עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  נובמבר 2016

מילה שנשאה משמעות כה רבה

מילה שנשאה משמעות כה רבה

‏”אישה”. ישוע לפעמים השתמש בצורת פנייה זו. למשל, כאשר הוא ריפא אישה שהייתה כפופה 18 שנה, הוא אמר: ”אישה, שוחררת ממחלתך” (‏לוקס י”ג:10–13‏). ישוע אפילו פנה כך לאמו, שכן פנייה זו נחשבה למקובלת ומנומסת בימי המקרא (‏יוח’ י”ט:26; כ’:13‏). אך הייתה מילת פנייה מנומסת אחרת בעלת נופך נוסף.‏

‏”בתי”. זו מילת פנייה אדיבה ולבבית במיוחד, והמקרא משתמש בה בהקשר לנשים מסוימות. ישוע אמר מילה זו לאישה שסבלה מהפרשות דם במשך 12 שנה. כאשר היא ניגשה לישוע, היא לא פעלה בדיוק על־פי חוקי התורה, לפיהם אישה כמוה נחשבה לטמאה. ניתן היה לטעון נגדה שהיה עליה להתרחק מאחרים בשל מצבה (‏וי’ ט”ו:19–27‏). אולם אותה אישה הייתה נואשת. למעשה, ”היא עברה הרבה טיפולים מכאיבים בידי רופאים רבים והוציאה את כל כספה, ולא רק שלא הוטב לה אלא שמצבה אף החמיר” (‏מר’ ה’:25, 26‏).‏

האישה התגנבה בין ההמונים, התקרבה מאחור אל ישוע ונגעה בכנף מעילו. באותו הרגע פסקו הדימומים. היא קיוותה שאיש לא יבחין בה, אך ישוע שאל: ”מי נגע בי?” (‏לוקס ח’:45–47‏) האישה נפלה לרגלי ישוע כשהיא מפוחדת ורועדת ”וסיפרה לו את כל האמת” (‏מר’ ה’:33‏).‏

כדי להרגיע אותה, אמר לה ישוע באדיבות: ”התעודדי, בתי!” (‏מתי ט’:22‏) לדברי כמה חוקרי מקרא המילה ”בתי” בעברית ומקבילתה היוונית שימשו בלשון השאלה גם כביטוי ל”אדיבות ורכות”. ישוע הוסיף לחזק אותה באמרו: ”אמונתך ריפאה אותך. לכי לשלום, ושלא תסבלי עוד ממחלה קשה זו” (‏מר’ ה’:34‏).‏

גם בועז, אדם עשיר מקרב בני ישראל, השתמש במילה זו כשפנה לרות המואבייה. גם לה היו סיבות לחוש חוסר ביטחון, שהרי היא ליקטה שעורה בשדה של אדם זר. ’שמעי, בתי’, אמר לה בועז ועודד אותה להמשיך ללקט בשדותיו. רות נפלה על פניה ושאלה אותו מדוע הוא נוהג באדיבות כה רבה באישה זרה. בועז חיזק את ביטחונה באמרו: ”הוגד לי כל אשר עשית את חמותך [האלמנה נעמי]... ישלם יהוה פועלך” (‏רות ב’:8–12‏).‏

איזה מופת הציבו ישוע ובועז עבור זקני־הקהילה! לפעמים שני זקני־קהילה נפגשים עם משיחית הזקוקה לעזרה ועידוד מתוך המקרא. לאחר שהזקנים יבקשו את הכוונת יהוה בתפילה ויקשיבו היטב לדבריה, הם יוכלו לספק לה עידוד ונחמה מתוך דבר־אלוהים (‏רומ’ ט”ו:4‏).‏