עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2017

כבד את הראויים לכבוד

כבד את הראויים לכבוד

‏”ליושב על הכיסא ולשה הברכה והכבוד והתפארת והעוז לעולמי עולמים” (‏ההת’ ה’:13‏).‏

שירים: 9,‏ 14

1. מדוע אנשים מסוימים ראויים לכבוד, ובמה נדון כעת?‏

לכבד מישהו משמעו להקדיש לו תשומת לב מיוחדת ולהוקיר אותו. הגיוני לצפות שאדם הראוי לתשומת לב מיוחדת והוקרה עשה משהו שראוי לכבוד או הוא מכהן במשרה מיוחדת. לכן כדאי שנשאל את עצמנו: את מי עלינו לכבד, ומדוע?‏

2, 3. ‏(א) מדוע יהוה במיוחד ראוי לכבוד? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מיהו השה המוזכר בספר ההתגלות ה’:13‏, ומדוע הוא ראוי לכבוד?‏

2 אין ספק ש’היושב על הכיסא והשה’ ראויים לכבוד, כנאמר בספר ההתגלות ה’:13‏. בפרק ד’ באותו הספר אנו קוראים על אחת הסיבות לכך שיהוה ראוי לכבוד. יצורים נעלים בשמיים נושאים קולם כדי להלל את יהוה, ”החי לעולמי עולמים”. הם מכריזים: ”ראוי אתה, יהוה אלוהינו, לקבל את התפארת והכבוד והגבורה, כי אתה בראת הכול, וברצונך הכול נהיה ונברא” (‏ההת’ ד’:9–11‏).‏

3 השה הוא ישוע המשיח, ”שה אלוהים המסיר את חטא העולם” (‏יוח’ א’:29‏). המקרא מציין שהוא נעלה לאין שיעור על כל מלך בשר ודם שאי פעם קם בהיסטוריה. הכתוב מוסר:  ‏”הוא מלך המלכים ואדון האדונים, לו לבדו האלמוות, והוא שוכן באור שלא ניתן לקרוב אליו; אדם לא ראה אותו וגם אינו יכול לראותו” (‏טימ”א ו’:14–16‏). האם אי פעם קם מלך אחר אשר היה מוכן למות כקורבן על חטאינו? לבך ודאי מניע אותך להצטרף לקריאתם של רבבות היצורים השמימיים המכריזים: ”ראוי השה שנשחט לקבל את הגבורה והעושר והחוכמה והכוח והכבוד והתפארת והברכה” (‏ההת’ ה’:12‏).‏

4. מדוע גילוי כבוד ליהוה ולמשיח אינו עניין של בחירה?‏

4 גילוי כבוד ליהוה ולמשיח אינו עניין של בחירה. תקוותנו לחיות לנצח תלויה בכך. דבריו של ישוע ביוחנן ה’:22, 23 מראים זאת בבירור: ”האב איננו שופט איש, אלא הפקיד את כל השיפוט בידי הבן, כדי שהכול יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב. מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד את האב אשר שלח אותו” ‏(קרא תהלים ב’:11, 12‏).‏

5. מדוע עלינו לגלות מידה ראויה של כבוד לאנשים ככלל?‏

5 בני האדם נבראו ”בצלם אלוהים” (‏בר’ א’:27‏). מכאן שרובם משקפים את תכונותיו במידה זו או אחרת. בני האדם ניחנו ביכולת לגלות אהבה, טוב לב וחמלה איש כלפי רעהו. מאחר שהם נבראו עם מצפון, יש לרובם חוש מולד שמורה להם מה טוב ומה רע, ישר או לא־ישר והולם או לא־הולם, אף שלעיתים חוש זה מסולף או אינו מדויק (‏רומ’ ב’:14, 15‏). אנשים בדרך כלל נמשכים ליופי וניקיון ומעוניינים לחיות בשלום עם הזולת. בין שהם מודעים לכך ובין שלא, הם משקפים במידה מסוימת את כבוד יהוה, ומסיבה זו הם ראויים לכבוד (‏תהל’ ח’:6‏).‏

