עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  דצמבר 2013

האם תהיה מוכן להקריב למען המלכות?‏

האם תהיה מוכן להקריב למען המלכות?‏

‏”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים” (‏קור”ב ט’:7‏).‏

1. אילו סוגי הקרבות מקריבים רבים, ומדוע?‏

בני אדם מקריבים מרצון למען דברים החשובים להם. הורים נותנים מזמנם, מכספם ומכוחם עבור ילדיהם. ספורטאים צעירים השואפים לייצג את מדינתם במשחקים האולימפיים מקדישים שעות רבות ביום לאימונים קשים ומפרכים בשעה שבני גילם משחקים ומבלים. גם ישוע הקריב הקרבות למען דברים שהיו חשובים לו. הוא לא חיפש מותרות ולא היו לו ילדים משלו. תחת זאת, הוא התמקד בקידום ענייני המלכות (‏מתי ד’:17;‏ לוקס ט’:58‏). גם תלמידיו עשו לא מעט ויתורים על מנת לתמוך במלכות אלוהים. קידום ענייני המלכות עמד בראש מעייניהם, והם הקריבו הקרבות שונות כדי לתמוך ככל האפשר במלכות (‏מתי ד’:18–22; י”ט:27‏). לכן מוטב שנשאל את עצמנו, ’מה חשוב לי בחיים?’‏

2. ‏(א) אילו הקרבות מתבקשות מכל המשיחיים האמיתיים? (ב) אילו הקרבות נוספות עושים חלק מהמשיחיים?‏

2 הקרבות מסוימות מתבקשות מכל המשיחיים האמיתיים וחיוניות ליצירת יחסים טובים עם יהוה ולטיפוחם. הקרבות אלו כוללות הקדשת זמן וכוחות לתפילות, לקריאת המקרא, לתוכנית הרוחנית המשפחתית, לנוכחות באסיפות ולשירות השדה * (‏יהו’ א’:8;‏ מתי כ”ח:19, 20;‏ עב’ י’:24, 25‏). תודות למאמצינו ולברכת יהוה, פעילות הבישור צוברת תאוצה ורבים מוסיפים לנהור אל ”הר בית יהוה” (‏יש’ ב’:2‏). רבים מקריבים מעצמם ומשרתים  בבית־אל, מסייעים בבניית אולמי מלכות ואולמי כינוסים, עוזרים בארגון כינוסים ומבצעים פעולות סיוע לאחר אסונות טבע. פעילויות נוספות אלו אינן בגדר דרישות שחובה לעמוד בהן כדי לרשת חיי עולם, אבל הן חיוניות לתמיכה בענייני המלכות.‏

3. ‏(א) איזו תועלת צומחת לנו כאשר אנו מקריבים למען המלכות? (ב) אילו שאלות עלינו לשאול?‏

3 הצורך בתמיכה פעילה במלכות גדול מאי פעם. עד כמה משמח לראות שרבים מקריבים הקרבות ליהוה בנפש חפצה! ‏(‏קרא תהלים נ”ד:8‏.‏‏) רוח נדיבה זו מסבה לנו אושר רב בשעה שאנו מחכים לבואה של מלכות אלוהים (‏דב’ ט”ז:15;‏ מה”ש כ’:35‏). עם זאת, כל אחד מאתנו צריך לבחון את עצמו לעומק. היש דרכים שבהן נוכל להקריב הקרבות נוספות למען המלכות? כיצד אנו מנצלים את זמננו, כספנו, כוחנו ויכולותינו? לאילו אזהרות עלינו לתת את הדעת? הבה נבחן כמה מסוגי קורבנות הנדבה שניתנו בעבר. אם ניישם את העקרונות שהיו מונחים בבסיסם, יגבר אושרנו.‏

הקרבת קורבנות בימי עם ישראל הקדום

4. איזו תועלת הפיקו בני ישראל מהקרבת קורבנות?‏

4 הקרבת הקורבנות בימי עם ישראל הקדום הייתה הבסיס לסליחת חטאים. חובה היה על העם להקריב קורבנות כדי לזכות לברכת יהוה. חלקם היו קורבנות חובה וחלקם קורבנות נדבה (‏וי’ כ”ג:37, 38‏). ניתן היה להעלות עולות ליהוה כקורבן נדבה או כמנחה. דוגמה בולטת להקרבת קורבנות נראתה בזמן חנוכת בית המקדש בימי שלמה (‏דה”ב ז’:4–6‏).‏

