עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  יולי 2014

משרתי יהוה ’סרים מעוולה’‏

משרתי יהוה ’סרים מעוולה’‏

‏”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה” (‏טימ”ב ב’:19‏).‏

1. מה תופס מקום מרכזי בעבודתנו את אלוהים?‏

האם אי פעם ראית את שם יהוה חקוק על בניין ציבורי או על חפץ במוזיאון? הדבר ודאי עורר בך עניין רב והתלהבות. אחרי הכול, שמו האישי של אלוהים תופס מקום מרכזי בעבודתנו אותו — הרי אנו עדי־יהוה! אין כיום קבוצה אחרת בעולם המזוהה עם שמו של אלוהים כמונו. עם זאת, אנו מודעים לעובדה שהזכות לשאת את שם אלוהים נושאת בחובה אחריות.‏

2. איזו אחריות נלווית לזכות לשאת את שם אלוהים?‏

2 השימוש בשם יהוה אינו כשלעצמו מביא עלינו את חסדו. עלינו לחיות על־פי אמות המידה המוסריות שלו. מסיבה זו המקרא מציין שמשרתי יהוה חייבים ’לסור מרע’ (‏תהל’ ל”ד:15‏). השליח פאולוס הביע חד משמעית עיקרון זה במילים: ”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה”. ‏(קרא טימותיאוס ב’. ב’:19‏.) כעדיו אנו ידועים כמי שקוראים בשם יהוה. אך כיצד עלינו לסור מעוולה?‏

 ‏”סורו” מרע

3, 4. איזה פסוק מעורר מזה זמן רב את סקרנותם של חוקרי מקרא, ומדוע?‏

3 חשוב על הרקע המקראי לדברי פאולוס שבטימותיאוס ב’. ב’:19‏. הכתוב מתייחס ל”יסוד החזק שהניח אלוהים” ואז מזכיר שתי הצהרות המוטבעות עליו. ההצהרה הראשונה, ”מכיר יהוה את השייכים לו”, היא ככל הנראה ציטוט מספר במדבר ט”ז:5‏. (ראה המאמר הקודם.) ההצהרה השנייה, ”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה”, מעוררת את סקרנותם של חוקרי מקרא מזה זמן רב. מדוע?‏

4 ניסוחו של פאולוס מצביע על כך שציטט ממקור אחר. אך נראה שלא קיים פסוק בתנ”ך התואם לציטוטו. אז למה התייחס השליח כשאמר: ”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה”? מייד לפני הצהרה זו ציטט פאולוס מספר במדבר פרק ט”ז המתאר את פרשת מרדו של קורח. האם גם ההצהרה השנייה מתייחסת לאירועים הקשורים למרד?‏

5–7. אילו מאורעות מימי משה מהווים רקע לדברי פאולוס הכתובים בטימותיאוס ב’. ב’:19‏? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

5 המקרא אומר שדתן ואבירם, בניו של אליאב, הצטרפו לקורח כמנהיגי המרד נגד משה ואהרון (‏במ’ ט”ז:1–5‏). הם גילו חוסר כבוד כלפי משה לעיני כול ודחו את הסמכות שקיבל מאת אלוהים. מורדים אלה המשיכו לשבת בקרב עם יהוה וסיכנו את בריאותם הרוחנית של הנאמנים. כשהגיע היום להבדיל בין משרתיו הנאמנים לבין המורדים, נתן יהוה פקודה ברורה.‏

6 הכתוב מוסר: ”וידבר יהוה אל משה, לאמור: ’דבר אל העדה לאמור: ”הֵעלו מסביב למשכן קורח, דתן ואבירם!”’ ויקום משה וילך אל דתן ואבירם, וילכו אחריו זקני ישראל. וידבר אל העדה, לאמור: ’סורו נא מעל אוהלֵי האנשים הרשעים האלה, ואל תיגעו בכל אשר להם. פן תיספו בכל חטאותם’. ויעלו [סרו מייד] מעל משכן קורח דתן ואבירם מסביב” (‏במ’ ט”ז:23–27‏). לאחר מכן השמיד יהוה את כל המורדים. לעומתם משרתי יהוה הנאמנים סרו מעוולה כאשר התרחקו מהם וכך ניצלו חייהם.‏

