עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  נובמבר 2017

האם אתה חוסה ביהוה?‏

האם אתה חוסה ביהוה?‏

‏”פודה יהוה נפש עבדיו; ולא יאשמו כל החוסים בו” (‏תהל’ ל”ד:23‏).‏

שירים: 49,‏ 32

1. עקב החטא הטמון בנו, אילו רגשות שכיחים בקרב משרתי אלוהים הנאמנים?‏

‏”אדם אומלל שכמוני!” (‏רומ’ ז’:24‏) רבים ממשרתי אלוהים הנאמנים מזדהים עם מילים אלה שכתב השליח פאולוס. כולנו סובלים מהשלכות החטא התורשתי, וכאשר מעשינו אינם משקפים את רצוננו הכנה להשביע את רצון יהוה, אנו עלולים לחוש אומללים. ישנם משיחיים שביצעו חטא חמור וחשים שאלוהים לעולם לא יוכל לסלוח להם.‏

2. ‏(א) כיצד הכתוב בתהלים ל”ד:23 מראה שמשרתי אלוהים אינם צריכים לכרוע תחת נטל רגשי האשמה? (ב) במה נדון במאמר? (ראה גם התיבה ”‏ לקחים או צללים נבואיים?‏‏”)‏

2 בכל זאת, כתבי־הקודש מבטיחים שהחוסים ביהוה אינם צריכים לכרוע תחת נטל רגשי האשמה. ‏(קרא תהלים ל”ד:23‏.) מה משמע הדבר לחסות ביהוה? אילו צעדים עלינו לנקוט כדי לזכות לרחמיו ולסלחנותו של יהוה? נוכל לקבל מענה לשאלות הללו אם נבחן את סידור ערי המקלט בישראל הקדומה. אמת, סידור זה נקבע במסגרת תורת משה, אשר הוחלפה בחג השבועות שנת 33 לספירה. אך זכור שתורה זו נבעה מיהוה. לכן מסידור ערי המקלט אנו למדים מהי השקפתו של יהוה על חטא, חוטאים וחרטה. ראשית, נבחן בקצרה מה  הייתה מטרתן של הערים הללו וכיצד הן תפקדו.‏

‏”תנו לכם את ערי המקלט”‏

3. כיצד טיפלו בני ישראל במקרי רצח במזיד?‏

3 יהוה התייחס ברצינות לכל מקרי שפיכות הדמים בישראל הקדומה. רוצחים במזיד הומתו על־ידי ”גואל הדם” – שאר בשר ממין זכר הקרוב ביותר של הקורבן (‏במ’ ל”ה:19‏). מעשה זה כיפר על דמו השפוך של הקורבן החף מפשע. הוצאתו להורג של הפושע ללא דיחוי הגנה על הארץ המובטחת מפני טומאה, שהרי יהוה ציווה: ”לא תחניפו את הארץ אשר אתם בה. כי [שפיכת] הדם [היא תחניף] את הארץ” (‏במ’ ל”ה:33, 34‏).‏

4. כיצד טופלו בישראל מקרים שבהם אירעה שפיכות דמים בשוגג?‏

4 אך נשאלת השאלה: כיצד טיפלו בני ישראל במקרים שבהם אירעה שפיכות דמים בשוגג? על מי שהרג אדם בשוגג רבצה אשמת דמים, אף־על־פי שהמעשה נעשה שלא בכוונה (‏בר’ ט’:5‏). אולם תודות לרחמי אלוהים אדם זה הורשה לנוס מגואל הדם אל אחת משש ערי המקלט, שם יכול היה למצוא הגנה. מי שהרג אדם בשוגג היה צריך להישאר בעיר המקלט עד מותו של הכוהן הגדול (‏במ’ ל”ה:15,‏ 28‏).‏

5. כיצד סידור ערי המקלט יכול לסייע לנו להבין את יהוה טוב יותר?‏

5 הרעיון של ערי המקלט הללו לא היה פרי הגותו של אדם. יהוה עצמו הורה ליהושע: ”דבר אל בני ישראל, לאמור, ’תנו לכם את ערי המקלט’”. לערים הללו ניתן מעמד ’מקודש’ (‏יהו’ כ’:1, 2,‏ 7, 8‏). הואיל ויהוה הוא שהבדיל את הערים הללו לשימוש מיוחד, נוכל לשאול את עצמנו: כיצד מסייע לנו סידור זה להבין טוב יותר את רחמי יהוה? ומה אנו למדים מכך באשר לאופן שבו נוכל לחסות בו כיום?‏

