עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  מס' 4 2017

תקשורת פתוחה ומוקדמת חיונית ביותר

כשאדם אהוב חולה במחלה סופנית

כשאדם אהוב חולה במחלה סופנית

דורין הייתה המומה כאשר התגלה אצל בעלה ווסלי, שהיה רק בן 54, גידול אגרסיבי ואלים במוח.‏ * הרופאים אמרו שנותרו לו חודשים ספורים לחיות. ”לא האמנתי למשמע אוזניי”, היא מספרת. ”הייתי בהלם מוחלט במשך שבועות. הרגשתי כאילו זה קורה לאדם אחר, לא לנו. לא הייתי מוכנה לזה”.‏

תגובתה של דורין אינה חריגה. מחלה סופנית עלולה לפגוע בכל אחד בכל עת. אך יש לציין שרבים מוכנים לקבל על עצמם את המשימה לטפל באדם אהוב שלקה במחלה סופנית, והם ראויים לשבח על כך. עם זאת, הטיפול באדם חולה מהווה אתגר לא־פשוט. מה יכולים בני משפחה לעשות כדי לנחם אדם אהוב שחלה במחלה סופנית ולדאוג לו? כיצד יכולים מטפלים להתמודד עם קשת הרגשות שהם עשויים לחוות לאורך שלבי המחלה השונים? ולמה יש לצפות בהתקרב המוות? אך ראשית הבה נבחן מדוע הטיפול בחולה סופני הוא אתגר ייחודי לתקופתנו.‏

סוגיה מודרנית

הרפואה המודרנית שינתה את תהליך הגסיסה והמוות. לפני מאה שנה בערך הייתה תוחלת החיים הממוצעת קצרה בהרבה, אפילו במדינות מפותחות. אנשים מתו במהירות ממחלות מידבקות ומתאונות. הנגישות לבתי־חולים הייתה מוגבלת, ורוב האנשים טופלו על־ידי משפחותיהם ומתו בביתם.‏

כיום הקִדמה הרפואית מאפשרת לרופאים להילחם בצורה אגרסיבית במחלות כדי להאריך את חיי המטופלים. כיום ניתן לחיות שנים רבות עם מחלות שבעבר גרמו למוות מהיר. עם זאת, הארכת חיי המטופל אין משמעה תמיד ריפוי של המחלה. החולים לא אחת סובלים ממגבלות קשות הגורמות להם להיות תלויים באחרים. הטיפול בהם נעשה הרבה יותר מסובך ותובעני.‏

 כתוצאה מכך יותר ויותר אנשים מתים בבית־החולים ולא בבית. כיום תהליך הגסיסה והמוות זר למרבית האנשים, ומעטים ראו אדם ברגעיו האחרונים. הפחד מפני הלא נודע עלול להרתיע או אף לשתק אדם המטפל בקרוב משפחה חולה. מה יכול לעזור?‏

תכנון מוקדם

בדומה לדורין, רבים המגלים שאדם אהוב לקה במחלה סופנית חשים שחרב עליהם עולמם. הם מוצפים תחושות קשות של חרדה, פחד ויגון. אם אתה מתמודד עם מצב כזה, מה יעזור לך להתכונן לקראת הקשיים הצפויים? משרת אלוהים נאמן התפלל: ”למנות ימינו כן הודע, ונביא לבב חוכמה” (‏תהלים צ’:12‏). התפלל מעומק לבך ליהוה אלוהים שיראה לך כיצד ’למנות את ימיך’ בחוכמה כדי שתוכל לנצל את הימים הנותרים עם יקירך בדרך הטובה ביותר.‏

יש צורך בתכנון טוב. אם יקירך עדיין מסוגל לתקשר ומוכן לדבר על הנושא, אולי יהיה זה נבון לשאול אותו מי הוא רוצה שיקבל החלטות במקומו כאשר כבר לא יוכל לעשות כן. כדאי לשוחח עמו בפתיחות ולשאול אותו האם הוא מעוניין שיבצעו בו פעולות החייאה, יאשפזו אותו או יעניקו לו טיפולים מסוימים. הדבר עשוי למנוע אי־הבנות ותחושות אשם בקרב בני המשפחה במקרה שהמטופל כבר לא יהיה מסוגל להחליט בכוחות עצמו והם ייאלצו לקבל החלטות עבורו. תקשורת פתוחה ומוקדמת מאפשרת למשפחה להתמקד בטיפול בזמן המחלה. במקרא נאמר: ”הפֵר מחשבות באין סוד”, כלומר תוכניות נכשלות בהיעדר תקשורת פתוחה (‏משלי ט”ו:22‏).‏

