עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  מס' 5 2016

 צוהר אל העבר

אריסטו

אריסטו

אריסטו, שחי לפני למעלה מ־2,300 שנה, תרם תרומה נכבדת למדע ולפילוסופיה. כתביו עוררו עניין רב לאורך הדורות, תורגמו לשפות רבות ונלמדו בצורה נרחבת. ג’יימס מקלקלן, פרופסור להיסטוריה, כתב ש”תפיסותיו של אריסטו על הטבע עיצבו את המחשבה האירופית קרוב לאלפיים שנה”. חלק מהשקפותיו אף חלחלו לתורות קתוליות ופרוטסטנטיות וכן לאסלאם.‏

איש אשכולות רחב אופקים

אריסטו כתב על אומנות, אסטרונומיה, אתיקה, ביולוגיה, חוק, לוגיקה, מגנטיות, מטפיזיקה, פואטיקה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, רטוריקה, שפה, תנועה ותענוגות, וכן גם על הנפש, שלא נתפסה בעיניו כאלמותית. אולם שמו יצא לתהילה בראש ובראשונה בשל חיבוריו בתחום הביולוגיה והלוגיקה.‏

המשכילים היוונים מהעת העתיקה ניסו להסביר את עולם הטבע באמצעות התבוננות, הסקת מסקנות והיגיון. בבסיס שיטה זו עמדו תפיסות שנחשבו בעיניהם לאמיתות יסוד, והם האמינו שאם ינתחו לעומק את האמיתות הללו, יוכלו להגיע למסקנות הנכונות.‏

על סמך פילוסופיה זו הגיעו המשכילים היוונים למספר מסקנות מדויקות. למשל, הם הסיקו שיש סדר יסודי ביקום. אך בשיטה זו היה ליקוי חמור מכיוון שההתבוננות שלהם הייתה מוגבלת למה שהם יכלו לתפוס בחושיהם — מגבלה שהוליכה שולל אנשים מבריקים רבים, ובתוכם אריסטו. לדוגמה, הם סברו שכוכבי הלכת והכוכבים חגים סביב כדור הארץ. בימים ההם נחשבה תפיסה זו לאמת ברורה כשמש.  ‏”נראה היה כי גם ההיגיון וגם הניסיון מאששים את השקפת היוונים שכדור הארץ הוא מרכז היקום”, נאמר בספר אטימת החשיבה של העולם המערבי ‏(The Closing of the Western Mind).‏

לתפיסה שגויה זו לא היו נודעות השלכות משמעותיות אילו הייתה נותרת אך ורק בתחום המדע. אך לא כך אירע.‏

הדת הקתולית חובקת את אריסטו

באירופה הנוצרית של ימי הביניים נחשבו חלק מתורותיו של אריסטו לאמת מקובלת, כלומר הן נתפסו בעיני הכלל כאמת שאין עליה עוררין. תיאולוגים מהכנסייה הרומית־קתולית — ובעיקר תומס אקווינס (1224–1274 בקירוב) — שילבו את כתבי אריסטו בתיאולוגיה שלהם. כתוצאה מכך, הרעיון שהארץ קבועה במרכז היקום, רעיון שהגה אריסטו, הפך לדוֹגמה קתולית. גם מנהיגי דת פרוטסטנטים, כדוגמת קלווין ולותר, אימצו השקפה זו וטענו שהיא עולה בקנה אחד עם המקרא (ראה התיבה ”‏ פרשנות מילולית מדי למקרא‏”).‏

חלק מתורותיו של אריסטו נחשבו לאמת שאין עליה עוררין

‏”בתחומים מסוימים הפכו [תורות אריסטו] ותורות הכנסייה הקתולית לזהות כמעט לגמרי”, כתב החוקר צ’ארלס פרימן. משום כך יש אומרים שאקווינס ”הטביל” את אריסטו לדת הקתולית. אך לאמיתו של דבר, ”אקווינס הוא שהמיר את דתו לאריסטוטליות”, כתב פרימן. ניתן לומר שבמובן מסוים זה מה שקרה גם לכנסייה. בעקבות כך כאשר העז האסטרונום והמתמטיקאי האיטלקי גלילאו לטעון כי תצפיותיו מוכיחות שכדור הארץ סובב סביב השמש, הוא נקרא להתייצב מול האינקוויזיציה ונכפה עליו לחזור בו מטענתו.‏ * למרבה האירוניה, אריסטו עצמו ציין שידע מדעי נצבר בהדרגה ונתון לשינויים. כמה חבל שהכנסיות לא אימצו השקפה זו!‏

^ ס' 11 למידע נוסף ראה המאמר ”‏העימות של גלילאו עם הכנסייה‏” בהוצאת עורו! מ־8 במאי 2003.‏