עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  ספטמבר 2014

 הדרכה למשפחה | נישואין

כיצד להרפות מתרעומת

כיצד להרפות מתרעומת

הקושי

את * לא מצליחה לשכוח את הדברים הפוגעים שאמר או עשה בעלך; המילים הקשות והמעשים הבלתי מתחשבים חקוקים עמוק בזיכרונך. כתוצאה מכך תפסה התרעומת את מקומה של האהבה שפעם חשת כלפיו. את מרגישה לכודה בנישואין נטולי אהבה, וזו סיבה נוספת לכעס שלך כלפיו.‏

אולם המצב יכול להשתנות. אך קודם כול שימי לב למספר עובדות באשר לתרעומת.‏

חשוב לדעת

נטירת טינה היא נטל המקשה על הנישואין להתקדם קדימה

נטירת טינה עלולה להרוס את קשר הנישואין. מדוע? מכיוון שהיא מחלישה את היסודות שעליהם מושתתים נישואין יציבים — תכונות כגון אהבה, אמון ונאמנות. אם כן, אפשר לומר שתרעומת אינה נובעת מבעיות בנישואין; היא בעצמה בעיה בנישואין. אין פלא אפוא שבמקרא נאמר: ”הסירו מכם כל מרירות זדונית” (‏אפסים ד’:31‏).‏

נטירת טינה פוגעת בך. לנטור טינה זה כמו לסטור לעצמך ולצפות שהצד השני ירגיש את הכאב. ”ייתכן שבן המשפחה שאתה חש כלפיו תרעומת מרגיש מצוין ונהנה מהחיים, והוא כלל אינו מוטרד מהעניין”, כותב מארק זיקל בספר הדן בדרכי התמודדות עם סכסוכים משפחתיים (Healing From Family Rifts). מה השורה התחתונה? לדברי זיקל, ”תחושת תרעומת פוגעת בך הרבה יותר מאשר באדם שאתה כועס עליו”.‏

לנטור טינה זה כמו לסטור לעצמך ולצפות שהצד השני ירגיש את הכאב

תרעומת היא עניין של בחירה. יש שמטילים בכך ספק. הם אומרים: ’בן הזוג שלי גרם לי לחוש תרעומת’. אולם צורת חשיבה כזו בעייתית מכיוון שהיא שמה דגש בדבר שלא ניתן לשלוט בו — מעשיו של אדם אחר. המקרא מציע אפשרות אחרת: ”יבחן כל אחד את מעשיו שלו” ‏(‏גלטים ו’:4‏). אין לנו שליטה על דבריו או מעשיו של הצד השני, אך יש לנו שליטה על התגובה שלנו. תרעומת אינה הדרך היחידה להגיב לפגיעות.‏

 מה תוכלי לעשות

קחי אחריות על הרגשות שלך. אמת, קל להאשים את הצד השני. אך זכרי שתרעומת היא עניין של בחירה. הדבר נכון גם לגבי סלחנות. את יכולה לבחור לפעול על־פי עצת המקרא: ”אל תיתנו לשמש לשקוע בעודכם כועסים” (‏אפסים ד’:26‏). נכונות לסלוח תעזור לך לפתור בעיות בנישואין בגישה טובה יותר (‏עיקרון מקראי: קולוסים ג’:13‏).‏

בחני את עצמך בכנות. המקרא מכיר בכך שיש אנשים הנוטים להגיב בכעס (‏משלי כ”ט:22‏). האם את אדם כזה? שאלי את עצמך: ’האם יש לי נטייה להגיב במרירות? האם אני נפגעת בקלות? האם אני עושה עניין מדברים קטנים?’ במקרא נאמר שמי שדש שוב ושוב בנושא כלשהו מפריד בין חברים קרובים (‏משלי י”ז:9;‏ קהלת ז’:9‏). אותו הדבר עלול לקרות גם במסגרת הנישואין. לכן אם יש לך נטייה לנטור טינה, שאלי את עצמך: ’האם אני יכולה להיות סבלנית יותר כלפי בעלי?’ (‏עיקרון מקראי: פטרוס א’. ד’:8‏).‏

החליטי מה חשוב לך באמת. במקרא נאמר שיש ”עת לחשות ועת לדבר” (‏קהלת ג’:7‏). אין צורך לדבר על כל פגיעה; לפעמים כדאי ליישם את העצה הבאה: ”אִמרו בלבבכם על משכבכם ודומו” (‏תהלים ד’:5‏). כאשר את חשה צורך לשוחח על משהו שפגע בך, חכי עד שיחלוף הכעס שלך. ”כשאני נפגעת”, אומרת ביאטריס, ”אני קודם כול מנסה להירגע. לפעמים זה עוזר לי להבין שמה שקרה לא היה כל כך נורא, ואז קל לי יותר לדבר בכבוד” (‏עיקרון מקראי: משלי י”ט:11‏).‏

הביני מה כרוך בסלחנות. המילה ”לסלוח” בכתבי־הקודש מתורגמת לעיתים ממילה יוונית שמשמעה להרפות. מכאן שכדי לסלוח את לא צריכה להמעיט בחומרת הפגיעה או להתנהג כאילו שום דבר לא קרה, אלא עלייך פשוט להרפות מהעניין מתוך הבנה שהתרעומת עלולה להזיק לבריאותך ולנישואייך יותר מאשר הפגיעה עצמה.‏

^ ס' 4 המאמר מנוסח בלשון נקבה, אך העקרונות הנידונים בו חלים על בני שני המינים.‏

למד עוד

המצפה

התייחס לבן הזוג שלך בכבוד

כיצד יכולים בני זוג ללמוד לשוחח זה עם זה בצורה מכובדת?‏

‫עורו!‫

ללמוד לסלוח

מדוע לפעמים כל כך קשה לסלוח? ראה כיצד עצות המקרא יכולות לעזור.‏