עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  נובמבר 2016

האם אתה מוקיר את ספרו של יהוה?‏

האם אתה מוקיר את ספרו של יהוה?‏

‏”כאשר קיבלתם את דבר אלוהים... קיבלתם אותו לא כדבר בני אדם, אלא כפי שהוא באמת, דבר אלוהים” (‏תסל”א ב’:13‏).‏

שירים: 37,‏ 113

1–3. מה יכול היה להביא לסכסוך בין אבהודיה לסינטיכי, וכיצד ניתן להימנע מבעיות כאלה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

משרתי יהוה מוקירים את ספרו הקדוש של אלוהים, המקרא. בשל חוסר שלמותנו כולנו מקבלים לעיתים עצות מקראיות. כיצד אנו מגיבים להן? תן דעתך לאֶבְהוֹדְיָה וסִינְטִיכִי, משיחיות מן המאה הראשונה לספירה. התעוררה מחלוקת קשה בין אותן נשים משוחות. המקרא אינו מפרט באיזו מחלוקת מדובר. אבל לצורך הדוגמה נדון באפשרות הבאה.‏

2 נניח שאבהודיה הזמינה לביתה כמה אחים ואחיות כדי ליהנות מארוחה ומהתרועעות בונה. סינטיכי לא הוזמנה ובהמשך שמעה עד כמה כולם נהנו באותו מפגש. ייתכן שסינטיכי חשבה לעצמה: ’אני לא מאמינה שאבהודיה לא הזמינה אותי! חשבתי שהיא החברה הכי טובה שלי’. סינטיכי חשה נבגדת. היא איבדה את האמון שלה באבהודיה ואפילו החלה להתייחס אליה בחשדנות. בעקבות כך החליטה סינטיכי לארגן  מפגש משלה והזמינה את אותם אחים ואחיות — אך לא את אבהודיה! הסכסוך בין אבהודיה וסינטיכי עלול היה להפר את שלום הקהילה כולה. המקרא אינו מספר לנו מה אירע בהמשך, אך ייתכן שאותן אחיות נענו לעצתו האוהבת של השליח פאולוס (‏פיל’ ד’:2, 3‏).‏

3 מצבים דומים לעיתים מולידים קשיים בקהילות משרתי יהוה בימינו. אולם ניתן לפתור בעיות כאלה או אף להימנע מהן אם מיישמים את העצות שבדבר־אלוהים, המקרא. ואם אנו מוקירים את ספרו של יהוה, נחיה את חיינו לאור ההדרכות המצויות בו (‏תהל’ כ”ז:11‏).‏

המקרא מלמד אותנו לשלוט ברגשותינו

4, 5. אילו עצות יש בדבר־אלוהים לגבי שליטה ברגשות?‏

4 אין זה קל לשלוט ברגשותינו אם אנו חושבים שזלזלו בנו או עשו לנו עוול. זה יכול להיות פוגע מאוד אם נוהגים בנו בצורה לא־הוגנת בשל מוצאנו האתני, צבע עורנו או הבדל חיצוני אחר. אבל אם אח לאמונה פוגע בנו, הכאב גדול פי כמה וכמה! האם יש בדבר־אלוהים עצות שיכולות לעזור לנו להתמודד עם היבט עגום זה של אי־השלמות האנושית?‏

5 כבר משחר האנושות מתבונן יהוה ביחסים בין בני האדם. הוא מודע לרגשות ולמעשים שלנו. מחשבותינו עלולות לגרום לנו לומר או לעשות משהו שנתחרט עליו, בייחוד כשמדובר במחשבות טעונות רגשית. עד כמה נבון ליישם את עצות המקרא לפיהן עלינו לשלוט במזגנו ולא להיפגע בקלות! ‏(קרא משלי ט”ז:32;‏ קהלת ז’:9‏.) אין ספק שעל כולנו להתאמץ כדי לא להיות רגישים מדי וכדי להיות סלחנים יותר. יהוה וישוע מתייחסים בכובד ראש לנושא הסלחנות (‏מתי ו’:14, 15‏). האם אתה צריך לגלות יותר סלחנות או להשתדל יותר לשלוט ברגשותיך?‏

6. מדוע עלינו להישמר מפני מרירות?‏

6 במקרים רבים אנשים שאינם שולטים ברגשותיהם נעשים מרירים. כתוצאה מכך, אחרים אולי לא ירצו להימצא בחברתם. אדם מריר עלול להשפיע לרעה על הקהילה. גם אם הוא ינסה להסתיר את מרירותו או את שנאתו, מחשבותיו השליליות המקננות בלבו לבסוף ’יתגלו’ (‏מש’ כ”ו:24–26‏). זקני־הקהילה יכולים לעזור לאנשים כאלה להבין שבארגון אלוהים אין מקום למרירות, שנאה ונטירת טינה. ספרו היקר לאין ערוך של יהוה מבהיר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים (‏וי’ י”ט:17, 18;‏ רומ’ ג’:11–18‏). האם אתה מסכים עם הדרכה זו?‏

