עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  נובמבר 2016

מחושך לאור

מחושך לאור

‏”[יהוה] קרא אתכם מחושך אל אורו הנפלא” (‏פט”א ב’:9‏).‏

שירים: 116,‏ 28

1. תאר את האירועים שהתרחשו במהלך חורבן ירושלים.‏

בשנת 607 לפה”ס פלש לירושלים צבא בבלי עצום בפיקודו של המלך נבוכדנאצר השני. המקרא מתאר את מרחץ הדמים שהתחולל: ”ויהרוג [נבוכדנאצר] בחוריהם בחרב בבית מקדשם, ולא חמל על בחור ובתולה, זקן ויָשֵש. ... וישרפו את בית האלוהים, וינתצו את חומת ירושלים; וכל ארמנותיה שרפו באש, וכל כלי מחמדיה להשחית” (‏דה”ב ל”ו:17,‏ 19‏).‏

2. איזו אזהרה נתן יהוה זמן קצר לפני חורבן ירושלים, ומה עתיד היה לקרות ליהודים?‏

2 תושבי ירושלים לא היו צריכים להיות מופתעים מחורבן העיר. במשך שנים הזהירו נביאי אלוהים את היהודים שהם יינתנו בידי הבבלים אם ימשיכו להפר את תורת אלוהים. יהודים רבים ייפלו בחרב; מי שייוותרו בחיים יצטרכו להעביר את שארית חייהם כגולים בבבל (‏יר’ ט”ו:2‏). כיצד נראו החיים בגלות? האם לשבי הבבלי יש מקבילה בעידן המשיחי? אם כן, מתי?‏

החיים בגלות

3. במה הייתה שונה גלות בבל מעבדות מצרים?‏

3 דברי הנביאים אכן התגשמו. ביד ירמיהו ייעץ יהוה למי  שעתידים היו לחיות בגלות להשלים עם נסיבותיהם החדשות ולהפיק מהן את המיטב. הוא אמר: ”בנו בתים [בבבל] ושבו, ונטעו גנות ואכלו את פריין. ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום” (‏יר’ כ”ט:5,‏ 7‏). מי שנשמעו להנחיותיו של אלוהים חיו בבבל חיים רגילים יחסית. כובשיהם העניקו להם מידת מה של חירות בניהול ענייניהם. לגולים אף ניתן חופש תנועה בתחומי המדינה. בבל הייתה מרכז כלכלי ומסחרי בעולם הקדום, וכתובות שנתגלו מעידות על כך שיהודים רבים למדו שם את אומנות המסחר, ואחרים הפכו לבעלי מלאכה מיומנים. חלקם אף נהנו משגשוג כלכלי. גלות בבל הייתה שונה לגמרי מהעבדות שבה היו נתונים בני ישראל מאות שנים קודם לכן במצרים ‏(קרא שמות ב’:23–25‏).‏

4. מי מלבד בני ישראל הממרים הושפעו מהשבי הבבלי, וכיצד הוגבלה יכולתם לשרת את אלוהים כרצוי בעיניו?‏

4 הצרכים החומריים של הגולים היהודים אומנם סופקו, אך מה לגבי צורכיהם הרוחניים? מקדש יהוה והמזבח שבו הושמדו, והכהונה כבר לא תפקדה בצורה מאורגנת. בין הגולים היו משרתי אלוהים נאמנים שלא עשו דבר הראוי לעונש. אך היה עליהם לסבול עם שאר בני עמם. אף־על־פי־כן, הם עשו כל שביכולתם כדי לקיים את תורת אלוהים. לדוגמה, בבבל נמנעו דניאל ושלושת רעיו — שדרך, מישך ועבד נגו — ממאכלים שהיו אסורים ליהודים. אנו גם יודעים שדניאל התפלל לאלוהים בקביעות (‏דנ’ א’:8; ו’:11‏). עם זאת, תחת שלטון פגאני היה זה בלתי אפשרי עבור יהודי ירא אלוהים לקיים את כל מצוות התורה.‏