כיצד ניתן לסייע

לרוב, תפקידו העיקרי של המטפל הוא להעניק נחמה. אדם גוסס צריך להרגיש שאוהבים אותו ושהוא אינו לבד. כיצד ניתן לעשות כן? תוכל לקרוא או לשיר למטופל. בחר חומר קריאה או שירים מעודדים ומהנים עבורו. רבים נרגעים כאשר בן משפחה אוחז בידם ומדבר אליהם ברכות.‏

בדרך כלל כדאי לומר למטופל כאשר מגיעים מבקרים. דוח אחד מציין: ”אומרים שהשמיעה היא החוש האחרון מבין חמשת החושים שאובד. לפעמים השמיעה נותרת חדה מאוד גם כשנדמה שהמטופל ישן, לכן אל תאמר דבר בנוכחותו שלא היית אומר אילו היה ער”.‏

 אם הדבר אפשרי, התפללו יחד. במקרא מסופר על מקרה שבו השליח פאולוס ועמיתיו היו נתונים בלחץ כבד וחששו מאוד לחייהם. לעזרת מי פנו? פאולוס ביקש מחבריו: ”גם אתם יכולים לעזור בתחינותיכם בעדנו” (‏קורינתים ב’. א’:8–11‏). בשעת לחץ כבד ומחלה קשה, תפילה מעומק הלב יקרה לאין ערוך.‏

להכיר במציאות

עצם המחשבה על כך שאדם אהוב גוסס קשה מנשוא. אין זה מפתיע, שכן המוות אינו טבעי. לא נבראנו לקבל את המוות כחלק בלתי נפרד מהחיים (‏רומים ה’:12‏). זו הסיבה שדבר־אלוהים מכנה את המוות ”אויב” (‏קורינתים א’. ט”ו:26‏). לכן הרתיעה מהמחשבה על מותו של אדם אהוב היא דבר מובן ואף טבעי.‏

יחד עם זאת, אם בני המשפחה ייערכו לקראת הבאות, הדבר יעזור להם לשכך את פחדיהם ולהתמקד בשיפור תנאי המטופל ככל האפשר. חלק מהשלבים הצפויים מפורטים בתיבה ”‏ השבועות האחרונים לחיים‏”. כמובן, לא כל המטופלים חווים את כל המצבים המתוארים שם, ומצבים אלה אינם מתרחשים תמיד באותו הסדר. אך רוב המטופלים יתמודדו עם לפחות חלק מהשינויים הללו.‏

לאחר מותו של אדם יקר, כדאי לפנות לחבר קרוב שהסכים לעזור מבעוד מועד. חשוב לנחם את המטפלים ואת קרובי המשפחה ולומר להם שתמה מסכת הייסורים של יקירם ושהוא אינו סובל עוד. בורא המין האנושי מבטיח לנו ברוב אהבתו ש”המתים אינם יודעים מאומה” (‏קהלת ט’:5‏).‏

המטפל הטוב ביותר

חשוב ללמוד לא לדחות את עזרתו של אף אחד

חיוני להישען על אלוהים — לא רק במהלך מחלה סופנית של בן משפחה, אלא גם בתקופת האבל שלאחר מותו. הוא יוכל לעזור לך באמצעות מילותיהם ומעשיהם האוהבים של אחרים. ”למדתי לא לדחות את עזרתו של אף אחד”, אומרת דורין. ”למעשה, כמות העזרה שקיבלנו הייתה מעל ומעבר. בעלי ואני ידענו בצורה חד־משמעית שזו דרכו של יהוה לומר לנו: ’אני כאן לצדכם כדי לעזור לכם לעבור את זה’. לעולם לא אשכח זאת”.‏

יהוה הוא ללא ספק המטפל הטוב ביותר. הוא ברא אותנו, ולכן הוא מבין את הכאב והצער שאנו חווים. הוא מסוגל ורוצה להעניק לנו את העזרה והעידוד הנחוצים לנו כדי להתמודד. ויותר מכך, הוא הבטיח שבקרוב ישים קץ אחת ולתמיד למוות ויקים לתחייה את כל מיליארדי בני האדם השמורים בזיכרונו (‏יוחנן ה’:28, 29;‏ ההתגלות כ”א:3, 4‏). אז יוכלו כולם לומר את המילים שאמר השליח פאולוס: ”איה ניצחונך, מוות? איה עוקצך, מוות?” (‏קורינתים א’. ט”ו:55‏).‏

^ ס' 2 השמות במאמר בדויים.‏