מדי שנה מגיעים ליער ארזים מבודד בחצי האי שימה שביפן יותר משישה מיליון איש. הם הולכים למקדש איסה, היכן שנהוג לסגוד בדת השינטו לאלת השמש, אָמָטֵרָאסוּ אוֹמִיקָאמִי, כבר במשך כאלפיים שנה. תחילה המתפללים מטהרים עצמם באמצעות רחיצת ידיהם ופיהם. לאחר מכן הם נעמדים מול היכל התפילה, המכונה הַיידֵן, ומקיימים טקס דתי הכולל השתחוות, מחיאת כף ותפילות לאלה.‏ * דת השינטו מתירה לחסידיה לדגול באמונות שונות, ויש בודהיסטים, נוצרים ובני דתות אחרות הסבורים שאין כל פסול בקיום טקסי שינטו במקדש זה.‏

למרבית הדתות העיקריות בעולם יש אתרים קדושים,‏ * אשר מבקרים בהם מיליוני אנשים. במדינות נוצריות ניתן למצוא לא מעט אתרים קדושים וכנסיות המוקדשים לישוע, למרים ולקדושים שונים. מבנים קדושים אחרים נוסדו היכן שאירעו אירועים מימי המקרא, או במקומות שעל־פי הסברות התרחשו בהם ”נסים” בעת היותר מודרנית, או היכן שנמצאים שרידים דתיים. רבים מגיעים לאתרים כאלה משום שהם מאמינים שגדולים הסיכויים שתפילותיהם יישמעו אם יתפללו במקום קדוש. לאחרים ההגעה לאתר הקדוש נחשבת לרגע השיא בעלייתם לרגל לאחר מסע ארוך המצביע על דבקותם הדתית.‏

מבקרים במקדש איסה שביפן, ובמסאבייל גרוטו בלוּרד שבצרפת

האם גדולים הסיכויים שתפילות ובקשות יישמעו וייענו אם ייאמרו במקום הנחשב לקדוש? האם אלוהים שבע רצון מדבקותם של העולים לרגל לאתרים אלה? וחשוב מכך, האם ראוי לעבוד את אלוהים באתרים קדושים? התשובות לשאלות אלה לא רק יבהירו מה צריכה להיות השקפתנו על פולחן במקומות הללו, אלא גם יעזרו לנו להבין כיצד עלינו לעבוד את אלוהים כרצוי בעיניו.‏

לעבוד את אלוהים ”בָּרוח ועל־פי האמת”‏

למה התכוון ישוע כשאמר שעלינו לעבוד את אלוהים ”בָּרוח ועל־פי האמת”?‏

בשיחה שניהל עם אישה שומרונית, חשף ישוע מהי השקפת אלוהים לגבי פולחן במקומות הנחשבים לקדושים. ישוע עבר דרך שומרון ועצר לנוח ליד באר בקרבת העיר סיכר. הוא פתח בשיחה עם אישה שהגיעה לשאוב מים מן הבאר. במהלך השיחה היא הצביעה על הבדל דתי ניכר בין היהודים לשומרונים באמרה: ”אבותינו עבדו את אלוהים בהר הזה, ואילו אתם אומרים שבירושלים צריך לעבוד אותו” (‏יוחנן ד’:5–9,‏ 11,‏ 20‏).‏

ההר עליו דיברה האישה היה הר גריזים, מרחק כ־50 קילומטר צפונית לירושלים. בתקופה מוקדמת  יותר היה קיים שם מקדש שבו נהגו השומרונים לחגוג חגים כדוגמת הפסח. במקום להתמקד בנושא שנוי במחלוקת זה באשר להבדלים ביניהם, אמר לה ישוע: ”האמיני לי, אישה, קרבה השעה שלא בהר הזה ולא בירושלים תעבדו את האב” (‏יוחנן ד’:21‏). איזו תשובה מפתיעה, ועוד מיהודי! הייתכן שתיפסק עבודת אלוהים במקדש שבירושלים?‏

ישוע המשיך ואמר: ”קרבה השעה, ועתה היא, שעובדי האל האמיתיים יעבדו את האב בָּרוח ועל־פי האמת, כי עובדי אל כאלה מחפש לו האב” (‏יוחנן ד’:23‏). במשך מאות שנים היה המקדש המפואר שבירושלים מרכז עבודת אלוהים עבור היהודים. שלוש פעמים בשנה הם עלו לרגל כדי להקריב קורבנות לאלוהיהם, יהוה (‏שמות כ”ג:14–17‏). אך ישוע אמר שכל זה עתיד להשתנות וש”עובדי האל האמיתיים” יעבדו את אלוהים ”בָּרוח ועל־פי האמת”.‏

