עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  ינואר 2015

האם אהבת אמת אפשרית?‏

האם אהבת אמת אפשרית?‏

‏”רשפיה [של האהבה] רשפי אש, שלהבתיה” (‏שה”ש ח’:6‏).‏

1, 2. מי יוכלו להפיק תועלת מעיון מעמיק בספר שיר השירים, ומדוע? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

‏’אילו מבטים חמים הם מחליפים ביניהם ואיך הם אוחזים ידיים בעדינות. זה ברור כשמש שהם מאוהבים מאוד!’ מחשבות אלו חולפות במוחו של זקן־קהילה שזה עתה חיתן את הזוג הטרי. כשהם פוסעים בחינניות על רחבת הריקודים במסיבת החתונה, הוא לא יכול שלא לתהות: ’האם נישואיהם יעמדו במבחן הזמן? האם אהבתם תפרח עם השנים או האם היא תפרוש כנפיים ותעוף?’ אהבה איתנה ומתמשכת בין גבר לאישה היא באמת דבר יפה. אך לאור שיעור הפרידות והגירושין הגבוה, אין זה בלתי סביר לשאול אם אהבה נצחית אכן אפשרית.‏

2 גם בימי שלמה מלך ישראל הייתה אהבת אמת מחזה נדיר. בהתייחסו לאווירה המוסרית בימיו כתב שלמה: ”אדם [ישר] אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי. לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלוהים את האדם ישר, והמה ביקשו חִשְבונות [תוכניות] רבים” (‏קהלת ז’:26–29‏). במידה רבה בהשפעת הנשים הנוכריות שסגדו לבעל, הידרדרו בימי שלמה ערכי המוסר עד כדי כך שהוא התקשה  למצוא גבר או אישה מוסריים.‏ * עם זאת, השיר שחיבר כ־20 שנה קודם לכן, שיר השירים, מראה שבין גבר לאישה תיתכן אהבה איתנה. הוא גם מתאר בשפה חיה מהי אותה אהבה וכיצד ניתן להביעה. עובדי יהוה, נשואים ורווקים, יכולים ללמוד רבות על אהבת אמת אם יעיינו היטב בספר שיר השירים.‏

אהבת אמת אכן אפשרית!‏

3. מדוע אהבת אמת בין גבר לאישה אפשרית?‏

3 קרא שיר השירים ח’:6‏. הביטוי ”שלהבתיה” לתיאור האהבה נושא משמעות עמוקה. אהבת אמת היא ”שלהבתיה” משום שיהוה הוא מקור האהבה הזו. הוא ברא את האדם בצלמו וחנן אותו ביכולת לאהוב (‏בר’ א’:26, 27‏). כאשר הציג אלוהים את האישה הראשונה, חוה, בפני אדם הראשון יצאו מפיו מילות שירה. אין ספק שחוה חשה קרבה אל אדם, אשר ממנו ”לֻקֳחָה” (‏בר’ ב’:21–23‏). הואיל ויהוה העניק לבני האדם את היכולת להביע אהבה, יכולים הגבר והאישה לאהוב זה את זה אהבה איתנה שאינה בת חלוף.‏

4, 5. ספר בקצרה את עלילת שיר השירים.‏

4 לאהבה בין שני המינים יש מאפיינים נוספים מלבד הפוטנציאל להפוך ליציבה ומתמשכת. חלקם מתוארים בשפה פיוטית בשיר השירים. עלילת השיר, הדומה לליברטו או טקסט של יצירת אופרה, סובבת סביב האהבה בין נערה מכפר שׁוּנֵם, או שולם, לבין הרועה אהוב לבה. הנערה מובאת אל מחנה שלמה מפני שיופייה שבה את לב המלך, אשר חנה סמוך לכרמים שעליהם היא שמרה. אך למן ההתחלה ברור שהיא מאוהבת ברועה. בעוד שלמה מנסה לכבוש את לבה, מביעה הנערה ללא היסוס את כמיהתה להיות עם אהובה (‏שה”ש א’:4–14‏). הרועה מוצא את דרכו אל המחנה, והוא והנערה מחליפים ביניהם ביטויי חיבה יפהפיים (‏שה”ש א’:15–17‏).‏

