עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2014

נהגו כבוד בקשישים שבקרבכם

נהגו כבוד בקשישים שבקרבכם

‏”והדרתָ פני זקן” (‏וי’ י”ט:32‏).‏

1. באיזה מצב קודר נמצאת האנושות?‏

יהוה מעולם לא רצה שבני האדם יסבלו מהשפעות הזקנה העגומות. להיפך, מטרתו הייתה שגברים ונשים ייהנו מבריאות מושלמת בגן עדן. אך כעת ”הבריאה כולה נאנחת וסובלת מכאב” (‏רומ’ ח’:22‏). כיצד לדעתך מרגיש אלוהים בראותו את ההשלכות ההרסניות של החטא על בני האדם? כמו כן, קשישים רבים סובלים מהזנחה דווקא בשלב בחייהם שבו הם זקוקים ליותר עזרה (‏תהל’ ל”ט:6;‏ טימ”ב ג’:3‏).‏

2. מדוע המשיחיים מעניקים משנה כבוד לקשישים?‏

2 משרתי יהוה שמחים שיש בקהילותיהם אחים ואחיות קשישים. אנו מפיקים תועלת מחוכמתם ומתעודדים מהדוגמה שהם מציבים בגילוי אמונה. לרבים מאתנו יש קרוב משפחה אחד או יותר מקרב קשישים יקרים אלה. אך בין שהם בני משפחתנו ובין שלא, אנו דואגים לרווחתם (‏גל’ ו’:10;‏ פט”א א’:22‏). כולנו נפיק תועלת אם נבחן את השקפת אלוהים על הקשישים. נדון גם באחריות המוטלת על חברי המשפחה ועל הקהילה בכל הקשור לקשישים אהובים אלה.‏

‏”אל תשליכני”‏

3, 4. ‏(א) איזו בקשה רבת־משמעות ביקש מחבר מזמור ע”א מיהוה? (ב) מה יכולים חברי הקהילה הקשישים לבקש מאלוהים?‏

3 מחבר התהלים התחנן לאלוהים וכתב בהשראת רוח הקודש:  ‏”אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני” (‏תהל’ ע”א:9‏). נראה שמזמור זה מהווה המשך למזמור ע’. בפסוק הראשון של מזמור ע’ נאמר: ”לדוד”, לכן קרוב לוודאי שדוד כתב את המילים שאנו קוראים בתהלים ע”א:9‏. הוא שירת את אלוהים מנעוריו עד זקנתו, ויהוה השתמש בו בדרכים מדהימות (‏שמ”א י”ז:33–37,‏ 50;‏ מל”א ב’:1–3,‏ 10‏). עם זאת, דוד חש צורך לבקש מיהוה שימשיך להטות לו חסד ‏(קרא תהלים ע”א:17, 18‏).‏

4 בדומה לדוד, רבים כיום ממשיכים להלל את אלוהים כמיטב יכולתם למרות גיל מתקדם ו”ימי הרעה” (‏קהלת י”ב:1–7‏). רבים מהם אולי אינם מסוגלים לעשות את כל מה שעשו בעבר בתחומים שונים של החיים, לרבות השירות. אך גם הם יכולים להתחנן ליהוה שימשיך להאיר להם פנים ולדאוג להם. קשישים נאמנים אלה יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים יענה לתפילותיהם. אחרי הכול, תפילות אלה מביעות את אותן דאגות מוצדקות שהביע דוד בהשראת אלוהים.‏

5. מהי השקפת יהוה על הקשישים הנאמנים?‏

5 כתבי־הקודש מראים בבירור שיהוה מעריך מאוד את הקשישים הנאמנים ושהוא מצפה שמשרתיו יכבדו אותם (‏תהל’ כ”ב:25–27;‏ מש’ ט”ז:31;‏ כ’:29‏). ”מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. ויראת מאלוהיך. אני יהוה”, נאמר בויקרא י”ט:32‏. ואכן, בעת כתיבת מילים אלו כיבוד הקשישים בקרב משרתי אלוהים היה אחריות רצינית, והדבר נכון גם בימינו. אם כן, על מי מוטלת האחריות לדאוג לצרכיהם?‏

אחריות המשפחה

6. איזו דוגמה הציב ישוע באשר לדאגה להורים?‏

6 דבר־אלוהים אומר לנו: ”כבד את אביך ואת אמך” (‏שמ’ כ’:12;‏ אפ’ ו’:2‏). ישוע הדגיש מצווה זו כשגינה את הפרושים והסופרים על שסרבו לדאוג לצורכי הוריהם (‏מר’ ז’:5,‏ 10–13‏). ישוע בעצמו הציב דוגמה טובה בנושא. למשל, בדיוק לפני מותו בהיותו על עמוד ההוקעה הפקיד ישוע את הדאגה לאמו, שהייתה אז ככל הנראה אלמנה, בידי תלמידו האהוב יוחנן (‏יוח’ י”ט:26, 27‏).‏

