עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 עזרה לאבלים

למה לצפות

למה לצפות

אף־על־פי שכמה מומחים סבורים שתהליך האבל מורכב משלבים, כל אדם מתאבל בדרכו הייחודית שלו. האם ההבדלים בתגובות לאבל משמעם שיש מי שחווים פחות עצב עקב האובדן או ש”מדחיקים” את רגשותיהם? לא בהכרח. בעוד שהכרה באבל והבעתו יכולות לעזור לאדם להתרפא, אין ”דרך אחת נכונה” להתאבל. יש משקל רב לתרבותו של הפרט, אישיותו וחוויותיו, וכן גם לטיב האובדן.‏

עד לאן זה יידרדר?‏

מי שאיבדו את יקיריהם אינם יודעים אולי למה לצפות. אולם, ישנם רגשות ואתגרים שכיחים שבדרך כלל ניתן לחזותם מראש. תן דעתך לנקודות הבאות:‏

הצפה רגשית. אולי תחווה התקפי בכי, געגועים למת ושינויים פתאומיים במצב הרוח. זיכרונות חיים וחלומות עלולים להעצים את הרגשות עוד יותר. בתחילה ייתכן שהתגובה העיקרית תהיה הלם וחוסר יכולת להאמין שהדבר אכן אירע. טינה נזכרת בתגובתה למותו הבלתי צפוי של בעלה, טימו. היא אומרת: ”בהתחלה הייתי בהלם. לא יכולתי אפילו לבכות. הייתי כל כך מוצפת רגשית שהיו פעמים שהיה לי קשה לנשום. פשוט לא יכולתי להאמין שזה קרה”.‏

התקפי חרדה, זעם ורגשי אשמה שכיחים גם הם. ‏”למשך זמן מה אחרי מותו של בננו בן ה־24, אריק”, מספר איוון, ”אשתי יולנדה ואני היינו כל כך כעוסים! זה הפתיע אותנו, שכן מעולם לא החשבנו את עצמנו לאנשים הנוטים לכעוס. הרגשנו גם אשמה, ותהינו האם יכולנו לעשות יותר כדי לעזור לבננו”. אלחנדרו, שאשתו מתה עקב מחלה ממושכת, חש גם הוא רגשי אשמה: ”בהתחלה חשבתי שאם אלוהים מרשה לי לסבול כל כך הרבה, אין ספק שאני אדם רע. ואז חשתי רגשי אשמה, כאילו האשמתי את אלוהים במה שקרה”. קוסטס, שצוטט במאמר הקודם, אומר: ”כמה פעמים אפילו כעסתי על סופיה על שמתה. ואז חשתי אשם שהרגשתי ככה, שהרי זו לא הייתה אשמתה”.‏

דפוסי חשיבה מטרידים. אולי יהיו תקופות שבהן מחשבותיו של הפרט יהפכו ללא־הגיוניות או להפכפכות. לדוגמה, אדם שאיבד אחד מיקיריו עלול לדמיין שהוא יכול לשמוע, להרגיש או לראות את המת. ייתכן גם שמי שאיבד את יקירו יתקשה להתרכז או לזכור דברים. טינה אומרת: ”לפעמים ניהלתי עם מישהו שיחה, אבל שמתי לב שהמחשבות שלי נדדו למקום אחר! הן התרוצצו במוחי, חוזרות שוב ושוב לאותם אירועים שהתרחשו סביב מותו של טימו. חוסר היכולת להתרכז הייתה מטרידה כשלעצמה”.‏

רצון לסגת. אדם המתאבל על יקירו עלול לחוש חוסר מנוחה או אי־נוחות בנוכחות אחרים. קוסטס אומר: ”בחברת זוגות הרגשתי כמו גלגל חמישי. אבל גם בין רווקים לא מצאתי את מקומי”. יולנדה, אשתו של איוון, נזכרת: ”זה היה כל כך קשה להיות בקרב אנשים שהתלוננו על בעיות שנראו כל כך פשוטות ביחס לבעיות שלנו! היו גם מי שסיפרו לנו עד כמה ילדיהם מצליחים. שמחתי בשבילם, אבל באותו זמן הרגשתי שקשה לי להקשיב להם. בעלי ואני הבנו שהחיים ממשיכים, אבל פשוט לא היה לנו הרצון או הסבלנות להתמודד עם כל זה”.‏

בעיות בריאות. שינויים בתיאבון, במשקל ובהרגלי השינה הם דבר שכיח. אֵרון נזכר מה קרה במהלך השנה שלאחר מות אביו: ”היה לי קשה מאוד לישון. הייתי מתעורר באותו הזמן כל לילה וחושב על מותו של אבי”.‏