5. איזו תקווה נסך יהוה בעמו, ומדוע הייתה זו הבטחה ראויה לציון?‏

5 האם אי פעם יוכלו בני ישראל לשוב ולעבוד את אלוהים בדרך הרצויה לגמרי בעיניו? באותה עת נראָה הדבר בלתי אפשרי. בבל מעולם לא שחררה את שבוייה. אולם מדיניות זו לא היוותה מכשול עבור יהוה אלוהים. הוא הבטיח שעמו יצא לחופשי, וכך אכן אירע. הבטחותיו של אלוהים לעולם אינן מכזיבות (‏יש’ נ”ה:11‏).‏

האם קיימת הקבלה בימינו?‏

6, 7. מדוע התעורר הצורך לתקן את הבנתנו באשר לשבי הבבלי בימינו?‏

6 האם אי פעם חוו המשיחיים דבר דומה לשבי הבבלי? במשך שנים רבות הסביר כתב עת זה שמשרתי אלוהים בני זמננו נפלו בשבי הבבלי בשנת 1918 ושוחררו ממנו בשנת 1919. אולם מהסיבות שנפרט במאמר זה ובבא אחריו התעורר הצורך לערוך בחינה מחודשת של הנושא.‏

7 צא וחשוב: בבל הגדולה היא המעצמה העולמית של דתות הכזב. לפיכך על מנת ליפול בשבי הבבלי ב־1918, משרתי אלוהים צריכים היו להשתעבד באותה עת בצורה כלשהי לדת כזב. אולם העובדות מוכיחות שבעשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, משרתי אלוהים המשוחים כבר החלו להשתחרר מבבל הגדולה ולא להשתעבד אליה. אמת, המשוחים נרדפו במרוצת מלחמת העולם הראשונה. אך הרדיפות הללו  נבעו בעיקר מהרשויות החילוניות, ולא מבבל הגדולה. מכאן שאין זה הגיוני שמשרתי יהוה נפלו בשבי של בבל הגדולה ב־1918.‏

מתי החל השבי הבבלי?‏

8. הסבר כיצד הושחתה המשיחיות האמיתית. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

8 בחג השבועות שנת 33 לספירה נמשחו אלפי יהודים וגרים ברוח הקודש. אותם משיחיים חדשים הפכו ל”עם נבחר, כהונה מלכותית, גוי קדוש, עם שהוא קניין מיוחד”. ‏(קרא פטרוס א’. ב’:9, 10‏.) כל עוד היו השליחים בין החיים הם השגיחו נאמנה על קהילות משרתי אלוהים. אולם, בייחוד לאחר מות השליחים, קמו אנשים אשר לימדו ”דברים מסולפים” על מנת ”להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (‏מה”ש כ’:30;‏ תסל”ב ב’:6–8‏). רבים מאותם גברים מילאו תפקידי אחריות בקהילות בתור משגיחים ולימים בתור ”בישופים”. החלה להתהוות כיתת כמורה, אף־על־פי שישוע אמר לתלמידיו: ”אתם אחים כולכם” (‏מתי כ”ג:8‏). גברים בכירים בקהילות נשבו בפילוסופיות של אריסטו ואפלטון והחלו ללמד רעיונות דתיים כוזבים שתפסו בהדרגה את מקומה של האמת הטהורה המצויה בדבר־אלוהים.‏

