עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  מס' 1 2017

האם זו רק אי־הבנה קטנה?‏

האם זו רק אי־הבנה קטנה?‏

ילדה קטנה רואה עשן עולה מארובות מפעל, העשן מתפשט והופך לעננים גדולים. היא מסיקה שזהו מפעל לייצור עננים. אי־הבנה קטנה זו יכולה להיות די משעשעת, אך לאי־הבנות גדולות עלולה להיות השפעה רבה על חיינו. למשל, אם לא נקרא נכונה את התווית המופיעה על גבי תרופה מסוימת יהיו לכך השלכות רציניות.‏

אי־הבנות בנוגע לעניינים רוחניים עלולות להוביל להשלכות רציניות אף יותר. לדוגמה, יש שלא הבינו כהלכה את מה שלימד ישוע (‏יוחנן ו’:48–68‏). במקום להוסיף ללמוד הם דחו את כל מה שישוע לימד. כמה חבל!‏

האם אתה קורא במקרא כדי לקבל הדרכה בחיים? אם כן, אתה ראוי לשבח. אולם האם קיימת הסכנה שבמהלך הקריאה לא תבין משהו בצורה נכונה? הדבר קורה לאנשים רבים. תן דעתך לשלוש אי־הבנות שכיחות.‏

  • יש אנשים שאינם מבינים את המצווה המקראית ’לירוא את האלוהים’. הם סבורים שמדובר בפחד חולני (‏קהלת י”ב:13‏). אולם אלוהים אינו רוצה שהעובדים אותו יחושו כך לגביו. הוא אומר: ”אל תירא, כי עמך אני. אל תשתע [אל תחרד], כי אני אלוהיך. אימצתיך, אף עזרתיך” (‏ישעיהו מ”א:10‏). לירוא את אלוהים משמעו לחוש כלפיו הערצה וכבוד עמוק.‏

  • האם כדור הארץ יישרף באש?‏

    יש שאינם מבינים כהלכה את המילים: ”לכול זמן, ... עת ללדת ועת למות”. הם מסיקים שאלוהים קבע את המועד המדויק שבו כל אדם ימות (‏קהלת ג’:1, 2‏). אך מילים אלה בעצם מתייחסות למחזוריות החיים ומציינות שהמוות הוא נחלת הכלל. יתר על כן, דבר־אלוהים מלמד אותנו שבחירותינו משפיעות על אורך חיינו. לדוגמה, במקרא כתוב: ”יראת יהוה תוסיף ימים” (‏משלי י’:27;‏ תהלים צ’:10;‏ ישעיהו נ”ה:3‏). למה הכוונה? כבוד לדבר־אלוהים יניע אותנו, בין היתר, להימנע מהרגלים לא־בריאים כמו שכרות ואי־מוסריות מינית (‏קורינתים א’. ו’:9, 10‏).‏

  • יש הקוראים את המקרא בצורה מילולית ומאחר שנאמר בו שהשמיים והארץ ’שמורים לאש’ הם מסיקים שאלוהים ישמיד את כדור הארץ (‏פטרוס ב’. ג’:7‏). אלא שאלוהים מבטיח שהוא לעולם לא יניח לכדור הארץ להישמד. אלוהים ”יסד ארץ על מכוניה [על בסיס יציב]; בל תימוט עולם ועד” (‏תהלים ק”ד:5;‏ ישעיהו מ”ה:18‏). יהיה זה הסדר העולמי המושחת הזה, ולא כדור הארץ, שיגיע לקצו התמידי וכביכול יישמד באש. ובנוגע לשמיים, הכוונה במובן המילולי יכולה להיות לשמיים הנגלים לנגד עינינו, החלל או מקום משכנו של אלוהים. אף אחד מהם לא יישמד.‏

מדוע לפעמים המקרא לא מובן כהלכה?‏

כפי שניתן לראות מהדוגמאות הללו לא פעם קורה שרבים אינם מבינים נכונה את מה שהם קוראים במקרא. אבל למה אלוהים מאפשר לזה לקרות? חלק יכולים לתהות: ’אם אלוהים הוא החכם מכולם ויודע הכול, הוא יכול היה להעניק לנו ספר מספיק ברור כדי שכולם יוכלו להבינו בקלות. מדוע לא עשה זאת?’ תן דעתך לשלוש סיבות לכך שלעיתים קרובות אנשים אינם מבינים את המקרא כהלכה.‏