אלחנדרו מספר שהיו לו בעיות בריאותיות מסתוריות  ואומר: ”מספר פעמים הלכתי להיבדק אצל רופא ונמצא שאני בריא. חשדתי שהאבל הוא שגרם לתסמינים הפיזיים שלי”. בסופו של דבר התסמינים הללו נעלמו, אולם החלטתו של אלחנדרו להיבדק בידי רופא הייתה נבונה. האבל יכול להחליש את המערכת החיסונית, להחמיר בעיה בריאותית קיימת או אפילו לגרום לבעיה בריאותית חדשה.‏

קושי להתמודד עם משימות חיוניות. איוון נזכר: ”אחרי מותו של אריק היינו צריכים להודיע לא רק לקרובים ולחברים אלא גם לאחרים, כמו המעסיק שלו ומי שהשכיר לו את הדירה. היה גם מספר רב של מסמכים חוקיים למלא. ואז היינו צריכים לעבור על החפצים האישיים של אריק. כל זה דרש ריכוז בתקופה שבה היינו מותשים מבחינה שכלית, פיזית ורגשית.”‏

אולם עבור כמה האתגר האמיתי מתעורר בהמשך, כאשר עליהם לטפל בעניינים שקודם לכן יקיריהם טיפלו בהם. זה מה שקרה לטינה. היא מסבירה: ”טימו תמיד דאג לטפל בחשבונות הבנק ובעניינים כלכליים אחרים. עכשיו זה הפך להיות האחריות שלי, וזה רק הוסיף ללחץ הרב שכבר הייתי נתונה בו. תהיתי האם באמת אוכל להתמודד עם כל זה מבלי לגרום לבעיות”.‏

הקשיים שצוינו לעיל – רגשיים, שכליים ופיזיים – אולי מציירים תמונה עגומה באשר לאבל. המציאות היא שהכאב הנלווה למותו של אדם אהוב יכול להיות עז, אבל אם יודעים זאת מראש זה יכול לעזור למי שאיבדו את יקיריהם לא מכבר להתמודד עם המצב. עליך לזכור גם שלא כולם חווים את כל התופעות האפשריות הנלוות לאבל. בנוסף, האבלים יכולים למצוא מידה של נחמה בידיעה שהרגשות העזים הנלווים לאבל הם דבר טבעי.‏

האם אי פעם אהיה שוב שמח?‏

למה לצפות: עוצמת הכאב לא נמשכת לנצח; בסופו של דבר היא פוחתת. אין משמע הדבר שהאדם ”מתאושש” לגמרי או שוכח את יקירו. אולם, אט אט ייסורי האבל העזים מתרככים. אפשר שהם צפים ועולים מחדש בשעה שזיכרונות כלשהם מתעוררים באופן בלתי צפוי, או בזמנים מסוימים כמו ימי נישואין, ימי שנה וכדומה. אך בסופו של דבר, מרבית האנשים מגיעים לאיזון רגשי ומסוגלים להתרכז בשנית בפעילויות יומיומיות, במיוחד אם הם זוכים לתמיכתם של בני משפחה או חברים ונוקטים צעדים סבירים כדי להתמודד עם המצב.‏

כמה זמן זה יימשך? עבור כמה אנשים החלק הגרוע ביותר יעבור תוך מספר חודשים. עבור רבים יידרשו שנה או שנתיים לפני שירגישו טוב יותר. לאחרים דרוש זמן רב אף יותר.‏ * ”עבורי”, נזכר אלחנדרו, ”התקופה שבה הייתי שקוע באבל עמוק נמשכה בערך שלוש שנים”.‏

היה סבלן עם עצמך. התמודד עם כל יום בנפרד, התקדם בקצב שלך, וזכור שייסורי האבל אינם נמשכים לנצח. עם זאת, האם יש צעדים שתוכל לנקוט כדי להקל על האבל כעת, ואף למנוע מהאבל להימשך זמן רב שלא לצורך?‏

הרגשות העזים הנלווים לאבל הם דבר טבעי

^ ס' 17 מיעוט קטן ממי שאיבדו את יקיריהם עלול לחוות אבל כה חמור וממושך עד שהוא מוביל למה שמכונה אבל ”מורכב” או ”כרוני”. ייתכן שהללו יצטרכו לפנות לעזרה מקצועית בתחום בריאות הנפש, אשר תוכל להועיל להם.‏