עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  אוגוסט 2014

 צוהר אל העבר

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון היה מדען, מתמטיקאי, כומר, מחבר פורה ועמיתו של הפיזיקאי והמתמטיקאי האנגלי סר אייזק ניוטון. בשנת 1702 ירש ויסטון את מקומו של ניוטון כראש הקתדרה למתמטיקה על שם לוקס באוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה. במשרה זו החזיקו כמה מגדולי המוחות בתחומי המדע והטכנולוגיה.‏

ויסטון גם מוכר, בעיקר בקרב חוקרי מקרא, כמי שתרגם לאנגלית את כתביו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו בן המאה הראשונה. כתבים אלה חושפים פרטים רבים לגבי ההיסטוריה היהודית והעולם שבו חיו המשיחיים הקדומים.‏

השקפותיו של ויסטון

ויסטון היה אדם חריף שכל שחקר תחומים רבים, בייחוד מדע ודת. הוא האמין שסיפור הבריאה המקראי מדויק, ושהתכנון, היופי והסדר הניכרים בטבע מצביעים על כך שקיים מתכנן עליון.

בנוסף, ויסטון האמין שכנסיות הנצרות התפלגו לזרמים רבים מפני שהכמורה סטתה מהכתוב במקרא ונתנה עדיפות לתורות לא־מקראיות ולמסורות מטעם ועידות הכנסייה ואבות הכנסייה.‏

ויסטון ראה במקרא ספר של אמת רוחנית, ומשום כך יצא נגד האמונה בעינויי נצח באש גיהינום. תפיסה זו נחשבה בעיניו כתפיסה לא־הגיונית ואכזרית הממיטה חרפה על שם אלוהים. אולם הגורם העיקרי שהביא לקרע בינו לבין ראשי הכנסייה היה העובדה שדחה את תורת השילוש. על־פי אמונה זו, אלוהים מורכב משלוש ישויות נצחיות ושוות — האב, הבן ורוח הקודש — אך עדיין ישנו אל אחד, ולא שלושה אלים.‏

 ‏”מאקדמאי מוערך לאדם מנודה”‏

לאחר מחקר שקדני הגיע ויסטון למסקנה שתורת השילוש לא הייתה מבין עיקרי האמונה של המשיחיים הקדומים, אלא שהיא גובשה בתקופה מאוחרת יותר בעקבות השפעה של פילוסופיה פגאנית.‏ * עמיתיו הזהירו אותו מפני ההשלכות של פרסום ממצאיו. אולם ויסטון לא היה מסוגל להתעלם ממה שנתפס בעיניו כסילוף טבעו האמיתי של ישוע בתור בנו של אלוהים ובתור יצור שנברא.‏

אוניברסיטת קיימברידג’ הסירה מתפקידו כל אדם שלימד רעיונות העומדים בניגוד לדוקטרינה האנגליקנית. משמע הדבר שוויסטון עלול היה לאבד את משרתו. למרות זאת, הוא לא נצר את פיו, וזאת בניגוד לניוטון שגם ראה בשילוש תורת כזב אך נמנע מלהביע את דעותיו בפומבי. ויסטון כתב: ”שום סיבה גשמית... לא תניא אותי מהחלטתי”.

מכיוון שסירב להתפשר על אמונותיו, הוא ”הפך מאקדמאי מוערך לאדם מנודה”‏

ב־1710 גורש ויסטון מאוניברסיטת קיימברידג’. מכיוון שסירב להתפשר על אמונותיו, הוא ”הפך מאקדמאי מוערך לאדם מנודה”. על אף זאת, הוא לא נרתע מלהשמיע את דעותיו. למעשה, בתקופה שבה הואשם בכפירה הוא כתב את סדרת החיבורים החייאת המשיחיות הקדומה ‏(Primitive Christianity Revived) שהתמקדו בדת המשיחית המקורית שקיימו תלמידיו הראשונים של ישוע. בהמשך ייסד ויסטון את ”החברה לקידום המשיחיות הקדומה”, אשר חבריה התכנסו בביתו בלונדון.‏

אף שאיבד את משרתו וספג פגיעה כלכלית, ויסטון המשיך לכתוב ולשאת דרשות בבתי קפה בלונדון. ב־1737 הוא פרסם תרגום של כתבי יוסף בן מתתיהו כדי לסייע בהבנת הרקע ההיסטורי של המשיחיות הקדומה. עד ימינו ממשיכים להדפיס תרגום זה.‏

בשל עמדותיו האמיצות אך הלא־אהודות של ויסטון, רבים כיום רואים בו ”דמות תמוהה”, ציין הסופר ג’יימס א. פורס. אחרים, לעומת זאת, מעריכים אותו כחוקר מקרא, כאדם שחיפש בכנות אחר אמת דתית וכמי שהיה נחוש לחיות על־פי אמונתו.‏

^ ס' 10 המקרא מסביר בבירור מהו טבעו של אלוהים. למידע נוסף, היכנס לאתר jw.org/he. חפש במדור: הדרכה מן המקרא > תשובות לשאלות מקראיות‏.‏