בית המקדש היה מבנה מוחשי באזור גיאוגרפי מוגדר. אך רוח ואמת אינן דברים גשמיים והן אינן מוגבלות למקום פיזי מסוים. לפיכך ישוע הסביר שעבודת האלוהים האמיתית לא תיסוב סביב שום מבנה ממשי או מקום גיאוגרפי כדוגמת הר גריזים, המקדש בירושלים או כל אתר קדוש אחר, ולא תהיה תלויה בהם.‏

בשיחה עם האישה השומרונית ישוע גם ציין ש”קרבה השעה” שבה יחול שינוי זה בעבודת אלוהים. מתי זה עתיד היה לקרות? השעה הגיעה כאשר מת ישוע מות קורבן והביא סוף למערכת הפולחן היהודית שהתבססה על תורת משה (‏רומים י’:4‏). אך ישוע גם אמר ש”עתה היא [השעה]”. מדוע? משום שבתור המשיח הוא כבר החל באיסוף תלמידים שיצייתו למצווה שאותה הזכיר בהמשך: ”אלוהים הוא רוח, והעובדים אותו צריכים לעבדו בָּרוח ועל־פי האמת” (‏יוחנן ד’:24‏). אם כן, מה משמע הדבר לעבוד את אלוהים ברוח ועל־פי האמת?‏

כשדיבר על כך שצריך לעבוד את אלוהים ברוח, התכוון ישוע שעלינו לאפשר לרוח קודשו של אלוהים להנחותנו. למשל, היא עוזרת לנו להבין את כתבי־הקודש (‏קורינתים א’. ב’:9–12‏). והאמת שעליה דיבר ישוע משמעה ידע מדויק על הכתוב במקרא. כדי שעבודתנו את אלוהים תהיה רצויה בעיניו איננו צריכים לעבדו במקום מסוים, אלא  עלינו לפעול על־פי מה שמלמד המקרא ולתת לרוח הקודש להנחותנו.‏

ההשקפה הנכונה על אתרים קדושים

מה צריכה להיות השקפת משרתי אלוהים לגבי עלייה לרגל לאתרים קדושים וקיום טקסים דתיים במקומות אלה? בהתחשב במצוות ישוע לפיה על משרתי האל האמיתיים לעבדו ברוח ועל־פי האמת, ברור שבעיני אבינו השמימי אין שום ערך מיוחד לפולחן המתבצע במקדשים או במקומות הנחשבים לקדושים. בנוסף, המקרא גם מגלה לנו את השקפת אלוהים לגבי שימוש פולחני בצלמים. הוא אומר: ”נוסו מעבודת אלילים” ו”הישמרו לכם מן האלילים” (‏קורינתים א’. י’:14;‏ יוחנן א’. ה’:21‏). מכאן שמשרת אלוהים אמיתי לא יעבוד את אלוהים באף אתר הנחשב לקדוש או כזה המעודד עבודת אלילים.‏

אך לפי דבר־אלוהים אין כל פסול בבחירת מקום מועדף לתפילות, לימוד והרהורים. מקום התאספות מסודר ומכובד תורם ללימוד ודיון על נושאים רוחניים. גם אין כל פסול להקים מצבת זיכרון, למשל עבור אדם שנפטר. זוהי רק דרך לזכור את האדם כביטוי של חיבה. עם זאת, אם נחשיב את המקום לקדוש או אם נשתמש בצלמים או במזכרות לשם פולחן, הדבר יעמוד בניגוד מוחלט לדברי ישוע.‏

לכן אינך צריך ללכת לאתר קדוש בתקווה שהדבר יגדיל את הסיכויים שאלוהים ישמע את תפילתך. כמו כן, אם תעלה לרגל לאתר קדוש, לא תזכה לשביעות רצונו של אלוהים או לברכה מיוחדת ממנו. המקרא אומר לנו שיהוה אלוהים, ”אדון השמיים והארץ, אינו שוכן במקדשים מעשה ידיים”. אך אין זה אומר שאלוהים מרוחק מאתנו. נוכל לפנות אליו בתפילה בכל מקום והוא ישמע אותנו משום ש”הוא אינו רחוק מאף אחד מאתנו” (‏מעשי השליחים י”ז:24–27‏).‏

^ ס' 2 טקסי השינטו יכולים להשתנות ממקדש למקדש.‏

^ ס' 3 ראה התיבה ”‏ אתרים קדושים‏”.‏