7 יהוה רואה ללבב ומבחין בנאמנותם של השייכים לו. בכל זאת, נאמניו הצטרכו לנקוט פעולה נחרצת ולהתרחק מהרשעים. אם כן, ייתכן שפאולוס התייחס לפרשה בבמדבר ט”ז:5,‏ 23–27 כשכתב: ”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה”. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם דבריו של פאולוס: ”מכיר יהוה את השייכים לו” (‏טימ”ב ב’:19‏).‏

‏”הימנע מוויכוחים אוויליים ונבערים”‏

8. מדוע אין די לקרוא בשם יהוה או להשתייך לקהילה המשיחית?‏

8 בהתייחסו לאירועים מימי משה הזכיר פאולוס לטימותיאוס את הצורך לנקוט פעולה נחרצת כדי להגן על היחסים היקרים שלו עם יהוה. לא היה די בהשתייכות לקהילה המשיחית, כפי שבימי משה לא היה די בקריאה בשם יהוה. משרתי אלוהים הנאמנים חייבים לסור מעוולה בנחרצות. מה הייתה משמעות הדבר עבור טימותיאוס? ואילו לקחים יכולים משרתי יהוה כיום לשאוב מעצתו של פאולוס שנכתבה בהשראת אלוהים?‏

9. כיצד השפיעו ”ויכוחים אוויליים ונבערים” על הקהילה המשיחית הקדומה?‏

 9 דבר־אלוהים משיא עצות ספציפיות בנוגע לסוגי העוולות שעל המשיחיים לסור מהן. לדוגמה, תן דעתך להקשר הכתוב בטימותיאוס ב’. ב’:19‏. פאולוס אמר לטימותיאוס שלא ”לריב על מילים” ו’להימנע מדיבורים ריקים’. ‏(קרא טימותיאוס ב’. ב’:14,‏ 16,‏ 23‏.) היו בקהילה שהפיצו תורות כפירה. בנוסף, נראה היה שאחרים החדירו רעיונות שנויים במחלוקת. אומנם רעיונות אלה לא היו מנוגדים למקרא בצורה ישירה, אך הם עוררו פילוגים. התוצאה הייתה סכסוכים וויכוחים על מילים שהולידו אווירה לא־בריאה מבחינה רוחנית. לפיכך הדגיש פאולוס עד כמה חשוב ’להימנע מוויכוחים אוויליים ונבערים’.‏

10. כיצד עלינו להגיב לנוכח כפירה?‏

10 כיום הכפירה אינה נפוצה בקהילת משרתי יהוה. עם זאת, כאשר אנו נחשפים לתורות העומדות בסתירה למקרא, בלי קשר למקורן, עלינו לדחותן על הסף. אין זה חכם להיכנס לעימותים עם כופרים, ואין זה משנה אם בשיחה אישית, באמצעות כתיבת הערות בבלוגים שלהם או בכל דרך אחרת. גם אם הכוונה היא לעזור לפרט, ניהול שיחות מעין אלה יהיה מנוגד להדרכה המקראית שדנו בה זה עתה. במקום זאת, כמשרתי יהוה, אנו מתרחקים לחלוטין מכפירה — דוחים אותה.‏

הימנע מלהיכנס לעימותים עם כופרים (ראה סעיף 10)‏

11. מה עלול לעורר ”ויכוחים אוויליים”, וכיצד זקני־הקהילה יכולים להציב דוגמה בנושא?‏

11 ישנם גורמים אחרים מלבד כפירה העלולים להפר את שלום הקהילה. לדוגמה, חילוקי דעות בנוגע לבידור עלולים להוביל ל”וויכוחים אוויליים ונבערים”. כמובן, כאשר יש בקהילה המקדמים צורות בידור המפרות את אמות המידה המוסריות של יהוה, אל לזקני־הקהילה המשיחיים להעלים עין מהתנהגות כזו רק כדי להימנע מעימותים (‏תהל’ י”א:5;‏ אפ’ ה’:3–5‏). אולם זקני־הקהילה יישמרו פן יקדמו את השקפותיהם האישיות. הם דבקים בנאמנות בעצה המקראית שניתנה למשגיחים המשיחיים: ”רעו את עדר אלוהים המופקד בידיכם... לא כמי ששולטים באלה שהם נחלת אלוהים אלא כמופת לצאן” (‏פט”א ה’:2, 3‏; קרא קורינתים ב’. א’:24‏).‏