5 שלמה שב אל ירושלים ולוקח עמו את הנערה; והרועה הולך בעקבותיה (‏שה”ש ד’:1–5,‏ 8, 9‏). כל מאמצי שלמה לזכות באהבתה עולים בתוהו (‏שה”ש ו’:4–7; ז’:2–11‏). לבסוף מניח לה המלך לחזור לביתה. בסיום השיר מביעה הנערה את הרצון שאהובה יהיה מהיר כ”צבי” ויחוש אליה בריצה (‏שה”ש ח’:14‏).‏

6. מדוע אין זה קל לזהות את הדוברים בעלילת שיר השירים?‏

6 ‏”שיר השירים” אשר חיבר שלמה אומנם רב־משמעות ויפהפה, אך קשה לזהות מי הם הדוברים בדיאלוגים, במונולוגים ובחלומות (‏שה”ש א’:1‏). על־פי מילון מקראי אחד (The New Interpreter’s Dictionary of the Bible) ”מאפיינים כמו העלילה, הסיפור, הדמויות והתפתחות העלילה אינם בעלי חשיבות עליונה”. ייתכן שכדי לא לטשטש את האופי הלירי והפיוטי של היצירה, הושמטו שמות הדוברים. עם זאת, ניתן לדעת מי הדובר לפי מה שהוא אמר ולפי מה שנאמר לו.‏ *

 ‏”טובים דודיך מיין”‏

7, 8. מה ניתן לומר על ביטויי החיבה בשיר השירים? הבא דוגמאות.‏

7 שיר השירים שופע ב’דודים’, כלומר ביטויי חיבה, בין הנערה לבין הרועה. אף שביטויים אלה משקפים את תרבות המזרח הקרוב שהתקיימה לפני כ־3,000 שנה, ואולי נראים מוזרים לקורא המודרני, הם מלאי משמעות, והרגשות שהם מביעים אינם זרים לנו. לדוגמה, הרועה מהלל את עיניה הרכות והעדינות של הנערה ומשווה אותן ל’עיני יונים’ (‏שה”ש א’:15‏). לעומת זאת, היא מדמה את עיניו לא לעיני יונים כי אם ליונים עצמם. ‏(קרא שיר השירים ה’:12‏.) הקשתית הכהה המוקפת בלובן עיניו הייתה יפה בעיניה כיונה הרוחצת בחלב.‏

8 לא כל ביטויי החיבה בשיר מבליטים את היופי הפיזי. תן דעתך למה שאומר הרועה על מוצא פיה של הנערה. ‏(קרא שיר השירים ד’:7,‏ 11‏.) הוא אומר ש’שפתותיה נוטפות נופת’. מדוע? משום שהנופת, כלומר הנוזל הניגר מחלת הדבש, מתוק יותר וטעים יותר מדבש שנחשף לאוויר. ’דבש וחלב תחת לשונה’ במובן זה שדיבורה נעים וטוב כחלב וכדבש. ברור אפוא שכאשר אמר הרועה לנערה, ”כולך יפה... ומום אין בך”, הוא לא חשב אך ורק על יופייה הפיזי.‏

9. ‏(א) מה כרוך באהבה בין בני זוג נשואים? (ב) מדוע חיוני שבני זוג נשואים יביעו חיבה זה כלפי זה?‏

9 ברית הנישואין אינה רק חוזה או הסכם רשמי נטול אהבה וחיבה. למעשה, האהבה היא ממאפייניהם הבולטים של הנישואין המשיחיים. אך מה טיבה של אהבה זו? האם זו אהבה המבוססת על עקרונות המקרא? (‏יוח”א ד’:8‏) האם היא כרוכה בחיבה טבעית — מסוג החיבה שחשים בני משפחה זה כלפי זה? האם היא מקפלת בתוכה חיבור חם ולבבי הקיים בין ידידי אמת? (‏יוח’ י”א:3‏) האם זו אהבה רומנטית? (‏מש’ ה’:15–20‏) לאמיתו של דבר, אהבת אמת איתנה בין זוגות נשואים כוללת בתוכה את כל המאפיינים הללו. את האהבה חשים בעיקר כאשר היא מובעת. עד כמה חיוני שבני הזוג לא יאפשרו לפעילויות היומיום לגזול מהם את האפשרות להביע חיבה זה כלפי זה! ביטויי חיבה אלה יכולים לתרום רבות לביטחונם ולאושרם של הנשואים. בתרבויות שבהן הנישואין לרוב מוסדרים והגבר והאישה בקושי מכירים זה את זה לפני יום החתונה, כדאי שבני הזוג יהיו מודעים לצורך להביע חיבה במילים איש באוזני רעהו. הדבר יתרום לחיזוק האהבה ביניהם ולהצלחת נישואיהם.‏