5. אילו חוקים חוקק יהוה עבור דלי האמצעים?‏

5 ברוב אהבתו הבין יהוה שלא כל אחד יוכל לתת את אותה כמות, וביקש שאיש איש ייתן אך ורק על־פי יכולתו. תורת יהוה קבעה כי יש לשפוך את דם החיה שהוקרבה. קורבנות אלה היו ”צל הדברים הטובים שנועדו לבוא” באמצעות בנו ישוע (‏עב’ י’:1–4‏). עם זאת, יהוה לא נקט קו נוקשה בכל הקשור לחוקי הקורבנות. לדוגמה, אם לא היה באפשרותו של האדם להקריב מן הצאן או הבקר, היה אלוהים מוכן לקבל תורים כקורבן.  כך יכלו גם העניים להקריב בשמחה ליהוה (‏וי’ א’:3,‏ 10,‏ 14; ה’:7‏). אומנם הוקרבו בעלי חיים שונים, אך היו שני דברים שנדרשו מכל אדם שהקריב קורבנות נדבה.‏

6. מה נדרש מכל אדם שהקריב קורבנות, ועד כמה חשוב היה לעמוד בדרישות אלו?‏

6 ראשית, היה על האדם לתת את מיטבו. יהוה אמר לעם שכדי שהקורבן יהיה ’לרצונו’, עליו להיות בריא ושלם (‏וי’ כ”ב:18–20‏). אם היה בו מום, הוא לא נחשב לקורבן מקובל בעיני יהוה. שנית, המקריב חייב היה להיות טהור וללא טומאה. אם היה טמא, היה עליו תחילה להקריב קורבן חטאת או קורבן אשם על מנת לזכות שוב למעמד רצוי בעיני יהוה, ורק אחר כך להקריב קורבן נדבה (‏וי’ ה’:5, 6,‏ 15‏). לא היה זה עניין של מה בכך. יהוה קבע שאם מישהו, בהיותו טמא, יאכל מזבחי השלמים, אשר כללו בתוכם זבחי נדבה, יהיה דינו להיכרת מעַם אלוהים (‏וי’ ז’:20, 21‏). מאידך, כאשר האדם הקריב את קורבנו כשהוא במעמד רצוי לפני יהוה, והקורבן היה ללא מום, יכול היה המקריב להיות מרוצה ושמח ‏(‏קרא דברי הימים א’. כ”ט:9‏).‏

הקרבת הקרבות בימינו

7, 8. ‏(א) איזו שמחה חווים רבים המקריבים הקרבות למען המלכות? (ב) אילו משאבים עומדים לרשותנו?‏

7 רבים כיום מוכנים להשקיע מאמצים כבירים בשירות יהוה, ויהוה שבע רצון מכך. העשייה למען אחינו מניבה גמול. אח אחד הנוטל חלק בבניית אולמי מלכות ובמתן סיוע לנפגעי אסונות טבע אומר שאין לו מילים לתאר את הסיפוק שהוא שואב מכך. הוא מסביר: ”כשאתה רואה את השמחה ואת ההערכה של האחים והאחיות המקומיים כשהם נמצאים באולם החדש שלהם או כשהם מקבלים סיוע בעקבות אסון טבע, אתה מרגיש שהעבודה והמאמצים בהחלט כדאיים”.‏

זבחים רבים היו קורבנות נדבה, וכך גם ההקרבות שאנו עושים בימינו (ראה סעיפים 7–13)‏

8 מאז ומתמיד חיפש ארגונו המודרני של יהוה הזדמנויות שונות לתמוך במלאכתו של יהוה. בשנת 1904 כתב אח צ’. ט. ראסל: ”על כל אחד לראות עצמו כמי שנתמנה על־ידי האדון להיות סוכן המופקד על זמנו, השפעתו, כספו וכו’,  ועל כל אחד לשאוף לנצל אמצעים אלו כמיטב יכולתו, לתפארת האדון”. אף שאנו קוצרים ברכות למכביר, ההקרבות למען יהוה תובעות מחיר מסוים (‏שמ”ב כ”ד:21–24‏). הנוכל לעשות שימוש טוב יותר במשאבים העומדים לרשותנו?‏

