עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  מרס 2015

 מנקודת המבט המקראית

הימורים

הימורים

יש הרואים בהימורים בידור לא־מזיק, ואילו אחרים רואים בהם הרגל מסוכן.‏

היש פסול בהימורים?‏

מה אומרים אנשים?‏

רבים חושבים שהימורים הם שעשוע תמים, כל עוד הם חוקיים. הם מציינים שחלק מכספי ההימורים החוקיים, למשל הגרלות הנתמכות על־ידי הממשלה, מוזרמים למימון מיזמים לתועלת הציבור.‏

מה אומר המקרא?‏

המקרא אינו מתייחס ישירות לנושא ההימורים, אך הוא מתווה מספר עקרונות מנחים החושפים את השקפתו של אלוהים בנושא.‏

המאפיין הבסיסי של ההימורים — זכייה בכספים על חשבון אחרים — עומד בסתירה מוחלטת לאזהרת המקרא: ”הישמרו מכל חמדנות” (‏לוקס י”ב:15‏). למעשה, החמדנות היא זו שמניעה את האדם להמר. מוסדות הימורים מפרסמים את סכומי הזכייה הגבוהים ובד בבד מטשטשים את סיכויי ההצלחה הקלושים, מכיוון שהם יודעים שהרצון להתעשר גורם לרבים להמר על סכומים גדולים. במקום לעזור לאדם להישמר מפני חמדנות, ההימורים מקדמים את התאווה לכסף קל.‏

ההימורים מושתתים על שאיפה אנוכית מיסודה: לזכות בכסף שמהמרים אחרים הפסידו. אולם המקרא מעודד את האדם ’לדאוג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו’ (‏קורינתים א’. י’:24‏). כמו כן, בעשרת הדיברות נאמר: ”לא תחמוד... כל אשר לרעך” (‏שמות כ’:17‏). כאשר המהמר מייחל לנצח, הוא למעשה מקווה שאחרים יפסידו את כספם כדי שהוא יקצור את הרווחים.‏

המקרא גם מזהיר מפני התפיסה שהמזל, כוח מיסטי כלשהו, הוא הגורם להצלחה. בישראל הקדומה היו שחדלו להאמין באלוהים ו’ערכו שולחן לגד’, אל המזל. האם הפנייה לאל המזל הייתה רצויה בעיני אלוהים? לא, שהרי הוא אמר להם: ”תעשו הרע בעיניי, ובאשר לא חפצתי בחרתם” (‏ישעיהו ס”ה:11, 12‏).‏

אמת, במדינות מסוימות כספי ההימורים החוקיים מוזרמים לקידום ההשכלה, לפיתוח הכלכלה ולמיזמים ציבוריים שונים. אך אופן השימוש בכספים הללו אינו משנה את הדרך שבה הם הושגו — באמצעות פעילויות המעודדות חמדנות ואנוכיות בצורה מובהקת ומקדמות את הרעיון שניתן להרוויח כסף ללא כל מאמץ.‏

‏”לא תחמוד... כל אשר לרעך” ‏(‏שמות כ’:17‏).‏

 אילו השפעות מזיקות יש להימורים?‏

מה אומר המקרא?‏

המקרא מזהיר שמי ש”נחושים להתעשר נכנעים לפיתויים ונופלים במלכודת ובהרבה תאוות אוויליות ומזיקות המורידות את האדם אלי הרס ואבדון” (‏טימותיאוס א’. ו’:9‏). מה שעומד בבסיס ההימורים הוא חמדנות, והחמדנות כה משחיתה שהיא מופיעה במקרא באותה רשימה עם צורות התנהגות שעלינו להימנע מהן מכול וכול (‏אפסים ה’:3‏).‏

מאחר שמטרת המהמר היא להשיג רווח מהיר, הרגל זה מטפח בו אהבה לכסף, אשר על־פי המקרא ”היא שורש של כל מיני רעות”. התשוקה לכסף עלולה בקלות להשתלט על חיי האדם, ובעקבות זאת להוביל לדאגות רבות ולערער את אמונתו באלוהים. המקרא מתאר את מי שפיתח אהבה לכסף ”כמי שדוקר את כל גופו וגורם לעצמו מכאובים רבים” (‏טימותיאוס א’. ו’:10‏).‏

החמדנות גורמת לחוסר סיפוק. אדם חמדן אף פעם אינו מרוצה ממצבו הכלכלי, וחמדנותו גוזלת ממנו את אושרו. ”אוהב כסף לא ישׂבע כסף” (‏קהלת ה’:9‏).‏

מיליונים התמכרו להימורים ונלכדו במעגל קסמים הרסני. תופעה זו רחבת היקף, ועל־פי הערכות, בארצות הברית לבדה ישנם מיליוני מהמרים מכורים.‏

במקרא כתוב: ”נחלה מבוהלת”, כלומר נחלה שהושגה בתאוות בצע, ”לא תבורך” (‏משלי כ’:21‏). רבים מהמכורים להימורים שקעו בחובות, הגיעו לידי פשיטת רגל, איבדו את מקום עבודתם, הביאו לפירוק נישואיהם ופגעו בקשרי החברות שלהם. העקרונות המנחים שבמקרא יכולים לעזור לאדם להימנע מנזקי ההימורים ולשמור על שמחת חייו.‏

‏”הנחושים להתעשר נכנעים לפיתויים ונופלים במלכודת ובהרבה תאוות אוויליות ומזיקות המורידות את האדם אלי הרס ואבדון” ‏(‏טימותיאוס א’. ו’:9‏).‏