  1. המקרא נכתב כדי שיוכלו להבינו רק אנשים ענווים המוכנים ללמוד. ישוע אמר לאביו: ”מהלל  אני אותך באוזני כול, אבי, אדון השמיים והארץ, כי הסתרת היטב את הדברים האלה מן החכמים והמלומדים וגילית אותם לעוללים” (‏לוקס י’:21‏). המקרא נכתב באופן כזה שרק האנשים בעלי הגישה הנכונה יוכלו להבין את המסר שבו. אנשים בעלי גאווה — מאפיין שכיח של ”החכמים והמלומדים” — נוטים שלא להבין נכונה את המקרא. אך אנשים הקוראים את המקרא בגישה של ”עוללים” — שמתאפיינים בענווה ולהיטות ללמוד — יזכו להבין טוב יותר את המסר שמאת אלוהים. אין ספק שאלוהים חיבר את המקרא במיומנות רבה!‏

  2. המקרא מופנה לאנשים כנים הרוצים לקבל את עזרת אלוהים כדי להבינו. ישוע הראה שאנשים יזדקקו לעזרה על מנת להבין היטב את מה שלימד. כיצד יקבלו את העזרה? ישוע הסביר: ”העוזר, רוח הקודש אשר האב ישלח בשמי, הוא ילמד אתכם הכול” (‏יוחנן י”ד:26‏). לפיכך אלוהים מספק את רוח קודשו — כוחו הפעיל ורב־העוצמה — כדי לעזור לאנשים להבין את מה שהם קוראים במקרא. אך הוא אינו מעניק מרוחו למי שאינם נשענים עליו לקבלת עזרה, ולכן לא אחת הכתוב במקרא נראה להם מעורפל. בנוסף לכך, רוח הקודש מניעה משיחיים בעלי ידע רב יותר במקרא לבוא לעזרתם של מי שחפצים להבינו בצורה טובה יותר (‏מעשי השליחים ח’:26–35‏).‏

  3. ניתן להבין קטעים מסוימים במקרא אך ורק בעת המתאימה לכך במהלך ההיסטוריה. למשל, לנביא דניאל נאמר להעלות על הכתב מסר לעתיד. אחד המלאכים אמר לו: ”דניאל, סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ”. במשך מאות שנים קראו רבים את ספר דניאל אך לא עלה בידם להבין אותו לגמרי. למען האמת, אפילו דניאל לא הבין דברים מסוימים ממה שכתב. הוא הודה בענווה: ”שמעתי ולא אבין”. בסופו של דבר עלה בידם להבין כשורה את נבואת אלוהים שכתב דניאל, אך רק בעת שבה בחר אלוהים. המלאך הסביר לו: ”לך דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ”. אם כן, מי נועדו להבין את דברי אלוהים? ”לא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו” (‏דניאל י”ב:4,‏ 8–10‏). אלוהים חושף את משמעותם של קטעים מסוימים במקרא רק כשמגיעה העת הנכונה לעשות זאת.‏

האם בתקופות מסוימות עדי־יהוה לא הבינו כהלכה את המקרא? כן. אך בעת שבה ראה אלוהים לנכון להבהיר נושאים מסוימים, מיהרו עדי־יהוה לתקן את הבנתם. הם מאמינים שבזאת הם מחקים את שליחיו של המשיח ששינו בענווה את חשיבתם בכל פעם שתיקן אותם (‏מעשי השליחים א’:6, 7‏).‏

רעיונותיה הדמיוניים של הילדה הקטנה באשר למקור העננים נובעים רק מאי־הבנה קטנה. אך למה שמלמד המקרא יש חשיבות רבה עבורך. מסר המקרא חשוב מדי מכדי לנסות להבינו רק מקריאה אישית. לכן בקש עזרה כדי להבין את מה שאתה קורא. היעזר באלה הלומדים את המקרא בענווה, הנשענים על רוח קודשו של אלוהים כדי להבינו והמשוכנעים בכך שאנו חיים בתקופה בהיסטוריה שבה אלוהים רוצה יותר מתמיד שנבין את המקרא. אל תהסס לשוחח עם עדי־יהוה או לקרוא באתר jw.org את פרסומיהם המבוססים על מחקר קפדני. המקרא מבטיח: ”אם לבינה תקרא... דעת אלוהים תמצא” (‏משלי ב’:3–5‏).‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

האם יש סתירות במקרא?‏

בחן כמה סתירות לכאורה במקרא ואת העקרונות שעוזרים לנו ליישב אותן.‏