חברי בית־אל באוסטרליה

9. איזה עיקרון שעולה מדברי ישוע בלוקס י’:2–4 נוכל ליישם בכל הקשור לניצול הזמן?‏

9 זמן. דרוש זמן רב לתרגום הספרות שלנו ולהדפסתה, לבניית בתי תפילה, לארגון כינוסים, להגשת סיוע לנפגעי אסונות ולביצוע הרבה פעילויות חיוניות אחרות. לכל אחד מאתנו יש אך ורק 24 שעות ביממה. ישוע התווה עיקרון שיכול להיות לנו למועיל. כאשר שלח את תלמידיו אל השדה אמר להם שבלכתם בדרכים אל להם ’לברך איש בברכת שלום’ (‏לוקס י’:2–4‏). מדוע נתן ישוע הנחיה זו? חוקר מקרא אחד אמר: ”ברכות שלום בקרב עמי המזרח לא הסתכמו, כמו אצלנו, בהרכנת ראש קלה או בהושטת יד, אלא בוטאו בחיבוקים רבים, בקידות ולעתים גם בהשתחוויות. כל זה תבע זמן רב”. ישוע לא עודד את תלמידיו לנהוג בגסות. הוא למעשה עזר להם להבין שזמנם מוגבל ושעליהם להפיק ממנו את המרב כדי לדאוג לדברים החשובים יותר (‏אפ’ ה’:16‏). הנוכל ליישם את העיקרון הזה כדי שיהיה לנו יותר זמן לתמוך בפעילויות הנעשות למען המלכות?‏

אחים באולם מלכות בקניה שבאפריקה

10, 11. ‏(א) באילו דרכים נעשה שימוש בתרומותינו לפעילות הכלל עולמית? (ב) איזה עיקרון המובא בקורינתים א’. ט”ז:1, 2 יכול להיות לנו למועיל?‏

10 כסף. סכומי כסף גדולים דרושים למימון הפעילויות התיאוקרטיות. מדי שנה עשרות מיליוני דולרים נדרשים לכיסוי הוצאותיהם של משגיחים נודדים, חלוצים מיוחדים ושליחים. מאז שנת 1999 נבנו יותר מ־24,500 אולמי מלכות בארצות דלות אמצעים. עם זאת, עדיין יש צורך בכ־6,400 אולמי מלכות נוספים. מדי חודש מודפסים כ־100 מיליון עותקים של כתבי העת המצפה ועורו!‏‏. הכול ממומן על־ידי תרומות מרצון.‏

11 השליח פאולוס הגדיר עיקרון שכדאי ליישמו במתן תרומות. ‏(‏קרא קורינתים א’. ט”ז:1, 2‏.‏‏) בהשראת אלוהים עודד את אחיו בקורינתוס לא לחכות עד סוף השבוע כדי לראות מה נותר להם, אלא להפריש כספים בתחילת השבוע כפי שידם משגת. כשם שהיה במאה הראשונה, גם בימינו אחים ואחיות נערכים מראש למתן תרומות בנדיבות, איש איש לפי נסיבותיו (‏לוקס כ”א:1–4;‏ מה”ש ד’:32–35‏). יהוה מוקיר רוח זו של נתינה.‏

אחד ממתנדבי ועדת הבנייה האזורית בטוקסידו, ניו יורק, ארה”ב

12, 13. מאילו סיבות יש שנמנעים מלתת מכוחם ומיכולותיהם, אך כיצד יעזור להם יהוה?‏

12 כוח ויכולות. המאמצים מצדנו להשתמש בכוחנו וביכולותינו למען המלכות זוכים לתמיכת יהוה, והוא מבטיח לעזור לנו אם נתעייף (‏יש’ מ’:29–31‏). האם אנו חשים שאין אנו כשירים מספיק לתת יד לקידום ענייני המלכות? האם אנו אומרים לעצמנו שאחרים מתאימים יותר? זכור שיהוה יכול להעצים את יכולותיו הטבעיות של כל אדם, כשם שעשה למען בצלאל ואהליאב (‏שמ’ ל”א:1–6‏; ראה תמונה בפתיח המאמר).‏

13 יהוה מעודד אותנו לתת את מיטבנו ולא לחסוך במאמצים (‏מש’ ג’:27‏). במהלך בניית בית המקדש השני קרא אלוהים ליהודים בירושלים לחשוב על תרומתם למלאכת הבנייה (‏חגי א’:2–5‏). דעתם הוסחה, והם חדלו להתמקד בדברים החשובים יותר. טוב נעשה אם נבדוק אם סדר העדיפויות שלנו תואם לזה של  יהוה. הנוכל ’לשים את לבבנו על דרכינו’ כדי להגביר באחרית ימים זו את חלקנו בפעילות למען המלכות?‏