‏”ודיבר באוזני זקני העיר ההיא את דבריו”‏

6, 7. ‏(א) תאר את תפקידם של הזקנים בשפיטת מי שהרג אדם בשוגג. (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מדוע היה זה חכם מצד הנמלט לפנות לזקנים?‏

6 לאחר שהאדם אשר הרג מישהו בשוגג נס לעיר המקלט, היה עליו לגשת לשער העיר ותחילה ’לדבר באוזני זקני העיר את דבריו’. הזקנים היו צריכים לקבל אותו בברכה (‏יהו’ כ’:4‏). זמן מה לאחר מכן הוא נשלח חזרה לעיר שבה בוצעה ההריגה, שם שפטו זקני העיר בעניינו. ‏(קרא במדבר ל”ה:24, 25‏.) רק לאחר שהם פסקו שההריגה אכן נעשתה בשוגג, יכול היה הנמלט לשוב לעיר המקלט.‏

7 מדוע הזקנים היו מעורבים? היה עליהם לשמור על טוהר קהל ישראל ולסייע למי שהרג אדם בשוגג להפיק תועלת מרחמי יהוה. חוקר מקרא אחד כתב שאילו הנמלט לא היה פונה אל הזקנים, ”הייתה נשקפת סכנה לחייו”. הוא הוסיף: ”דמו היה בראשו, מפני שהוא לא ניצל את אמצעי ההגנה שסיפק לו אלוהים”. הייתה בנמצא עזרה עבור מי שהרג אדם בשוגג, אך היה עליו לבקשה ולקבלה. אילו לא היה מבקש מחסה באחת הערים שהבדיל יהוה, שאר הבשר הקרוב ביותר של האדם אשר אותו הרג היה רשאי להמיתו.‏

8, 9. מדוע משיחי שביצע חטא חמור צריך לפנות לזקנים לעזרה?‏

8 כיום על משיחי שביצע חטא חמור לבקש את עזרתם של זקני־הקהילה כדי להשתקם. מדוע הדבר כה חשוב? ראשית,  יהוה הוא שקבע שהזקנים יטפלו במקרים של חטא חמור, כפי שמתואר בדברו (‏יעקב ה’:14–16‏). שנית, סידור זה מסייע לחוטאים מלאי חרטה להמשיך ליהנות מחסדו של אלוהים ולא לשוב לדרך החטא (‏גל’ ו’:1;‏ עב’ י”ב:11‏). שלישית, הזקנים הוסמכו והוכשרו כדי לחזק חוטאים מלאי חרטה ובכך לסייע להם למצוא הקלה מהכאב ומרגשי האשמה. יהוה מכנה את אותם גברים בוגרים ”סתר זרם”, כלומר מחסה מפני סופת גשמים (‏יש’ ל”ב:1, 2‏). האינך מסכים שסידור זה הוא ביטוי לרחמי אלוהים?‏

9 רבים ממשרתי אלוהים התנסו בהקלה הנובעת מבקשת וקבלת עזרתם של זקני־הקהילה. למשל, אח ששמו דניאל ביצע חטא חמור, אך במשך כמה חודשים היסס לפנות לזקנים. ”לאחר שחלף כל כך הרבה זמן”, הוא מודה, ”הרגשתי שכבר אין דבר שהזקנים יכולים לעשות למעני. בכל זאת, תמיד הצצתי מעבר לכתף וחששתי מהרגע שבו אחווה את השלכות מעשיי. בכל פעם שהתפללתי ליהוה, הרגשתי שאני קודם כול צריך להתנצל על מה שעשיתי”. בסופו של דבר ביקש דניאל את עזרתם של זקני־הקהילה. במבט לאחור הוא אומר: ”כמובן, פחדתי לגשת אליהם. אבל אחרי שעשיתי זאת נדמה היה כאילו מישהו הסיר מעמסה כבדה מכתפיי. עכשיו אני מרגיש שאני יכול לפנות ליהוה ושאין דבר החוצץ בינינו”. דניאל נהנה כיום ממצפון נקי, ולאחרונה הוא התמנה למשרת עוזר.‏