7. ‏(א) איזה עיקרון הציב השליח פאולוס בנוגע לדאגה לצורכי ההורים? (ב) מהו ההקשר של דברי פאולוס?‏

7 השליח פאולוס כתב בהשראת הרוח שעל המאמינים לדאוג לצורכי בני ביתם. ‏(קרא טימותיאוס א’. ה’:4,‏ 8,‏ 16‏.) תן דעתך להקשר המילים שכתב פאולוס לטימותיאוס. פאולוס הסביר מי יוכל לזכות לתמיכה כספית מהקהילה ומי לא. הוא הראה בבירור שהאחריות העיקרית לדאוג לצורכי האלמנות הקשישות חלה על ילדיהן, נכדיהן וקרוביהן האחרים מקרב המאמינים. בדרך זו לא תוטל על הקהילה מעמסה כספית לא הכרחית. בדומה לכך כיום, אחת הדרכים שבה המשיחיים מגלים ”מסירות לאלוהים” היא באמצעות דאגה חומרית לקרוביהם הנזקקים.‏

8. כיצד העובדה שהמקרא אינו מספק פתרונות ספציפיים בנוגע לדאגה להורים קשישים מעידה על חוכמה?‏

8 במילים פשוטות, לילדים משיחיים מבוגרים יש החובה לדאוג שהצרכים החומריים של הוריהם יסופקו. פאולוס אומנם דיבר על קרובי משפחה מאמינים, אך אין להזניח הורים שאינם חברים בקהילה המשיחית. קיימות דרכים שונות שבהן הילדים יכולים לדאוג להוריהם. אין שני מצבים זהים לחלוטין. הצרכים, האישיות והמצב הבריאותי של המעורבים  בעניין שונים זה מזה. יש קשישים שיש להם הרבה ילדים, ואילו לאחרים יש רק ילד אחד. יש שיכולים להסתמך על תמיכה מהמדינה, ואילו אחרים אינם יכולים. גם העדפותיהם האישיות של מי שזקוקים לסיוע שונות ממקרה למקרה. אי לכך, לא יהיה זה חכם או אוהב למתוח ביקורת על הדרך שבה אדם מסוים מנסה לדאוג לקרוביו הקשישים. יהוה יכול לברך כל החלטה המבוססת על המקרא ולגרום לה להצליח, כפי שנהג מתקופת משה ועד ימינו (‏במ’ י”א:23‏).‏

9–11. ‏(א) באילו מצבים קשים עלולים להיתקל כמה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מדוע הילדים המבוגרים לא צריכים למהר לעזוב את השירות המורחב? הבא דוגמה.‏

9 כאשר הילדים מתגוררים הרחק מהוריהם הקשישים, הם עלולים להתקשות לספק להם את הסיוע הנדרש. ייתכן שהידרדרות פתאומית בבריאות ההורה, אולי בגלל נפילה, שבר או כתוצאה מבעיה אחרת, תצריך ביקור בהול אצל ההורים. לאחר מכן אולי הם יצטרכו עזרה זמנית או אף לטווח ארוך.‏ *

10 אחים המשרתים בשירות המורחב שעקב תפקידיהם התיאוקרטיים מתגוררים הרחק מביתם ניצבים בפני החלטות קשות במיוחד. מי שמשרתים כחברי בית־אל, שליחים ומשגיחים נודדים מוקירים את התפקיד שקיבלו ורואים בו ברכה מיהוה. בכל זאת, אם הוריהם יחלו, תגובתם הראשונית של הילדים עלולה להיות: ’אנחנו צריכים לעזוב את המקום שבו אנו משרתים ולחזור הביתה כדי לטפל בהורינו’. עם זאת, יהיה זה מן החוכמה לשקול בליווי תפילות אם זה מה שההורים באמת צריכים או רוצים. אף אחד אינו צריך למהר לוותר על זכויות שירות שקיבל, ואין זה תמיד הכרחי. האם מדובר בבעיית בריאות זמנית? האם יש אחים בקהילה של ההורים שישמחו לעזור? (‏מש’ כ”א:5‏).‏

