עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 הדרך לאושר

הסתפקות עצמית ונדיבות

הסתפקות עצמית ונדיבות

באיזו תדירות אתה שומע שאושר והצלחה נמדדים במונחים של עושר ונכסים? גישה זו מניעה מיליוני אנשים לעבוד שעות ארוכות ומייגעות כדי להרוויח יותר כסף. אבל האם כסף ונכסים מביאים לאושר תמידי? מה מוכיחות הראיות?‏

לפי כתב עת העוסק בחקר האושר (Journal of Happiness Studies), ברגע שצרכינו הבסיסיים באים על סיפוקם, הכנסה נוספת לא תתרום הרבה לאושרנו הכללי או לרווחתנו. הכסף כשלעצמו אינו הבעיה. זו ”השאיפה [לכסף] שקשורה לחוסר אושר”, מציין מאמר בכתב עת פסיכולוגי (Monitor on Psychology). מילים אלה משקפות את העצה הבאה שנכתבה במקרא לפני כאלפיים שנה: ”אהבת הכסף היא שורש של כל מיני רעות, ויש שפיתחו אהבה זו... והיו כמי שדוקר את כל גופו וגורם לעצמו מכאובים רבים” (‏טימותיאוס א’. ו’:9, 10‏). מה הם כמה מן המכאובים הללו?‏

דאגות וחוסר שינה בשל הצורך להגן על העושר. ‏”מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכֵל; והשובע [השפע] לעשיר איננו מניח לו לישון” (‏קהלת ה’:11‏).‏

אכזבה כשהאושר המיוחל אינו מתממש. במובן מסוים, אכזבה זו נוצרת מפני שההשתוקקות לכסף אינה יודעת שובע. ”אוהב כסף לא ישׂבע כסף, ומי אוהב בֶּהמון [עושר רב] לא [ישבע] תבוּאָה” (‏קהלת ה’:9‏). בנוסף, הרעב לכסף עלול להוביל את האדם להקריב דברים חשובים שכן תורמים לאושר, כמו זמן איכות יקר המוקדש למשפחה ולחברים או לפעילויות רוחניות.‏

צער ותסכול כשהכסף פוחת או כשההשקעות נכשלות. ‏”אל תיגע [תתייגע] להעשיר. מבינתך חדל [עצור וגלה הבנה]. התָעיף עיניך בו, ואיננו? כי עשׂה יעשה לו כנפיים כנשר [ו]יעוף” (‏משלי כ”ג:4, 5‏).‏

 תכונות שתורמות לאושר

הסתפקות עצמית. ‏”מאומה לא הבאנו לעולם, וגם איננו יכולים להוציא ממנו מאומה. אם כן, כאשר יש לנו מזון, בגדים וקורת גג, נסתפק נא בהם” (‏טימותיאוס א’. ו’:7, 8‏). אנשים שיודעים להסתפק במה שיש להם אינם נוטים להתלונן או לרטון, וגישתם מגנה עליהם מפני קנאה. רצונותיהם אינם עולים על אמצעיהם ולכן הם חוסכים מעצמם דאגות ולחצים מיותרים.‏

נדיבות. ‏”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (‏מעשי השליחים כ’:35‏). אנשים נדיבים מאושרים מפני שהם גורמים אושר לאנשים אחרים, גם אם כל מה שביכולתם לתת הוא מעט מזמנם ומכוחם. הם לרוב משיגים בשפע את מה שלא ניתן לקנות בכסף – אהבה, כבוד וחברים אמיתיים שנותנים בחזרה בנדיבות! (‏לוקס ו’:38‏).‏

מתן עדיפות לאנשים על פני דברים חומריים. ‏”טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו” (‏משלי ט”ו:17‏). מה הכוונה? קשרי ידידות אוהבים יקרים יותר מעושר חומרי. והאהבה, כמו שנראה בהמשך, חיונית לאושר.‏

סַבּינה, אישה מדרום אפריקה, למדה את ערכם של עקרונות המקרא. לאחר שבעלה נטש אותה היא התקשתה להשיג את הצרכים הבסיסיים שלה ושל שתי בנותיה. היא החזיקה בשתי משרות ומדי יום קמה בשעה 4:00 לפנות בוקר. למרות שגרת יומה המתישה, סבינה החליטה ללמוד את המקרא. מה הייתה התוצאה?‏

מצבה הכלכלי אומנם לא השתנה, אך גישתה לחיים השתפרה בצורה ניכרת! היא זכתה לאושר שנובע מסיפוק צורכה הרוחני (‏מתי ה’:3‏). היא מצאה חברים אמיתיים בקרב אחיה לאמונה. והיא נהנית מהאושר שבנתינה כאשר היא משתפת אחרים במה שלמדה.‏

‏”החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”, נאמר במקרא (‏מתי י”א:19‏). מכאן שמן החוכמה לגלות הסתפקות עצמית ונדיבות ולתת עדיפות לאנשים על פני דברים חומריים!‏