עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  מס' 4 2016

 מנקודת המבט המקראית

יופי חיצוני

יופי חיצוני

גישה מאוזנת באשר ליופי חיצוני יכולה לעשות את ההבדל בין אושר לאומללות.‏

מדוע אנו מעריכים יופי?‏

בדרכים שעדיין אינן מובנות, המוח האנושי מבחין ביופי. המקרא אינו מסביר כיצד זה מתרחש, אך הוא חושף מדוע אנו מעריכים אסתטיקה — כיוון שאלוהים חנן אותנו בתכונותיו (‏בראשית א’:27;‏ קהלת ג’:11‏). בנוסף, הוא ברא את גוף האדם המורכב להפליא עם מבנה ותפקוד מדהימים. בנושא זה אמר משורר קדום: ”אודך [אלוהים] על כי נוראות נפליתי”, כלומר נוצרתי באורח פלאי ומעורר יראה (‏תהלים קל”ט:14‏).‏

אולם כיום הגישות באשר ליופי חיצוני לרוב אינן מאוזנות — מגמה שמקדמים תעשיית האופנה ואמצעי התקשורת. הספר דימוי גוף ‏(Body Image) מציין שעל־פי מספר מחקרים בתרבויות המערביות ”דימוי גוף הוא הגורם החשוב ביותר בדימוי העצמי של האדם”. אך התמקדות צרת אופקים זו עלולה לגרום להתעלמות מדבר חשוב בהרבה — לבו של הפרט (‏שמואל א’. ט”ז:7‏).‏

תרבויות רבות מייחסות חשיבות מוגזמת לדימוי גוף ומיניות

התמקדות בגוף הולכת יד ביד עם ייחוס חשיבות רבה מדי למיניות, בייחוד של נשים. בדוח משנת 2007 מטעם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA) נאמר: ”למעשה, כל אמצעי התקשורת שנבחנו מספקים עדויות למכביר להפיכת הנשים לאובייקט מיני”. המקרא מעודד אותנו לא לאפשר למגמות אלו להשפיע עלינו — ויש לכך סיבה טובה! (‏קולוסים ג’:5, 6‏).‏

‏”אל תהיה התקשטותכן התקשטות חיצונית... אלא תהיה היא באדם הפנימי אשר בסתר הלב, התקשטות בלתי מתכלה של רוח שקטה וענווה, אשר יקרה היא מאוד בעיני אלוהים” ‏(‏פטרוס א’. ג’:3, 4‏).‏

מדוע מן החוכמה לפתח השקפה מאוזנת?‏

חלק יאמרו לגבי היופי החיצוני: ”אם יש לך את זה, תשוויץ בזה!” בתרבויות שבהן חשיבה זו מקובלת, נערות מתבגרות ואפילו ילדות לומדות לראות את עצמן ”כאובייקט לסיפוק תשוקותיהם של אחרים... כדי שיתבוננו בהן ויעריכו אותן על־פי הופעתן החיצונית”, מציין הדוח של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. השקפה זו עלולה להיות מזיקה ביותר.  לאמיתו של דבר, היא הפכה לבעיה חברתית ובריאותית גדולה, אשר לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה עלולה להוביל ל”השלכות רגשיות שליליות רבות”. השלכות אלה כוללות דאגות ו”אף סלידה עצמית..., הפרעות אכילה, הערכה עצמית נמוכה ודיכאון או מצב רוח דיכאוני”.‏

‏”הסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך; כי הילדות והשחרות הבל” ‏(‏קהלת י”א:10‏).‏

איזו השקפה מעידה על שיקול דעת?‏

המקרא קושר ”שיקול דעת”, או תבונה, עם צניעות (‏טימותיאוס א’. ב’:9‏). חשוב על כך: אנשים צנועים אינם שטחיים או שחצניים, ואינם אובססיביים לגבי המראה החיצוני שלהם, אלא הם בעלי השקפה בריאה ומאוזנת לגבי עצמם. הם גם מתחשבים ברגשות הזולת ובדרך זו זוכים לאהדה, לכבוד ומעל לכול, לשביעות רצונו של אלוהים (‏מיכה ו’:8‏). יתר על כן, יש להם סיכויים גבוהים יותר לרקום יחסי ידידות אמיתיים ולמשוך שותפים פוטנציאליים לנישואין המעוניינים לא רק בקרבה פיזית אלא גם בנישואין ארוכים ומאושרים.‏

מסיבות טובות רבות קורא לנו המקרא להתמקד ”באדם הפנימי אשר בסתר הלב” (‏פטרוס א’. ג’:3, 4‏). יופי פנימי הוא תמידי. למעשה, עם הזמן יופי זה אף יכול להתעצם! ”עטרת תפארת שיבה [כאשר] בדרך צדקה תימצא” נאמר במשלי ט”ז:31‏. מכאן שצעירים ומבוגרים המיישמים את עצות המקרא הנעלות ימצאו את המפתח לא רק ליופי תמידי אלא גם לכבוד ולסיפוק.‏

‏”שקר החן והבל היופי, אישה יראת יהוה היא תתהַלָל” ‏(‏משלי ל”א:30‏).‏