגנה בחוק” (‏פיל’ א’:7‏).‏

השפעתה של הפזורה היהודית

15. מה הייתה מידת התפשטותן של הקהילות היהודיות במאה הראשונה?‏

15 העובדה שהיו פזורות קהילות יהודיות ברחבי העולם הרומי אולי הקלה במובנים מסוימים על המשיחיים לבשר את הבשורה. מאות שנים קודם לכן הגלו האשורים, ומאוחר יותר הבבלים, את היהודים ממולדתם. כבר במאה החמישית לפה”ס היו קהילות יהודיות ב־127 מדינות האימפריה הפרסית (‏אס’ ט’:30‏). כשהתהלך ישוע עלי אדמות התקיימו קהילות יהודיות במצרים ובמקומות אחרים בצפון אפריקה, וכן ביוון, באסיה הקטנה ובמסופוטמיה. ההערכה היא שמתוך 60,000,000 תושבי האימפריה הרומית, בערך 1 מתוך 14 היה יהודי. ולכל מקום שאליו הלכו לקחו עמם היהודים את דתם (‏מתי כ”ג:15‏).‏

16, 17. ‏(א) באילו מובנים הועילה לנוכרים רבים התפשטותם הנרחבת של היהודים? (ב) אילו מנהגים יהודיים אימצו תלמידי ישוע?‏

16 בשל התפשטותם הנרחבת של היהודים, נחשפו נוכרים רבים לתנ”ך. הם למדו שקיים אל אמת אחד בלבד ושמשרתיו נדרשים לנורמות אתיות ומוסריות גבוהות. זאת ועוד, התנ”ך מלא בנבואות הנוגעות למשיח (‏לוקס כ”ד:44‏). הן היהודים והן המשיחיים ידעו שהתנ”ך הוא דברו של אלוהים שנכתב ברוח הקודש — מה שאפשר לפאולוס למצוא מכנה משותף עם מי שלבם נטה לצדקה. בהתאם לכך, היה זה ממנהגו של השליח להיכנס אל בתי הכנסת ולנהל דיונים עם היהודים על הכתובים ‏(קרא מעשי השליחים י”ז:1, 2‏).‏

17 היהודים כוננו מנהגי פולחן. הם נהגו להתכנס יחדיו בבתי הכנסת או במקומות התאספות תחת כיפת השמיים. הם שרו שירים, התפללו ודנו בכתבי־הקודש. מנהגים דומים נהוגים בקהילות המשיחיות בימינו.‏

הכול אפשרי בעזרת יהוה

18, 19. ‏(א) מה התאפשר תודות לנסיבות ששררו במאה הראשונה? (ב) מה המידע שנידון גורם לך להרגיש לגבי יהוה?‏

18 אם כן, מערך נסיבות מרשים תרם להצלחת הכרזת הבשורה הטובה. הפַּקְס רוֹמָנָה, הניידות הנוחה יחסית, השפה האוניברסאלית, החוק הרומי והפזורה היהודית סייעו לתלמידי ישוע לבצע את פעילות הבישור שהטיל עליהם אלוהים.‏

19 ארבע מאות שנה קודם לכן שם הפילוסוף היווני אפלטון את המילים הבאות בפי אחת מדמויותיו הספרותיות: ”אביו ויוצרו של הכול הלזה — קשה למצאו; ומי שמצאוֹ, אי אפשר לו שיגידנו באזני כל בני אדם”. אלא שישוע אמר: ”מה שנבצר מבני אדם אפשרי לאלוהים” (‏לוקס י”ח:27‏). בורא היקום רוצה שאנשים ימצאו אותו ויכירו אותו. יתר על כן, ישוע הורה לתלמידיו: ”עשו תלמידים מקרב כל העמים” (‏מתי כ”ח:19‏). בעזרתו של יהוה אלוהים, משימה זו אפשרית. המאמר הבא יראה כיצד פעילות זו מתבצעת בימינו.‏