10. איזו השפעה יש לזיכרונות של ביטויי חיבה?‏

10 לביטויי חיבה בין בני זוג נשואים יש השפעה חיובית נוספת. שלמה המלך הציע להכין עבור הנערה השולמית ”תורי זהב... עם נקודות הַכָּסֶף”. הוא הרעיף עליה שבחים ואמר שהיא ”יפה כלבנה [ו]ברה כחמה” (‏שה”ש א’:9–11; ו’:10‏). אבל הנערה שמרה אמונים לאהובה הרועה. מה חיזק וניחם אותה כאשר לא היו ביחד? היא משיבה על כך.  ‏(קרא שיר השירים א’:2, 3‏.) היא זכרה את ’דוֹדֵי’ הרועה. הם היו עבורה ’טובים מיין’ המשמח לבב אנוש, ושמו היה מרגיע כשמן בושם על הראש (‏תהל’ כ”ג:5; ק”ד:15‏). כן, זיכרונות מתוקים של ביטויי אהבה וחיבה יכולים לתרום לחוסנה של האהבה. עד כמה חשוב שבני זוג נשואים יביעו תכופות את חיבתם זה כלפי זה!‏

אל תעוררו את האהבה ”עד שתחפץ”‏

11. מה יכולים משיחיים לא־נשואים ללמוד מן הנערה השולמית שהשביעה אחרים שלא לנסות לעורר בה אהבה?‏

11 בשיר השירים גלומים לקחים גם עבור משיחיים לא־נשואים, בייחוד מי שמחפשים בן או בת זוג לנישואין. הנערה לא חשה אהבה כלפי שלמה. היא השביעה את בנות ירושלים וביקשה מהן ש’לא להעיר ולא לעורר את האהבה עד שתחפץ’ (‏שה”ש ב’:7; ג’:5‏). מדוע? משום שאין זה ראוי לפתח רגשות רומנטיים כלפי כל אדם שצץ בדרכך. אם כן, משיחי המעוניין להתחתן ינהג בחוכמה אם יחכה בסבלנות לאדם שאותו יוכל לאהוב באמת.‏

12. מדוע אהבה השולמית את הרועה?‏

12 מדוע אהבה הנערה השולמית את הרועה? הוא אומנם היה יפה תואר ודמה ל”צבי”; ידיו היו חסונות כ”גלילי זהב” ושוקיו היו יפות ואיתנות כ”עמודי שש”. אך הוא לא היה רק חזק ויפה. ”כתפוח בעצי היער” היה אהובה ”בין הבנים”. כדי שנערה נאמנה ליהוה תחוש כך כלפי גבר, עליו להיות אדם רוחני (‏שה”ש ב’:3,‏ 9; ה’:14, 15‏).‏

13. מדוע אהב הרועה את הנערה?‏

13 ומה באשר לנערה השולמית? אף שיופייה צד את עינו של המלך שלמה אשר היו לו באותה עת ’שישים מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר’, היא החשיבה את עצמה ללא יותר מאשר ”חבצלת השרון” — פרח מצוי. הנערה הייתה צנועה וענווה עד מאוד. אין פלא שבעיני הרועה הייתה היא כ”שושנה בין החוחים” ולא כפרח מצוי. השולמית הייתה נאמנה ליהוה (‏שה”ש ב’:1, 2; ו’:8‏).‏