11 תן דעתך, לדוגמה, למקרה של שני אחים ביולוגיים ששירתו הרחק מביתם. אח אחד שירת כשליח בדרום אמריקה, ואילו האחר עבד במשרדים הראשיים בברוקלין, ניו יורק. הוריהם הקשישים נזקקו לעזרה, והבנים ונשיהם ביקרו את הוריהם במזרח הרחוק כדי לראות כיצד ניתן לעזור להם בצורה הטובה ביותר. בשלב מסוים, שקל הזוג ששירת בדרום אמריקה לעזוב את השליחות ולחזור הביתה. באותו זמן הם קיבלו שיחת טלפון ממתאם מועצת הזקנים של קהילת הוריהם. הוא אמר לזוג שהזקנים דנו במצב והם מעוניינים שימשיכו בשליחותם זמן רב ככל האפשר. הזקנים העריכו את שירותו של הזוג והיו נחושים לעשות כל שביכולתם לעזור להם לדאוג להוריהם. כל חברי המשפחה העריכו את ההתחשבות והאהבה שגילו כלפיהם.‏

12. מה צריכה משפחה משיחית לוודא בנוגע לכל החלטה הקשורה לדאגה להורים קשישים?‏

12 אומנם חברי משפחה משיחית יכולים לבחור כיצד לדאוג לצורכי הוריהם הקשישים, אך על כל המעורבים בעניין לוודא שבחירתם תפאר את שם אלוהים. לעולם לא נרצה לנהוג כפי שנהגו מנהיגי הדת בימיו של ישוע (‏מתי ט”ו:3–6‏). אנו חפצים שהחלטותינו יסבו כבוד לאלוהים ולקהילה (‏קור”ב ו’:3‏).‏

אחריות הקהילה

13, 14. מדוע נוכל להסיק מכתבי־הקודש שעל הקהילה לדאוג לאחים ולאחיות הקשישים?‏

13 לא כולם יכולים לתמוך באחים  המשרתים בשירות המורחב בדרך המוזכרת לעיל. אולם ממצב שהתעורר במאה הראשונה עולה שעל הקהילה לדאוג לצורכי האחים והאחיות הקשישים המשמשים דוגמה. המקרא אומר בנוגע לקהילה בירושלים ש”איש מהם לא היה שרוי במחסור”. אין הכוונה שכולם היו אמידים מבחינה חומרית. למעשה, נראה שלכמה היה מעט מבחינה חומרית, אך ’הכספים חולקו לכל איש כפי צורכו’ (‏מה”ש ד’:34, 35‏). מאוחר יותר, התעוררה בעיה בקהילה: דווח שהיו ’אלמנות שהתעלמו מהן בחלוקת המזון היומית’. לכן השליחים מינו גברים כשירים שווידאו שצורכי האלמנות ימולאו בצורה מספקת והוגנת (‏מה”ש ו’:1–5‏). אמת, החלוקה היומית של המזון הייתה סידור זמני שנועד לענות על צורכי אלה שהפכו למשיחיים בחג השבועות של שנת 33 לספירה ושנשארו זמן מה בירושלים כדי להיבנות מבחינה רוחנית. למרות זאת, תגובת השליחים ממחישה שהקהילה יכולה לעזור במילוי צורכי חבריה הנזקקים.‏

14 כפי שהוזכר, פאולוס סיפק לטימותיאוס הנחיות המתארות את הנסיבות בהן אלמנות משיחיות זכאיות לקבלת סיוע חומרי מהקהילה (‏טימ”א ה’:3–16‏). כמו כן, יעקב כתב בהשראת אלוהים על האחריות המשיחית לדאוג ליתומים, לאלמנות ולאחרים השרויים בצרה או בצורך (‏יעקב א’:27;‏ ב’:15–17‏). גם השליח יוחנן הסביר: ”מי שיש לו נכסי העולם הזה, והוא רואה את אחיו במחסור ובכל זאת מונע ממנו את רחמיו, איך אפשר לומר שיש בו אהבה לאלוהים?” (‏יוח”א ג’:17‏) אם משיחיים יחידים צריכים לדאוג לנזקקים, האין הדבר נכון גם באשר לקהילה?‏