12, 13. ‏(א) מהי עמדתם של עדי־יהוה באשר לבחירת בידור, ואילו עקרונות מקראיים נוגעים לדבר? (ב) כיצד ניתן להחיל את העקרונות הנידונים בסעיף 12 על נושאים אישיים שונים?‏

12 באשר לבידור, הארגון אינו סוקר סרטים, משחקי וידיאו, ספרים או שירים מסוימים כדי לקבוע ממה עלינו להימנע. מדוע לא? מפני שהמקרא מעודד כל אחד מאתנו לאמן את ’כושר ההבחנה שלו כדי להבדיל בין טוב לרע’ (‏עב’ ה’:14‏). כתבי־הקודש מספקים עקרונות בסיסיים שמשיחי יכול לשקול בבואו לבחור סוג בידור. בכל תחומי חיינו, מטרתנו היא ’לוודא תמיד מה רצוי בעיני האדון’ (‏אפ’ ה’:10‏). המקרא מלמד שלראשי משפחות יש מידת מה של סמכות, לכן הם עשויים להחליט שאין מקום לסוגי בידור מסוימים בביתם (‏קור”א י”א:3;‏ אפ’ ו’:1–4‏).‏ *

13 העקרונות המקראיים הנידונים  לעיל אינם נוגעים רק לבחירת בידור. דעות שונות בנוגע ללבוש והופעה חיצונית, בריאות ותזונה, וכמו כן עניינים אישיים אחרים עלולים גם הם ליצור מחלוקות. לפיכך במידה ואין הפרת עיקרון מקראי כלשהו, משרתי יהוה נמנעים בחוכמה מוויכוחים על עניינים מעין אלה, ”הרי עבד האדון אינו צריך לריב, אלא להתנהג בעדינות עם כל אדם” (‏טימ”ב ב’:24‏).‏

הימנע מחברה רעה

14. באיזו דוגמה השתמש פאולוס כדי להדגיש את הצורך להימנע מחברה רעה?‏

14 באיזו דרך אחרת יכולים ’לסור מעוולה כל הקוראים בשם יהוה’? עליהם להימנע מהתרועעות קרובה עם אנשים הנוהגים בעוולה. ראוי לציין שפאולוס השתמש בדוגמה נוספת לאחר תיאורו הציורי על ”היסוד החזק שהניח אלוהים”. הוא כתב ש”בבית גדול אין רק כלי זהב וכסף אלא גם כלי עץ וחרס; יש כלים לשימוש מכובד ויש לשימוש שאין בו כבוד” (‏טימ”ב ב’:20, 21‏). בהמשך הוא קרא למשיחיים ’להתרחק’, או להיבדל, מכלים המיועדים לשימוש ”שאין בו כבוד”.‏

15, 16. מה נוכל ללמוד מהדוגמה המתארת ”בית גדול”?‏

15 מה פשר דוגמה זו? פאולוס השווה את הקהילה המשיחית ל”בית גדול”, ואת חברי הקהילה ל”כלי” בית. חלק מכלי הבית עלולים להזדהם מחומרים מסוכנים או עקב תנאים סניטריים ירודים. לכן בעל הבית ישמור כלים אלה בנפרד מהכלים הנקיים, כגון כלי בישול.‏

16 בדומה לכך, על משרתי יהוה כיום המתאמצים לחיות חיים טהורים להימנע מקשרים קרובים עם חברי קהילה המתעלמים פעם אחר פעם מעקרונות יהוה. ‏(קרא קורינתים א’. ט”ו:33‏.) אם הדבר  נכון לגבי כמה בתוך הקהילה, קל וחומר שעלינו ’להתרחק’ מאלה אשר מחוץ לקהילה ולא להתרועע אתם מקרוב, שהרי רבים מהם ’אוהבי כסף, ממרים את פי הוריהם, חסרי נאמנות, משמיצים, תוקפניים, חסרי אהבת הטוב, בוגדים, אוהבי תענוגות במקום להיות אוהבי אלוהים’ (‏טימ”ב ג’:1–5‏).‏