זכור מי מנהיג אותנו

7, 8. ‏(א) כיצד מנהיג יהוה את חלקו הארצי של ארגונו? (ב) הזכר מספר הנחיות המצויות בדבר־אלוהים והסבר מדוע עלינו לפעול על־פיהן.‏

7 באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” הפועל בהכוונת המשיח, ”ראש הקהילה”, יהוה מנהיג ומזין את מי שמהווים את החלק הארצי של ארגונו (‏מתי כ”ד:45–47;‏ אפ’ ה’:23‏). בדומה לגוף המנהל בן המאה הראשונה, העבד מוקיר את המקרא ורואה בו דברו של אלוהים, או המסר שמטעמו. ‏(קרא תסלוניקים א’. ב’:13‏.) מה הן כמה מההנחיות שמספק המקרא לתועלתנו?‏

8 המקרא מורה לנו לנכוח בקביעות באסיפות (‏עב’ י’:24, 25‏). הוא מצווה עלינו להיות מאוחדים בעיקרי אמונתנו (‏קור”א  א’:10‏). דבר־אלוהים קורא לנו להציב את המלכות במקום הראשון בחיינו (‏מתי ו’:33‏). כמו כן, כתבי־הקודש מדגישים את חובתנו וזכותנו לבשר מבית לבית, במקומות ציבוריים ובאופן לא־רשמי (‏מתי כ”ח:19, 20;‏ מה”ש ה’:42; י”ז:17; כ’:20‏). ספרו של אלוהים מנחה את זקני־הקהילה לשמור על טוהר ארגונו (‏קור”א ה’:1–5,‏ 13;‏ טימ”א ה’:19–21‏). בנוסף, יהוה קבע שכל השייכים לארגונו צריכים להיות טהורים מבחינה גופנית ורוחנית (‏קור”ב ז’:1‏).‏

9. מהו האפיק היחיד שבו משתמש ישוע כדי לעזור לנו להבין את דבר־אלוהים?‏

9 יש הסבורים שהם יכולים לפרש בעצמם את המקרא. אולם ישוע מינה את ”העבד הנאמן” להיות האפיק היחיד שמספק מזון רוחני. ישוע המשיח, ממעמדו המפואר, משתמש מאז 1919 באותו עבד כדי לעזור לתלמידיו להבין את ספרו של אלוהים ולפעול על־פי הדרכותיו. כשאנו מצייתים להנחיות המצויות במקרא, אנו תורמים לטוהר, לשלום ולאחדות של הקהילה. מוטב שכל אחד ישאל את עצמו: ’האם אני נאמן לאפיק שבו משתמש כיום ישוע?’‏

מרכבתו של יהוה נעה קדימה!‏

10. כיצד מתואר החלק השמימי של ארגון יהוה בספר יחזקאל?‏

10 דברו הכתוב של יהוה חושף בפנינו את חלקו השמימי של ארגונו. לדוגמה, יחזקאל הנביא קיבל חזון ובו ראה את חלקו השמימי של ארגון אלוהים בדמות מרכבה שמימית (‏יח’ א’:4–28‏). יהוה רוכב במרכבה זו, והיא נעה בהתאם להכוונת רוחו. החלק השמימי של ארגונו משפיע על החלק הארצי. אין ספק שהמרכבה נעה קדימה! חשוב על השינויים הארגוניים הרבים שחלו בעשור האחרון — וזכור שיהוה עומד מאחורי אותן התפתחויות. המשיח והמלאכים הקדושים עומדים להשמיד את העולם המרושע הזה, ומרכבתו של יהוה ממשיכה לנוע לעבר הצדקת ריבונותו וקידוש שמו!‏

אנו אסירי תודה על מאמצי מתנדבי הבנייה הרבים העמלים במלוא המרץ בפרויקטים שונים (ראה סעיף 11)‏

