עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

אליאס הוטר ומהדורות המקרא הייחודיות שלו בעברית

אליאס הוטר ומהדורות המקרא הייחודיות שלו בעברית

האם אתה קורא את המקרא בעברית? רוב האנשים בעולם אינם מסוגלים לקרוא את המקרא בעברית ואף מעולם לא ראו מקרא בשפה זו. אך שתי מהדורות של המקרא בעברית שפרסם הלמדן אליאס הוּטֵר מן המאה ה־16 ודאי יעוררו עניין באוהבי המקרא באשר הם.‏

אליאס (אליה) הוּטֵר נולד ב־1553 בגרליץ, עיירה קטנה סמוך לגבול של ימינו בין גרמניה, פולין וצ’כיה. הוטר למד את שפות המזרח התיכון באוניברסיטת פרידריך שילר בעיר יינה. כבר בגיל 24 התמנה לכהן כפרופסור לעברית באוניברסיטת לייפציג. כרפורמטור בתחום החינוך הוא הקים מאוחר יותר בית־ספר בעיר נירנברג שבו למדו הסטודנטים עברית, יוונית, לטינית וגרמנית תוך ארבע שנים, דבר שלא היה אפשרי בזמנו בשום בית־ספר או אוניברסיטה אחרים.‏

‏”תפארתה של מהדורה זו”‏

עמוד השער של המקרא בעברית של הוטר משנת 1587

ב־1587 פרסם הוטר מהדורה בעברית של התנ”ך. מהדורה זו נקראה דרך הקודש, על בסיס הפסוק בישעיהו ל”ה:8‏. בשל הגופן היפהפה שלה נאמר עליה ש”כל פרט ופרט מעיד על תפארתה של מהדורה זו”. אך מה שהפך מקרא זה ליקר ערך במיוחד היה שסטודנטים יכלו להשתמש בו ככלי יעיל ללימוד עברית.‏

כדי להבין מדוע המקרא של הוטר בעברית היה כה מועיל, תן דעתך לשני קשיים שאתם התמודד תלמיד שניסה לקרוא את המקרא בעברית. ראשית, הוא כתוב באלפבית שונה ובלתי מוכר. שנית, התחיליות והסופיות המוספות לשורשי המילים הקשו על זיהוים. שים לב לדוגמה למילה ”נפש”. ביחזקאל י”ח:4 הוספה לה התחילית ”ה”. כך שלמעשה מופיעה המילה ”הנפש”. לעין בלתי מיומנת המילה ”הנפש” עשויה להיראות כמילה אחרת לגמרי מהמילה ”נפש”.‏

על מנת לעזור לתלמידיו, השתמש הוטר בשיטת דפוס חדשנית — גופן של אותיות עבריות שהכיל הן אותיות שחורות מלאות והן אותיות חלולות. הוא הדפיס את השורש של כל מילה באותיות שחורות מלאות ואת התחיליות והסופיות באותיות חלולות. שיטה פשוטה זו הקלה על התלמידים לזהות את השורש של המילה בעברית וסייעה  להם בתהליך למידת השפה. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות משתמש בשיטה מעשית דומה בהערות השוליים שלו.‏ * השורש המתועתק מודגש באותיות בולטות ואילו התחיליות והסופיות אינן מודגשות. הקטעים המובלטים בתמונות מראים את הגופנים שבהם נעשה שימוש במקרא בעברית של הוטר ביחזקאל י”ח:4 ובהערת השוליים לאותו פסוק במקרא עם הפניות.‏

מהדורה בעברית של ”הברית החדשה”‏

הוטר גם פרסם מהדורה של כתבי־הקודש היווניים, המכונים בפי רבים ”הברית החדשה”, שכללה טקסט ב־12 שפות. מהדורה זו ראתה אור בנירנברג ב־1599 וזכתה לכינוי ”הפוליגלוטה של נירנברג”. הוטר רצה לכלול תרגום לעברית של כתבי־הקודש היווניים. אך הוא אמר שאף שהיה ”מוכן לשלם הון עתק” עבור תרגום לעברית, החיפוש ודאי היה מעלה חרס.‏ * לכן הוא החליט לתרגם בעצמו את הברית החדשה מיוונית לעברית. הוטר הניח בצד את כל הפרויקטים האחרים שלו והצליח להשלים את פרויקט התרגום בשנה אחת בלבד!‏

עד כמה מוצלח היה התרגום לעברית של כתבי־הקודש היווניים פרי עטו של הוטר? פרנץ דליטש, חוקר העברית הנודע מן המאה ה־19, כתב: ”תרגומו לעברית מעיד על הבנה עמוקה של השפה שהייתה נדירה בקרב הנוצרים, ועד היום ראוי להיעזר בו, שכן פעם אחר פעם התמזל מזלו והוא הצליח לקלוע בדיוק לביטוי הנכון”.‏

השפעה ארוכת שנים

הוטר לא התעשר ממלאכת התרגום שלו. נראה כי המהדורות שלו לא זכו להצלחה רבה במכירות. יחד עם זאת, לעבודתו נודעה השפעה רבה וארוכת שנים. לדוגמה, תרגומו לעברית של הברית החדשה עודכן ונדפס מחדש ב־1661 על־ידי ויליאם רוברטסון ופעם נוספת ב־1798 על־ידי ריצ’ארד קאדיק. בתרגומו מהיוונית המקורית תרגם הוטר, ובצדק, את התארים קִירְיוֹס ‏(אדון) ותֵאוֹס ‏(אלוהים) כ”יהוה” בכל פעם שהופיע ציטוט מהתנ”ך או כשהוא סבר שהכוונה ליהוה. זו נקודה מעניינת כי תרגומים רבים של הברית החדשה אינם כוללים את שמו הפרטי של אלוהים. אך תרגומו של הוטר כן עושה זאת, ולכן מהווה נדבך נוסף לראיות התומכות בהשבת שם אלוהים לכתבי־הקודש היווניים.‏

בפעם הבאה שתראה את שם אלוהים, יהוה, בכתבי־הקודש היווניים או תעיין בהערת שוליים במקרא עם הפניות, זכור את מלאכתו של אליאס הוטר ואת מהדורות המקרא הייחודיות שלו בעברית.‏

^ ס' 7 ראה הערת השוליים השנייה של יחזקאל י”ח:4 והנספח 3B במקרא עם הפניות בלועזית.‏

^ ס' 9 עוד קודם לכן עמלו למדנים אחרים על תרגומים לעברית של הברית החדשה. אחד מהם היה סימון אטומנוס, נזיר ביזנטי, בערך בשנת 1360. גם אוסוולד שרקנפוקס, למדן גרמני, עמל על תרגום כזה בערך בשנת 1565. אולם תרגומים אלה מעולם לא ראו אור ועם הזמן נעלמו עקבותיהם.‏