יהוה מברך החלטיות

17. כיצד הוכיחו הנאמנים מעם ישראל החלטיות כשנקטו עמדה נגד עוולה?‏

17 המקרא מזכיר מפורשות את הפעולה ההחלטית של בני ישראל כשנאמר להם: ”הֵעלו מסביב למשכן קורח, דתן ואבירם!” מסופר בהמשך שהם סרו מייד ‏(‏במ’ ט”ז:24,‏ 27‏). הם פעלו ללא היסוס וללא דיחוי. מהפסוק גם עולה שהם צייתו באופן מלא. ”ויעלו... מסביב”, כלומר סרו מכל עבר. הנאמנים לא רצו לקחת שום סיכון. ציותם לא היה בלב חצוי. הם נקטו עמדה ברורה לצד יהוה ונגד עוולה. מה אנו למדים מכך?‏

18. מה הייתה רוח דבריו של פאולוס בקוראו לטימותיאוס ’לברוח מתאווֹת הנעורים’?‏

18 בכל הקשור לשמירת ידידותנו עם יהוה, עלינו לפעול במהירות ובהחלטיות. זאת הייתה רוח דבריו של פאולוס כשקרא לטימותיאוס ‏’לברוח מתאווֹת הנעורים’ (‏טימ”ב ב’:22‏). באותה עת טימותיאוס כבר היה אדם בוגר, אולי בשנות ה־30 לחייו. אולם ’תאווֹת נעורים’ אוויליות אינן רק נחלתם של הצעירים. היה עליו ’לברוח’ מתאוות מעין אלה. במילים אחרות היה עליו ’לסור מעוולה’. ישוע העביר מסר דומה כשאמר: ”אם עינך מכשילה אותך, עקור אותה והשלך אותה ממך” (‏מתי י”ח:9‏). כיום משיחיים המאמצים ללבם עצה זו פועלים כנגד סכנות רוחניות בהחלטיות — ללא היסוס וללא דיחוי.‏

19. כיצד יש שנוקטים פעולה החלטית על מנת להגן על עצמם מסכנות רוחניות?‏

19 יש אחים שהייתה להם בעיית אלכוהול לפני שהפכו לעדי־יהוה, ובעקבות זאת החליטו באופן אישי להימנע כליל ממשקאות אלכוהוליים. אחרים נמנעים מסוגי בידור מסוימים שאינם פסולים כשלעצמם, אך עלולים ללבות חולשות מוסריות אישיות (‏תהל’ ק”א:3‏). לדוגמה, לפני שהפך לעד־יהוה נהנה אח אחד מהאווירה הלא־מוסרית ששררה במסיבות ריקודים שאליהן נהג ללכת. אך לאחר שלמד את האמת הוא נמנע לחלוטין מריקודים אפילו במפגשים של אחים לאמונה, מחשש לעורר תאוות או מחשבות פסולות מעברו. מובן שהמשיחיים לא נדרשים להימנע כליל מאלכוהול, מריקודים או מדברים אחרים שכשלעצמם אינם פסולים. עם זאת, מכולנו מצופה לנקוט פעולה החלטית ולעשות את כל מה שביכולתנו כדי להגן על עצמנו מסכנות רוחניות.‏

20. אף שאולי אין זה קל ’לסור מעוולה’, מה מעניק לנו ביטחון ונחמה?‏

20 הזכות לשאת את שמו של אלוהים נושאת בחובה אחריות. עלינו ’לסור מעוולה’ ו’לסור מרע’ (‏תהל’ ל”ד:15‏). אמת, אין זה תמיד קל לעשות זאת. אך עד כמה מנחם לדעת שיהוה לא יחדל לאהוב ”את השייכים לו” ואת הדבקים בדרכיו הצודקות (‏טימ”ב ב’:19‏; קרא דברי הימים ב’. ט”ז:9א‏).‏

^ ס' 12 ראה המאמר ”‏האם אתם מחרימים סרטים, ספרים או שירים מסוימים?‏‏” במדור ‏”מי אנחנו > שאלות נפוצות” באתר jw.org/he.‏