9. כיצד קיבלה המשיחיות הכופרת את תמיכת הממשל הרומי, ומה הייתה התוצאה?‏

9 בשנת 313 לספירה קיבלה המשיחיות הכופרת הכרה חוקית מקונסטנטינוס, קיסר עובד אלילים. מאז ואילך החלו הכנסייה והמדינה לפעול שכם אחד. לדוגמה, לאחר ועידת ניקיאה הורה קונסטנטינוס, אשר נכח בוועידה, להגלות את הכומר אַרְיוּס על שום סירובו לקבל את התפיסה שישוע הוא אלוהים. בהמשך תחת שלטון הקיסר תֵּיאוֹדוֹסְיוּס הראשון (379–395 לספירה) הפכה הכנסייה הקתולית, כפי שנודעה אז המשיחיות שנשחתה, לדת הרשמית של האימפריה הרומית. לדברי היסטוריונים, רומא הפגאנית חבקה במאה הרביעית את ”המשיחיות”. אך האמת היא שבאותם ימים חברה המשיחיות הכופרת לארגונים הדתיים הפגאניים של האימפריה הרומית והפכה לחלק מבבל הגדולה. למרות זאת, מספר קטן של משיחיים משוחים דמויי חיטים עבדו את אלוהים כמיטב יכולתם, אך קולם הושתק. ‏(קרא מתי י”ג:24, 25,‏ 37–39‏.) הם ללא ספק היו נתונים בשבי הבבלי.‏

10. מדוע החלו אנשים ישרי לב להטיל ספק בתורות הכנסייה במאות הראשונות לספירה?‏

10 במאות הראשונות לספירה רבים עדיין יכלו לקרוא את המקרא ביוונית או בלטינית. לכן התאפשר להם להשוות בין הכתוב בדבר־אלוהים לבין תורות הכנסייה. לאור מה שקראו בכתבי־הקודש היו שדחו את עיקרי האמונה של הכנסייה הסותרים את המקרא. אולם מי שהשמיעו דעות כאלה בגלוי העמידו את עצמם בסכנה, ואף היו עלולים לשלם על כך בחייהם.‏

11. כיצד עבר המקרא לשליטת הכנסייה?‏

11 לימים חדלו רוב האנשים לדבר בשפות המקרא, והכנסייה התנגדה נחרצות לכל מי שניסה לתרגם את דבר אלוהים לשפות השגורות. כתוצאה מכך, רק אנשי כמורה ומלומדים אחרים יכלו לקרוא בעצמם את המקרא, אף שלא כל  אנשי הכמורה ידעו היטב קרוא וכתוב. כל מי שחלק על מה שלימדה הכנסייה הוענש בחומרה. משרתיו המשוחים הנאמנים של אלוהים היו צריכים להתאסף יחדיו בחשאי, ולעיתים לא התאפשר להם להתאסף כלל. בדומה למה שאירע ליהודים בגלות בבל, גם ’הכהונה המלכותית’ המשוחה לא יכולה הייתה לתפקד בצורה מאורגנת. בבל הגדולה אחזה באנשים אחיזה מוחלטת!‏

האור מפציע

12, 13. אילו שני גורמים תרמו להתרופפות קלה באחיזתה של בבל הגדולה באנשים? הסבר.‏

12 האם אי פעם יהיו המשיחיים האמיתיים חופשיים לעבוד את אלוהים בגלוי וכרצוי בעיניו? כן. ניצוצות של אור רוחני החלו לחדור מבעד לחשיכה תודות לשני גורמים חשובים. הגורם הראשון היה המצאת מכבש הדפוס באמצע המאה ה־15, אשר הדפיס בשיטת האותיות המיטלטלות. לפני שהגיע הדפוס לעולם המערבי הועתק המקרא בקפדנות בצורה ידנית. העתקים של המקרא היו נדירים ויקרים. יש שמעריכים שנדרשו למעתיק מיומן עשרה חודשים כדי להכין עותק אחד בלבד של המקרא! כמו כן, החומרים שעליהם כתבו המעתיקים (יריעות קלף או גוויל) היו יקרים מאוד. אך באמצעות מכבש דפוס ונייר — שיטה מעשית יותר — דַפָּס מיומן יכול היה לייצר 1,300 עמודים מדי יום!‏

המצאת הדפוס ומתרגמי מקרא אמיצי לב תרמו להתרופפות אחיזתה של בבל הגדולה (ראה סעיפים 12, 13)‏