‏”ונס אל אחת מהערים האלה”‏

10. איזו פעולה נחרצת היה על מי שהרג אדם בשוגג לנקוט כדי לזכות לרחמים?‏

10 מי שהרג אדם בשוגג היה צריך לנקוט פעולה כדי לזכות לרחמים. היה עליו לנוס לעיר המקלט הקרובה ביותר. ‏(קרא יהושע כ’:4‏.) איננו יכולים לדמיין את הנמלט מגלה אדישות; על מנת להציל את חייו נדרש ממנו להגיע לעיר מהר ככל האפשר ולהישאר בתוכה! הדבר הצריך  הקרבה מצדו. הוא היה צריך להותיר מאחור את עבודתו, נוחות ביתו והחופש לנוע ממקום למקום – עד מותו של הכוהן הגדול * (‏במ’ ל”ה:25‏). אבל הקשיים הללו היו כדאיים. אילו היה עוזב את עיר המקלט, הוא היה מגלה אדישות משוועת כלפי ערך הדם ששפך והייתה נשקפת סכנה לחייו.‏

11. אילו צעדים שנוקט משיחי מלא חרטה מעידים שהוא אינו מתייחס לרחמי אלוהים כאל דבר מובן מאליו?‏

11 כדי להפיק תועלת מרחמיו של אלוהים, חוטאים מלאי חרטה בימינו צריכים גם הם לנקוט פעולה. עליהם לנטוש כליל את דרך החטא ולהימנע לא רק מחטאים חמורים, אלא גם מחטאים קטנים יותר שבמקרים רבים מובילים למעשים חמורים. השליח פאולוס תיאר בהשראת אלוהים את מעשיהם של משיחיים מקורינתוס אשר גילו חרטה. הוא כתב: ”ראו מה הניב בכם העצב שהוא כרצון אלוהים: חריצות רבה, התנקות מאשמה, זעם, יראה, להיטות, קנאות, תיקון המעוות!” (‏קור”ב ז’:10, 11‏) כשאנו נוקטים צעדים נמרצים כדי לנטוש את דרכי החטא, אנו מראים ליהוה שאיננו שאננים ושאין אנו מתייחסים לרחמיו כאל דבר מובן מאליו.‏

12. על מה ייתכן שמשיחי יצטרך לוותר כדי להמשיך ליהנות מרחמי אלוהים?‏

12 על מה ייתכן שמשיחי יצטרך לוותר כדי להמשיך ליהנות מרחמי אלוהים? יהיה עליו להיות מוכן לוותר על כל דבר העלול לגרום לו ליפול במלכודת החטא, גם אם הוא יקר ללבו (‏מתי י”ח:8, 9‏). אם חברים מסוימים משפיעים עליך לעשות מעשים שאינם רצויים בעיני יהוה, האם תחדל להתרועע אתם? אם אתה נאבק כדי לא להפריז בשתיית משקאות אלכוהוליים, האם תהיה מוכן להימנע לגמרי ממצבים שעלולים להציב אותך בפני הפיתוי לשתות בהפרזה? אם אתה נאבק בתאוות מיניות לא־מוסריות, האם אתה נמנע מסרטים, אתרים או כל דבר אחר העלול לעורר מחשבות טמאות? זכור כי כל הקרבה שאנו עושים כדי לשמור אמונים ליהוה היא כדאית. אין כאב עמוק יותר מהתחושה שהוא נטש אותנו, ואין סיפוק גדול יותר מלחוש שאלוהים מעניק לנו ”חסד עולם”, כלומר אהבה נאמנה נצחית (‏יש’ נ”ד:7, 8‏).‏

‏”והיו לכם למקלט”‏

13. הסבר מדוע הנמלט יכול היה לחוש בטוח, מוגן ומאושר בין כותלי עיר המקלט.‏

13 הנמלט היה מוגן בין כותלי עיר המקלט. באשר לערים הללו אמר יהוה: ”והיו לכם למקלט” (‏יהו’ כ’:2, 3‏). יהוה לא דרש ממי שהרג אדם בשוגג להישפט שוב על אותו מקרה; וגואל הדם לא הורשה להיכנס לעיר וליטול את חייו של הנמלט. לפיכך הנמלט מעולם לא צריך היה לחשוש מפני נקמה. בין כותלי העיר הוא היה בטוח ומוגן בידיו של יהוה. לא היה זה בית סוהר. העיר הציעה לו הזדמנויות לעבוד, לעזור לאחרים ולשרת את יהוה בשלום. כן, הוא יכול היה ליהנות מחיים מספקים ומאושרים!‏

