עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‫עורו!‫  |  מס' 3 2016

אלרגיה למזון ואי־סבילות למזון — מה ההבדל ביניהן?‏

אלרגיה למזון ואי־סבילות למזון — מה ההבדל ביניהן?‏

אמילי: ”הנחתי את המזלג והתחלתי להרגיש לא טוב. הייתה לי תחושת גירוד בפה והתנפחה לי הלשון. התחלתי לחוש סחרחורת וקשיי נשימה. הופיעה לי פריחה בזרועות ובצוואר. ניסיתי לא להיכנס לפאניקה אבל ידעתי שאני חייבת להגיע לבית החולים — ומהר!”‏

עבור רוב האנשים אכילה היא חוויה מהנה. אך יש אשר נאלצים להתייחס למזונות מסוימים כאל ”אויבים”. בדומה לאמילי שצוטטה לעיל, הם סובלים מאלרגיות למזון. התגובה האלרגית החמורה של אמילי נקראת אָנָפִילַקְסִיס, מצב מסוכן מאוד. למרבה השמחה, רוב אלרגיות המזון אינן חמורות כל כך.‏

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הדיווחים על אלרגיות ואי־סבילות למזון. אך ממספר מחקרים עולה שרק חלק קטן מהאנשים שחושבים שהם אלרגיים למזון באמת אובחנו ככאלה.‏

מהי אלרגיה למזון?‏

‏”לאלרגיה למזון אין הגדרה אוניברסאלית מקובלת”, נאמר בדוח שהתפרסם בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני מטעם קבוצת מדענים שבראשם עמדה ד”ר ג’ניפר ג’. שניידר שאפן. עם זאת, רוב המומחים סבורים שתגובות אלרגיות מופעלות בעיקר על־ידי המערכת החיסונית.‏

תגובה אלרגית למזון מסוים היא בדרך כלל תגובה לחלבון כלשהו במזון. המערכת החיסונית מזהה בטעות את החלבון כחומר מזיק. כשחלבון מסוים חודר לגוף, המערכת החיסונית עלולה ליצור סוג של נוגדן הקרוי IgE כדי לנטרל את הפולש לכאורה. כשהמזון האלרגני נכנס שוב לגוף, הנוגדנים שנוצרו קודם לכן יכולים לגרום לשחרורם של כימיקלים, וביניהם היסטמין.‏

בנסיבות רגילות להיסטמין יש תפקיד חיוני במערכת החיסונית. אך מסיבות שאינן מובנות במלואן, הימצאותם של נוגדני IgE ושחרורו של ההיסטמין בעקבות זאת מעוררים תגובה אלרגית אצל אנשים בעלי רגישות יתר לחלבון כלשהו במזון.‏

זה מסביר מדוע לעיתים כשאתה אוכל מזון חדש אינך מבחין בתגובה כלשהי, אך בפעם הבאה שאתה אוכל את אותו המזון מתרחשת תגובה אלרגית.‏

מהי אי־סבילות למזון?‏

בדומה לאלרגיה למזון, אי־סבילות למזון היא תגובה שלילית למזון מסוים. אך בשונה מאלרגיה למזון (המופעלת ישירות על־ידי המערכת החיסונית), אי־סבילות למזון היא תגובה של מערכת העיכול, ולכן אין מעורבות של נוגדנים. במצב כזה לאדם יהיה קושי לפרק מזון כלשהו, אולי בגלל מחסור באנזים מסוים או בגלל כימיקלים קשים לעיכול  שנמצאים במזון. למשל, אי־סבילות ללקטוז מופיעה כשהמעיים אינם מייצרים את האנזימים הדרושים לעיכול סוג הסוכרים המצויים במוצרי חלב.‏

משום שאין ייצור של נוגדנים, אי־סבילות למזון עלולה לבוא לידי ביטוי כבר בפעם הראשונה שהמזון נכנס לגוף. לעיתים הכמות היא הגורם המשפיע — הגוף מסוגל להתמודד עם כמות קטנה של מזון מסוים, אך עלולה להתעורר בעיה כשמדובר בכמויות גדולות. זה שונה מאלרגיות חמורות למזון שבהן אפילו כמות מזערית של מזון עלולה לגרום לתגובה מסכנת חיים.‏

מה הם התסמינים?‏

אם יש לך אלרגיה למזון אתה עלול לחוות גירוד; פריחה; נפיחות בגרון, בעיניים או בלשון; בחילות; הקאות; או שלשולים; ובמקרים חמורים, ירידה בלחץ הדם, סחרחורות, עילפון ואפילו דום לב. תגובה אלרגית חריפה (תגובה אנפילקטית) עלולה להתפתח במהירות ולהיות קטלנית.‏

למעשה, כל מזון עלול לגרום לאלרגיה. אך רוב האלרגיות החמורות למזון נגרמות בדרך כלל מסוגי מזון בודדים: חלב, ביצים, דגים, סרטנים, בוטנים, פולי סויה, אגוזי עץ וחיטה. אדם יכול לפתח אלרגיה בכל גיל. מחקרים מראים שלגנטיקה יש תפקיד חשוב, ושגדולים הסיכויים שילד יפתח אלרגיה אם אחד מהוריו או שניהם אלרגיים. לא אחת קורה שילדים מתגברים על אלרגיות עם גדילתם.‏

התסמינים של אי־סבילות למזון בדרך כלל חמורים פחות מאלה של תגובות אלרגיות קיצוניות. אי־סבילות למזון עלולה לגרום לכאבי בטן, נפיחות, גזים, התכווצויות, כאבי ראש, פריחה, עייפות או תחושה כללית של חולשה. אי־סבילות קשורה למגוון מזונות. מוצרי חלב, חיטה, גלוטן, אלכוהול ושמרים הם מבין השכיחים ביותר.‏

אבחון וטיפול

אם אתה חושב שיש לך אלרגיה למזון או אי־סבילות למזון, תוכל להיבדק אצל רופא מומחה. אבחון עצמי ופסילה עצמאית של מזונות מסוימים עלולים לעיתים להיות מזיקים, משום שאתה עשוי שלא במתכוון לשלול מגופך חומרים מזינים נחוצים.‏

אין טיפול המקובל על הכול לאלרגיות חמורות למזון, מלבד הימנעות מוחלטת ממזונות המעוררים את האלרגיה.‏ * מצד שני, אם יש לך אלרגיה או אי־סבילות למזון בצורה מתונה, תוכל לחוש שיפור במצבך אם תפחית את התדירות והכמות שבהן אתה אוכל מזונות מסוימים. אך בחלק מהמקרים יש הנאלצים להימנע מהמזונות הבעייתיים לחלוטין, או לפחות לזמן מה, תלוי בחומרת הרגישות.‏

אם אתה אלרגי למזון או אם יש לך אי־סבילות למזון, תתנחם לדעת שרבים למדו להתמודד עם המצב והם עדיין נהנים ממגוון רחב של מזונות מזינים וטעימים.‏

^ ס' 19 לרוב מומלץ שמי שסובלים מאלרגיות חמורות יישאו עמם מזרק מיוחד המכיל אדרנלין (אפינפרין) המשמש להזרקה עצמית במקרי חירום. מספר רופאים מומחים ממליצים שילדים אלרגיים יישאו עמם או יענדו סימן זיהוי גלוי שיכול ליידע את המורים או את מספקי הטיפול על האלרגיה.‏