11, 12. לאילו הישגים הגיע ארגון יהוה?‏

11 חשוב על ההישגים שנחל חלקו הארצי של ארגון אלוהים באחרית הימים. בנייה. מאות עובדים עמלו בבניית המשרדים הראשיים החדשים של עדי־יהוה בוורוויק שבמדינת ניו יורק, ארה”ב. בהכוונת מחלקת התכנון/הבנייה הכלל־עולמית, אלפי מתנדבים ברחבי העולם עובדים במסירות כדי לבנות אולמי מלכות וכדי להרחיב מבני סניף. אנו אסירי תודה על מאמציהם של המתנדבים הנלהבים הרבים העמלים במלוא המרץ בפרויקטים הללו! זכור שיהוה מברך את מבשרי המלכות הענווים והנאמנים ברחבי העולם התורמים כמיטב יכולתם למימון הפרויקטים (‏לוקס כ”א:1–4‏).‏

 12 השכלה. אלוהים מעניק למשרתיו השכלה באמצעות מגוון בתי־ספר (‏יש’ ב’:2, 3‏). עם בתי־הספר הללו נמנים בית־הספר לשירות החלוצי, בית־הספר למבשרי המלכות, בית־ספר גלעד, בית־הספר לחברי בית־אל חדשים, בית־הספר למשגיחי נפה ונשיהם, בית־הספר לזקני־קהילה, בית־הספר לשירות המלכות ובית־הספר לחברי ועדי סניף ונשיהם. אין ספק שיהוה אוהב להעניק השכלה למשרתיו! גם האתר שלנו jw.org — המכיל ספרות במאות שפות — מקדם השכלה מקראית. באתר יש מדורים מיוחדים לילדים ולמשפחות‏, וכן מדור המכיל ידיעות חדשותיות. האם אתה משתמש באתר jw.org בשירות ובתוכנית הרוחנית המשפחתית שלך?‏

היה נאמן ליהוה ותמוך בארגונו

13. איזו אחריות מוטלת עלינו כמשרתיו הנאמנים של יהוה?‏

13 איזו זכות זו להיות חלק מארגון יהוה! לידע על אודות דרישותיו של אלוהים ואמות המידה שלו נלווית האחריות לעשות את הנכון והישר ולתמוך בריבונותו. בעוד שהעולם הזה שוקע יותר ויותר בשחיתות מוסרית, עלינו ’לשנוא את הרע’ כדוגמת יהוה (‏תהל’ צ”ז:10‏). אנו מסרבים לנהוג כאנשים חסרי יראת אלוהים האומרים ”לרע טוב ולטוב רע” (‏יש’ ה’:20‏). בשל רצוננו לשמח את אלוהים, אנו עושים כל מאמץ לשמור על טוהר גופני, מוסרי ורוחני (‏קור”א ו’:9–11‏). אנו אוהבים את יהוה ושמים בו את מבטחנו; אנו מוכיחים את נאמנותנו לו על־ידי כך שאנו חיים על־פי הסטנדרטים הברורים שבספרו היקר. אנו משתדלים כמיטב יכולתנו לשמור על הסטנדרטים הללו בבית, בקהילה, במקום העבודה ובבית־הספר — למעשה בכל מקום (‏מש’ ט”ו:3‏). נבחן כעת דרכים נוספות להוכיח את נאמנותנו לאלוהים.‏

14. כיצד הורים משיחיים מוכיחים את נאמנותם לאלוהים?‏

14 גידול ילדים. הורים משיחיים מוכיחים את נאמנותם ליהוה על־ידי כך שהם מגדלים את ילדיהם לאור דברו. הם אינם מושפעים יתר על המידה מהשקפות הרווחות בתרבותם באשר לגידול ילדים. בבית משיחי אין מקום לרוח העולם (‏אפ’ ב’:2‏). אב משיחי טבול לא יאמר לעצמו: ’במדינה שלנו הנשים דואגות לחינוך הילדים’. במקרא יש הנחיה ברורה בנושא: ”האבות, ... גדלו [את ילדיכם] במוסר יהוה ובתוכחתו” (‏אפ’ ו’:4‏). אבות ואימהות יראי אלוהים רוצים שילדיהם יהיו כמו שמואל, אשר נאמר עליו שיהוה היה עמו עוד מילדותו (‏שמ”א ג’:19‏).‏

15. כיצד אנו מוכיחים את נאמנותנו ליהוה בקבלת החלטות כבדות משקל?‏

15 קבלת החלטות. בבואנו לקבל החלטות כבדות משקל בחיים, אחת הדרכים להוכיח את נאמנותנו לאלוהים היא לחפש הדרכה בדברו הכתוב ולהיעזר בארגונו. כדי להמחיש את חשיבות הדבר נבחן נושא רגיש הנוגע להורים רבים. בקרב אוכלוסיות מהגרים מסוימות נהוג ומקובל שההורים שולחים לקרובי משפחה את ילדיהם הרכים שאך נולדו. ההורים עושים כן על מנת להמשיך לעבוד ולהרוויח כסף במדינה החדשה. אומנם מדובר בהחלטה אישית, אך עלינו לזכור שאלוהים רואה בנו אחראים להחלטותינו. ‏(קרא רומים י”ד:12‏.) האם יהיה זה נבון להחליט החלטות חשובות  לגבי משפחתנו ועבודתנו מבלי לפנות תחילה למקרא? מובן שלא! אנו זקוקים לעזרתו של אבינו השמימי מפני שאיננו יכולים לכוון את צעדינו באופן עצמאי (‏יר’ י’:23‏).‏

