עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 מנקודת המבט המקראית

קץ העולם

קץ העולם

‏”העולם יחלוף עם תאוותיו”, כתוב ביוחנן א’. ב’:17‏. מהי כוונת המילה ”עולם” בפסוק? כיצד ומתי הוא יחלוף?‏

מהו ”העולם” שיבוא אל קצו?‏

מה אומר המקרא?‏

מכיוון של”עולם” המוזכר בפסוק יש ’תאוות’ המעוררות את מורת רוחו של אלוהים, ברור שלא מדובר בכדור הארץ עצמו. עולה מכאן שמדובר בבני האדם שמתעלמים מקיומו של אלוהים, וכך הופכים את עצמם לאויביו (‏יעקב ד’:4‏). על האנשים הללו ”ייגזר עונש של אבדון עולם” (‏תסלוניקים ב’. א’:7–9‏). לעומת זאת, בפני מי שנשמעים למצוותו של ישוע שלא להיות ”חלק מן העולם” פתוחה האפשרות לחיות לנצח (‏יוחנן ט”ו:19‏).‏

ואכן, יוחנן א’. ב’:17 מסתיים במילים: ”העושה את רצון אלוהים יעמוד לעד”. עושי רצון אלוהים יוכלו לזכות בחיי נצח כאן עלי אדמות, ככתוב בתהלים ל”ז:29‏: ”צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה”.‏

‏”אל תאהבו את העולם וגם לא את מה שבעולם. מי שאוהב את העולם אין בו אהבה לאב” ‏(‏יוחנן א’. ב’:15‏).‏

כיצד יבוא העולם לקצו?‏

מה אומר המקרא?‏

הקץ יתרחש בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון ישמיד אלוהים את דתות הכזב הממוסדות‏, המתוארות במקרא כזונה ששמה ”‏בבל הגדולה‏” (‏ההתגלות י”ז:1–5; י”ח:8‏). היא אומנם מתיימרת לשמור אמונים לאלוהים, אך היא קושרת קשרים עם המנהיגים הפוליטיים של העולם. אך מנהיגים אלה עתידים להתקיף אותה. ”[הם] ישנאו את הזונה, יחריבו אותה ויעשוה עירומה, וגם יאכלו את בשרה [או, עושרה] וישרפו אותה כליל באש” (‏ההתגלות י”ז:16‏).‏

בשלב השני יפעל אלוהים נגד המנהיגים הפוליטיים — ”מלכי כל העולם המיושב”. הם וכל עושי הרע יושמדו ב”מלחמת היום הגדול של האלוהים הכול יכול”, המכונה גם ”‏הר מגידון‏” (‏ההתגלות ט”ז:14,‏ 16‏).‏

‏”בקשו את יהוה, כל ענווי הארץ... בקשו צדק, בקשו ענווה, אולי תיסתרו ביום אף יהוה” ‏(‏צפניה ב’:3‏).‏

 מתי יבוא קץ העולם?‏

מה אומר המקרא?‏

קץ העולם יבוא לאחר שהמסר על מלכות אלוהים — ממשלה עולמית שתתפוס את מקומם של שלטונות האדם — יוכרז במידה מספקת ברחבי העולם על מנת להזהיר את האנושות (‏דניאל ז’:13, 14‏). ישוע המשיח אמר: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים, ואחרי כן יבוא הקץ” ‏(‏מתי כ”ד:14‏). הכרזת הבשורה משקפת את הצדק והרחמים של אלוהים, והיא מהווה חלק מ”אות” מורכב אשר מצביע על עת הקץ‏. האות כולל גם מלחמות, רעידות אדמה, רעב ומחלות בהיקף כלל־עולמי (‏מתי כ”ד:3;‏ לוקס כ”א:10, 11‏).‏

בנוסף לכך שהמקרא חזה את המאורעות העולמיים בימינו, הוא גם ניבא אילו תכונות יאפיינו את האנשים ”באחרית הימים”. אנו קוראים: ”יבואו עתות משבר קשות להתמודדות, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, ... ממרים את פי הוריהם, ... חסרי שליטה עצמית, תוקפניים, חסרי אהבת הטוב, ... אוהבי תענוגות במקום להיות אוהבי אלוהים” (‏טימותיאוס ב’. ג’:1–5‏).‏ *

בקרוב ”יחלוף” העולם המרושע של ימינו (‏יוחנן א’. ב’:17‏)‏

כל התנאים הללו מאפיינים את התקופה שהחלה בסמוך למלחמת העולם הראשונה ב־‏1914‏. כמו כן, מאז שנה זו הגיעה הבשורה על מלכות אלוהים לכל קצוות תבל, ועדי־יהוה רואים זאת לזכות להיות ידועים כמי שמבצעים פעילות זו. למעשה, שמו של כתב העת העיקרי שלהם הוא: המצפה מכריז על מלכות יהוה‏.‏

‏”עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה” ‏(‏מתי כ”ה:13‏).‏

^ ס' 14 למידע נוסף ראה פרק 9 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה. זמין גם באתר www.jw.org/he