בטח בסלחנותו של יהוה (ראה סעיפים 14–16)‏

14. איזה ביטחון יכול להיות למשיחי מלא חרטה?‏

14 חלק ממשרתי אלוהים אשר ביצעו חטאים חמורים והתחרטו חשים ”כלואים” בכבלי האשמה, ואף חושבים שיהוה לעולם לא ישכח שהם ביצעו חטא חמור. אם אתה מרגיש כך, היה משוכנע שכאשר  יהוה סולח לך, אתה יכול לחוש בטוח ברחמיו! דניאל, אשר צוטט קודם לכן, נוכח באמיתות הדבר. לאחר שתיקנו אותו זקני־הקהילה וסייעו לו לזכות מחדש במצפון טהור, הוא אמר: ”הרגשתי שאני שוב יכול לנשום. אחרי שהמקרה טופל כראוי, כבר לא הייתי צריך להרגיש אשם. כשהחטא נעלם, הוא נמוג כלא היה. כפי שיהוה אמר, הוא לוקח את המעמסה שלך ומרחיק אותה ממך. לעולם לא תצטרך לראות אותה שוב”. בין כותלי עיר המקלט הנמלט לא היה צריך עוד להציץ מעבר לכתפו ולחשוש מגואל הדם. באופן דומה, כאשר יהוה סולח לנו על חטא שביצענו, איננו צריכים לחשוש שהוא מחפש סיבה לדון בו או לשפוט אותנו שוב בעטיו ‏(קרא תהלים ק”ג:8–12‏).‏

15, 16. כיצד תפקידו של ישוע כקורבן הכופר וככוהן הגדול מחזק את ביטחונך ברחמי אלוהים?‏

15 למעשה, בהשוואה לבני ישראל, יש לנו סיבה טובה אף יותר לבטוח ברחמיו של יהוה. לאחר שביטא פאולוס את הצער שחש מפני שאין הוא מסוגל לציית ליהוה בצורה מושלמת, הוא אמר: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” (‏רומ’ ז’:25‏) כן, חרף מאבקו בחטא ובמעשים הפסולים שביצע בעבר – מעשים שעליהם התחרט – היה פאולוס בטוח בסלחנותו של אלוהים באמצעות ישוע. בתור מי שמסר את חייו כקורבן הכופר, ישוע מטהר את מצפוננו ומעניק לנו שלווה פנימית (‏עב’ ט’:13, 14‏). בתור הכוהן הגדול שלנו, ”הוא יכול גם להושיע כליל את מי שפונים באמצעותו לאלוהים, כי הוא חי תמיד כדי להפגיע בעדם” (‏עב’ ז’:24, 25‏). עצם תפקידו של הכוהן הגדול נסך בבני ישראל את הביטחון שחטאיהם ייסלחו. אם כן, על אחת כמה וכמה שירותו של הכוהן הגדול שלנו, ישוע, צריך לנסוך בנו את הביטחון ”שנזכה לרחמים ונמצא חסד לשם עזרה בעתה” (‏עב’ ד’:15, 16‏).‏

16 לפיכך כדי לחסות ביהוה, גלה אמונה בקורבנו של ישוע. אל תכיר רק בעובדה שקורבן הכופר מסייע לאנשים ככלל. גלה אמונה בכך שהכופר חל עליך ‏(‏גל’ ב’:20, 21‏). גלה אמונה בכך שהכופר הוא הבסיס לסליחת החטאים שלך. גלה אמונה בכך שהכופר מעניק לך את התקווה לחיי עולם. קורבנו של ישוע הוא מתנתו של יהוה עבורך.‏

17. מדוע אתה חפץ לחסות ביהוה?‏

17 ערי המקלט משקפות את רחמיו של יהוה. באמצעות סידור זה אלוהים לא רק הבליט את קדושת החיים, אלא גם המחיש כיצד זקני־הקהילה מסייעים לנו, במה כרוכה חרטה אמיתית ומדוע אנו יכולים לבטוח לגמרי בסלחנותו של יהוה. האם אתה חוסה ביהוה? אין מקום בטוח יותר! (‏תהל’ צ”א:1, 2‏) במאמר הבא נראה כיצד ערי המקלט יכולות לסייע לנו לחקות את דוגמתו הנעלה מכול של יהוה באשר לצדק ולרחמים.‏

^ ס' 10 לדברי ספרי עיון יהודיים, משפחתו הקרובה של מי שהרג אדם בשוגג הצטרפה אליו לעיר המקלט.‏