כיצד יכולה הקהילה לעזור במקרה של תאונה? (ראה סעיפים 15, 16)‏

15. אילו גורמים עשויים לקבוע מה מידת העזרה הדרושה לאחים ואחיות קשישים?‏

15 במספר מדינות רשויות השלטון מספקות פנסיה, תוכניות רווחה וטיפול סיעודי בבית עבור האזרחים הקשישים (‏רומ’ י”ג:6‏). במקומות אחרים אין תוכניות סיוע מעין אלה. לפיכך, מידת העזרה הפיזית שעל הקרובים ועל הקהילה להגיש לאחים ואחיות קשישים משתנה ממצב למצב. אם הילדים המאמינים גרים הרחק מהוריהם, ישפיע הדבר על מידת העזרה שיוכלו להגיש להוריהם. טוב יעשו הילדים אם ישמרו על תקשורת פתוחה עם הזקנים בקהילת הוריהם כדי לוודא שהכול מבינים את נסיבות המשפחה.  לדוגמה, הזקנים אולי יוכלו לעזור להורים להשיג מידע על סיוע ממשלתי או על שירותים סוציאליים מקומיים. הם גם יוכלו להביא לתשומת לבם של הילדים המבוגרים פרטים שהבחינו בהם, כגון מעטפות דואר שטרם נפתחו או תרופות שאינן נלקחו כראוי. תקשורת אדיבה הנובעת ממניעים נכונים עשויה למנוע החמרה במצב ואף להוביל למציאת פתרונות מעשיים. אין ספק שעוזרים ויועצים הנמצאים בקרבת מקום והפועלים ביעילות בתור ”עיני” הילדים, יצמצמו את דאגות המשפחה.‏

16. כיצד כמה משיחיים עוזרים לחברי הקהילה הקשישים?‏

16 מתוך חיבה לקשישים האהובים, יש משיחיים המנדבים את זמנם ומרצם על מנת למלא את צורכי הקשישים כמידת יכולתם. הם עושים להם למטרה לגלות עניין מיוחד בחברי הקהילה הקשישים. יש המתחלקים במטלות עם אחרים בקהילה ומטפלים בקשישים בתורנות. הם מודעים לכך שנסיבותיהם אינן מאפשרות להם לשרת בשירות המורחב, ולכן הם שמחים לעזור לילדי הקשישים להמשיך עד כמה שניתן בקריירה שבחרו לעצמם. איזו גישה נפלאה מגלים אחים אלה! כמובן, נדיבותם אינה מסירה מהילדים את האחריות לעשות את מה שביכולתם עבור הוריהם.‏

נהגו כבוד בקשישים על־ידי מילים מחזקות

17, 18. איזו גישה על כל המעורבים לגלות בכל הקשור למתן עזרה לקשישים?‏

17 גם הקשישים וגם מי שנוטלים חלק בהגשת העזרה יכולים לעשות כל מאמץ להפוך את המשימה לנעימה ככל האפשר. אם אתה נוטל חלק בכך, השתדל לשמור על גישה חיובית. בחלק מן המקרים ההזדקנות גורמת לעצבות או אפילו לדיכאון. לכן כדי לנהוג כבוד באחים ובאחיות הקשישים ולעודד אותם, יהיה עליך לעשות מאמץ מיוחד לנהל אתם שיחות בונות. אחינו הקשישים ששירתו את אלוהים במסירות שנים רבות ראויים לשבח. יהוה אינו שוכח את מה שעשו בשירותו, וגם אחיהם לאמונה אינם שוכחים ‏(קרא מלאכי ג’:16;‏ עברים ו’:10‏).‏

18 בנוסף, ניתן לעמוד במשימות יומיומיות קשות ביתר קלות כאשר הקשישים והמטפלים מגלים חוש הומור בזמן המתאים (‏קהלת ג’:1,‏ 4‏). רבים מהקשישים משתדלים לא להיות תובעניים מדי. הם מכירים בעובדה שאם גישתם תהיה חיובית הם יקבלו תשומת לב רבה יותר וביקורים רבים יותר. פעמים רבות שומעים את המילים הבאות ממי שמבקר קשישים: ”הלכתי לעודד ידיד קשיש, אבל התעודדתי בעצמי” (‏מש’ ט”ו:13;‏ י”ז:22‏).‏

19. למה יכולים לצפות צעירים ומבוגרים כאחד באשר לעתיד?‏

19 אנו מצפים בכליון עיניים ליום שבו הסבל והשפעות האי־שלימות יחלפו לבלי שוב. בינתיים משרתי אלוהים חייבים למקד את תקוותם בדברים הנצחיים. אנו יודעים שאמונה בהבטחות אלוהים היא כעוגן בעתות צרה או מצוקה. הודות לתקווה זו ”איננו אומרים נואש, וגם אם האדם החיצוני שלנו הולך ומתכלה, האדם הפנימי שלנו מתחדש מיום ליום” (‏קור”ב ד’:16–18;‏ עב’ ו’:18, 19‏). אולם בנוסף לחיזוק האמונה בהבטחות אלוהים, מה יעזור לנו למלא את האחריות לדאוג לצורכי הקשישים? במאמר הבא נדון במספר הצעות מעשיות.‏

^ ס' 9 המאמר הבא ידון במספר אפשרויות הפתוחות בפני הקשישים וילדיהם בנושא.‏