להקריב בהתאם למה שיש לנו

14, 15. ‏(א) איזה עידוד אנו שואבים מדוגמתם של אחינו דלי האמצעים? (ב) איזה רצון צריך לקנן בנו?‏

14 רבים חיים באזורים שבהם הסבל או העוני הם חלק מהמציאות היומיומית. ארגון יהוה משתדל ’למלא את מחסורם’ של אחינו המתגוררים בארצות אלו (‏קור”ב ח’:14‏). למרות זאת, גם אחים דלי אמצעים מוקירים את הזכות לתת. עד כמה שבע רצון יהוה כאשר אנשים עניים חומרית רוצים לתת בשמחה מעומק לבם! (‏קור”ב ט’:7‏).‏

15 במדינה ענייה מאוד באפריקה ישנם אחים המסמנים קטע קטן בגינתם, ובכספים המתקבלים ממכירת תנובת האדמה בחלקה זו הם תומכים בפעילות הנעשית למען המלכות. באותה מדינה תוכנן לבנות אולם מלכות שהיה נחוץ מאוד באותו אזור. האחים והאחיות המקומיים רצו לתת כתף. אלא שהפרויקט היה אמור להתחיל בעיצומה של עונת השתילה. למרות זאת, בזכות נחישותם הרבה ליטול חלק במלאכה עבדו האחים במהלך שעות היום בפרויקט הבנייה ובשעות הערב הלכו אל שדותיהם כדי לנטוע את השתילים. איזו רוח של הקרבה עצמית! הדבר מזכיר לנו את האחים בני המאה הראשונה במקדוניה, אשר למרות ”עומק עוניים” התחננו שתינתן להם הזכות לסייע כספית לאחיהם (‏קור”ב ח’:1–4‏). הבה ניתן גם אנחנו איש איש ’כברכת יהוה אלוהינו אשר נתן לנו’! ‏(‏קרא דברים ט”ז:17‏).‏

16. כיצד נוכל לוודא שהקרבותינו רצויות בעיני יהוה?‏

16 ואולם, יש מקום למילת אזהרה. כפי שהיה נכון לגבי בני ישראל, מחובתנו לוודא שקורבנות הנדבה שלנו רצויים בעיני אלוהים. עלינו לשמור על איזון כך שנוכל לעמוד באחריותנו העיקרית כלפי משפחותינו וכלפי עבודת יהוה. הנתינה לאחרים מזמננו וממשאבינו אינה צריכה לבוא על חשבון בריאותה הרוחנית או רווחתה הפיזית של משפחתנו. אחרת אנו למעשה ניתן ממה שאין לנו. ‏(‏קרא קורינתים ב’. ח’:12‏.‏‏) יתרה מזו, עלינו לשמור על רוחניותנו שלנו (‏קור”א ט’:26, 27‏). אך היה סמוך ובטוח שכל עוד תחיה על־פי עקרונות המקרא, הקרבותיך יסבו לך אושר וסיפוק רב, והן יהיו ’רצויות במיוחד’ בעיני יהוה.‏

הקרבותינו הן הקרבות רבות ערך

17, 18. מה אנו חשים כלפי כל מי שמקריבים הקרבות למען המלכות, ומה על כולנו לשקול?‏

17 רבים מאחינו ואחיותינו ’נשפכים כנסך’ בתמיכתם המאומצת בפעילויות החיוניות לקידום ענייני המלכות (‏פיל’ ב’:17‏). אנו מוקירים מעומק הלב את אותם אחים המפגינים רוח של נתינה. כמו כן, גם נשותיהם וילדיהם של האחים העומדים בראש הפעילויות התיאוקרטיות ראויים לשבח על נדיבותם ועל רוח ההקרבה העצמית שהם מגלים.‏

18 התמיכה בענייני המלכות כרוכה בהרבה עבודה קשה. הבה נשקול כולנו בליווי תפילות כיצד נוכל לתת את המרב! דע בביטחון שכבר עתה הגמול גדול, ושבעתיד — ב”סדר העולמי העתיד לבוא” — צפוי לך גמול גדול אף יותר (‏מר’ י’:28–30‏).‏

^ ס' 2 ראה המאמר ”הקרב קורבנות ליהוה בכל נפשך” בכתב העת המצפה מ־15 בינואר 2012, עמודים 21–25.‏