13 גורם שני הראוי לציון היה החלטתם של כמה גברים אמיצים בראשית המאה ה־16 לתרגם את דבר־אלוהים לשפות השגורות. מתרגמים רבים נטלו על עצמם  מלאכה זו תוך סיכון חייהם. הכנסייה נתקפה בעתה. מנהיגי הכנסייה חששו מפני שחשבו שספר מקרא בידי אדם ירא אלוהים עלול להיות כלי נשק מסוכן. ואכן, כאשר המקרא נהיה זמין לכול, אנשים החלו לקרוא בו. בעקבות זאת הם שאלו: ’היכן מוזכרים בדבר־אלוהים כור המצרף, מיסות בתשלום עבור המתים, וכן האפיפיורים והבישופים?’ מבחינת הכנסייה הייתה זו שערורייה. איך מעז הציבור לפקפק במנהיגי הכנסייה! הכנסייה השיבה מלחמה. גברים ונשים הואשמו בכפירה מפני שדחו את תורות הכנסייה שחלקן התבססו על הפילוסופיות הפגאניות של אריסטו ואפלטון, אשר חיו לפני ימיו של ישוע המשיח. הכנסייה גזרה עונשי מוות, והרשויות הוציאו אותם לפועל. המטרה הייתה להניא אנשים מלקרוא את המקרא ומלהטיל ספק בכנסייה. באופן כללי, מזימתם הוכתרה בהצלחה. אולם היו כמה אנשים אמיצי לב שסירבו להיכנע לבבל הגדולה. הם הספיקו לטעום את טעמו של דבר־אלוהים ורצו לדעת עוד! כך הוכשרה הקרקע לשחרור העתידי מדתות הכזב.‏

14. ‏(א) בזכות אילו תנאים התאפשר לאנשים לרכוש הבנה מעמיקה יותר של האמת המקראית בשלהי המאה ה־19? (ב) ספר על חיפושו של אח ראסל אחר האמת.‏

14 רבים שהיו צמאים לאמת המקראית נמלטו למדינות שבהן לכנסייה הייתה פחות השפעה על החברה. הם רצו לקרוא, ללמוד ולשוחח עם אחרים מבלי שיכפו עליהם צורת חשיבה מסוימת. באחת המדינות הללו, ארצות הברית, החלו צ’ארלס טייז ראסל ועמיתיו ללמוד את המקרא באופן שיטתי בשלהי המאה ה־19. בהתחלה מטרתו של אח ראסל הייתה לברר איזו דת מבין הדתות הבולטות מלמדת את האמת. הוא השווה בקפדנות בין מה שאומר המקרא לבין עיקרי האמונה של דתות וזרמים רבים, ואפילו של דתות לא־נוצריות. עד מהרה הוא הבין שאף אחת מאותן דתות אינה דבקה לחלוטין בדבר־אלוהים. בשלב מסוים נועד ראסל עם מספר אנשי כמורה מקומיים בתקווה שהם יקבלו את האמיתות שהוא ועמיתיו מצאו במקרא ויורו אותן לחברי קהילותיהם. אנשי הכמורה לא היו מעוניינים בכך. לא חלף זמן רב ותלמידי המקרא הבינו שאין מקום לשותפות עם מי שנחושים להישאר חלק מדתות הכזב ‏(קרא קורינתים ב’. ו’:14‏).‏

15. ‏(א) מתי נפלו המשיחיים בשבי של בבל הגדולה? (ב) אילו שאלות יזכו למענה במאמר הבא?‏

15 עד כה ראינו כיצד המשיחיים האמיתיים נפלו בשבי הבבלי זמן קצר לאחר מות אחרון השליחים. אולם עולות מכאן מספר שאלות: אילו ראיות נוספות קיימות לכך שבעשורים שקדמו לשנת 1914 המשוחים אכן החלו להשתחרר מבבל הגדולה ומהשעבוד אליה? האם זה נכון שיהוה לא היה שבע רצון ממשרתיו מפני שהם האטו את הקצב בהכרזת הבשורה במרוצת מלחמת העולם הראשונה? האם במהלך תקופה זו חלק מאחינו הפרו את הניטרליות המשיחית ועוררו את מורת רוחו של יהוה? והשאלה האחרונה: מתי שוחררו המשיחיים מן השבי לדתות הכזב שהחל במאה השנייה לספירה? אלו הן שאלות מצוינות שיזכו למענה במאמר הבא.‏