14. מה יכולים ללמוד משיחיים רווקים מן האהבה המתוארת בשיר השירים?‏

 14 בכתבי־הקודש נקראים המשיחיים בכל תוקף להתחתן אך ורק ”באדון” (‏קור”א ז’:39‏). רווקים הרוצים להתחתן נמנעים מיצירת קשרים רומנטיים עם הלא־מאמינים ומחפשים בן או בת זוג אך ורק בקרב עובדי יהוה הנאמנים. יתרה מזו, כדי להתמודד עם לחצי היומיום ועם זאת לשמור על שלום בית ועל אחדות רוחנית, יש צורך באמונה ובמסירות לאלוהים — תכונות רצויות שיש לחפש בבן או בבת זוג פוטנציאליים. אלו הן התכונות שהרועה והנערה מצאו זה בזה.‏

המשיחיים נמנעים מלפתח עניין רומנטי בלא־מאמינים (ראה סעיף 14)‏

כלתי כ”גן נעול”‏

15. באיזה מובן משמשת הנערה השולמית דוגמה עבור רווקים ורווקות יראי אלוהים?‏

15 קרא שיר השירים ד’:12‏. מדוע מדמה הרועה את אהובתו ל”גן נעול”? גן מוקף חומה או גדר אינו פתוח לציבור הרחב, וניתן להיכנס אליו רק דרך השער המצויד במנעול. השולמית הייתה כגן נעול משום שחיבתה הייתה שמורה אך ורק לבעלה לעתיד — הרועה. היא לא נכנעה לפיתויי המלך ובזאת הוכיחה שהיא כ”חומה” ולא כ”דלת” הנפתחת לרווחה בקלות (‏שה”ש ח’:8–10‏). בדומה לכך, רווקים ורווקות יראי אלוהים שומרים את אהבתם ואת חיבתם עבור בן או בת הזוג לעתיד.‏

16. מה אנו לומדים לגבי חיזורים משיר השירים?‏

16 כאשר ביקש הרועה מן הנערה השולמית להתלוות אליו לטיול ביום אביבי, לא הרשו לה אחיה ללכת עמו. תחת זאת, ביקשו ממנה לשמור על הכרמים. מדוע? האם הם לא בטחו בה? האם חשבו אולי שיש לה כוונות לא־מוסריות? למעשה, הם נקטו אמצעי זהירות כדי שאחותם לא תיקלע למצב מפתה (‏שה”ש א’:6; ב’:10–15‏). וזהו לקח נוסף למשיחיים רווקים: במהלך החיזורים עליכם לנקוט אמצעי זהירות נחוצים כדי לשמור על טוהר יחסיכם. הימנעו ממקומות מבודדים. יש אומנם מקום לביטויי חיבה טהורים, אך היזהרו ממצבים מפתים.‏

17, 18. איזו תועלת הפקת מן הדיון בשיר השירים?‏

17 בדרך כלל זוגות משיחיים מתחילים את חיי הנישואין בלב גדוש אהבה וחיבה זה כלפי זה. הואיל ומסגרת הנישואין שהקים יהוה היא מסגרת נצחית, חיוני שבני הזוג ישתדלו לשמר את שלהבת אהבתם וליצור אווירה שבה יכולה האהבה להמשיך לפרוח (‏מר’ י’:6–9‏).‏

18 כדאי שמי שרוצים להתחתן יחפשו בן או בת זוג שאותם יוכלו לאהוב באמת ושאתם יוכלו לבנות אהבה איתנה אשר תבער כלהבה שלא ניתן לכבותה, כמתואר בשיר השירים. בין שאתה מחפש בן או בת זוג לנישואין ובין שאתה כבר נשוי, מי ייתן ותדע אהבת אמת — ”שלהבתיה” (‏שה”ש ח’:6‏).‏

^ ס' 2 ראה המצפה מ־15 בינואר 2007, עמוד 31‏.‏

^ ס' 6 ראה ”התוכן בראשי פרקים” של שיר השירים בתרגום עולם חדש, עמודים 926, 927 (אנג’), וראה גם החוברת ‏”כל הכתוב” — מהימן ומועיל ספר 22 — שיר השירים‏.‏