16. איזו החלטה הייתה צריכה לקבל אם אחת לאחר הולדת בנה, ומה סייע לה להחליט את ההחלטה הנכונה?‏

16 אישה אחת ילדה בן בזמן שהתגוררה בארץ זרה ותכננה לשלוח אותו להורי בעלה בארץ מולדתה. באותה עת היא החלה לקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה. היא התקדמה יפה ולמדה שאלוהים הפקיד בידה את האחריות לגדל את בנה ולעזור לו להפוך למשרת יהוה (‏תהל’ קכ”ז:3;‏ מש’ כ”ב:6‏). האֵם הצעירה שפכה את לבה בפני יהוה, כפי שכתבי־הקודש מעודדים אותנו לעשות (‏תהל’ ס”ב:8, 9‏). היא גם פתחה את לבה בפני האחות שלימדה אותה את המקרא ודיברה עם אחרים בקהילה. חרף העובדה שקרוביה וידידיה לחצו עליה לשלוח את בנה להורי בעלה, היא הגיעה למסקנה שזה לא הדבר הנכון לעשות. בעלה התרשם עמוקות מהתמיכה שהעניקה הקהילה לאשתו ולבנו, ולכן הסכים ללמוד את המקרא והחל לנכוח עמם באסיפות. האם אתה חושב שאותה אם הרגישה שיהוה השיב לתחינותיה? אין ספק שכן.‏

17. אילו הנחיות קיבלנו לגבי ניהול שיעורי מקרא?‏

17 יישום הנחיות. אחת הדרכים החשובות להוכיח את נאמנותנו לאלוהים היא ליישם את ההנחיות שאנו מקבלים מארגונו. לדוגמה, תן דעתך לעצות באשר לניהול שיעורי מקרא. אחת ההמלצות הייתה שזמן קצר לאחר ייסוד תוכנית שיעורי מקרא באמצעות הספר מה באמת מלמד המקרא?‏ עלינו להקדיש מספר דקות בסוף כל שיעור כדי לעזור לתלמיד להכיר את הארגון. לשם כך נוכל להיעזר בסרטון מה קורה בתוך אולמי המלכות?‏ ובחוברת מי עושים את רצון יהוה כיום?‏‏. עצה נוספת היא שבסיום הספר המקרא מלמד, עלינו לעבור עם התלמיד המתקדם לספר ‏”‏שימרו את עצמכם באהבת האלוהים‏”, גם אם הוא כבר נטבל. הארגון נתן הנחיה זו על מנת שהתלמידים החדשים יהיו ”יציבים באמונה” (‏קול’ ב’:7‏). האם אתה מיישם את העצות הללו שמספק ארגון יהוה?‏

18, 19. מאילו סיבות עלינו להיות אסירי תודה ליהוה?‏

18 יש לנו סיבות רבות להיות אסירי תודה ליהוה. אנו חבים לו את חיינו, שהרי בזכותו אנו מתנועעים וקיימים (‏מה”ש י”ז:27, 28‏). הוא גם העניק לנו מתנה יקרה מאוד — את ספרו המקרא. אנו מוקירים ספר זה ורואים בו מסר מאת אלוהים, בדומה למשיחיים בתסלוניקי אשר קיבלו את דבר־אלוהים והאמינו בו (‏תסל”א ב’:13‏).‏

19 תודות לדברו הכתוב של יהוה אלוהים התקרבנו אליו והוא התקרב אלינו (‏יעקב ד’:8‏). אבינו השמימי העניק לנו את הזכות הנפלאה להיות חלק מארגונו. עד כמה אנו מוקירים את הברכות הללו! אנו מזדהים עם דבריו היפים של משורר התהלים אשר כתב: ”הודו ליהוה, כי טוב; כי לעולם חסדו” (‏תהל’ קל”ו:1‏). הפזמון ”כי לעולם חסדו” חוזר 26 פעמים במזמור קל”ו. אם נמשיך להוכיח את נאמנותנו ליהוה ולארגונו, נזכה לחיי נצח וכך נוכל להיווכח באמיתות מילים מחזקות אלה.‏