גישה מאוזנת באשר למתן כבוד

6, 7. כיצד נבדלים עדי־יהוה מרבים אחרים בעניין מתן כבוד לבני אדם?‏

6 יש לגלות איזון כשמחליטים איזה סוג של כבוד עלינו להעניק לבני אדם ובאיזו מידה. רוב בני האדם הלא־מושלמים מושפעים רבות מרוח עולמו של השטן. זו הסיבה שאנשים נוטים להאליל גברים ונשים מסוימים במקום רק להעניק להם כבוד ראוי. הם סוגדים למנהיגי דת, למנהיגים פוליטיים, לכוכבי ספורט ובידור ולמפורסמים אחרים, ולעיתים רואים בהם דמויות כמעט על־אנושיות. צעירים ומבוגרים כאחד מחשיבים אותם למודל לחיקוי ומאמצים את סגנון דיבורם, לבושם והתנהגותם.‏

7 המשיחיים האמיתיים אינם מאמצים השקפה מעוותת זו באשר להענקת כבוד לבני אדם. המשיח הוא האדם היחיד בכל הזמנים שנוכל להחשיבו למודל מושלם לחיקוי (‏פט”א ב’:21‏). אלוהים לא יהיה שבע רצון אם נעניק לבני אדם כבוד רב יותר מן הראוי. עלינו לזכור את האמת הבסיסית הבאה: ”הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים” (‏רומ’ ג’:23‏). איש אינו ראוי לכבוד הגובל בעבודת אלילים.‏

8, 9. ‏(א) מהי השקפתם של עדי־יהוה על אנשי הממשל? (ב) עד לאיזו מידה עלינו לשתף פעולה עם אנשי הממשל?‏

8 בעולם החילוני יש המכהנים במשרות המקנות להם סמכות על אחרים. מאנשי הממשל מצופה לשמור על החוק  והסדר ולדאוג לצורכי האזרחים. הדבר פועל לטובת כולם. לכן השליח פאולוס קרא למשיחיים לראות בשלטונות האדם ’סמכויות נעלות’ שעליהם להיכנע להן. הוא הורה להם: ”תנו לכל אדם מה שמגיע לו: מס למי שדורש מס; ... כבוד למי שדורש כבוד” (‏רומ’ י”ג:1,‏ 7‏).‏

9 לאור זאת, עדי־יהוה מכבדים מרצון את משרתי הציבור, בהתאם לדרישות ולמנהגים בארצם. אנו משתפים עמם פעולה בעודם ממלאים את תפקידם. כמובן, אנו מעניקים להם כבוד ותמיכה במידה סבירה, ואיננו חורגים מהגבולות שמציב לנו המקרא בנושא. איננו יכולים להמרות את פי אלוהים או להפר את הניטרליות המשיחית שלנו ‏(קרא פטרוס א’. ב’:13–17‏).‏

10. איזו דוגמה הציבו משרתי יהוה מהעבר ביחסם כלפי הרשויות החילוניות ואנשי הממשל?‏

10 משרתי יהוה מהעבר הציבו מופת ביחסם כלפי הרשויות ואנשי הממשל. כאשר תושבי האימפריה הרומית נצטוו להתפקד במפקד אוכלוסין, יוסף ומרים נשמעו לצו. הם יצאו לבית לחם חרף העובדה שמרים עמדה ללדת את בנה הבכור (‏לוקס ב’:1–5‏). בתקופה מאוחרת יותר כשהואשם פאולוס במעשה פסול, הוא הגן על עצמו בצורה מכובדת וחלק כבוד הולם למלך הורדוס אגריפס ולפסטוס, נציב מחוז יהודה מטעם רומא (‏מה”ש כ”ה:1–12; כ”ו:1–3‏).‏

11, 12. ‏(א) מדוע איננו מעניקים כבוד זהה לאנשי ממשל ולמנהיגי דת? (ב) אילו תוצאות טובות נבעו מכך שעד־יהוה מאוסטריה גילה כבוד כלפי פוליטיקאי?‏

11 אולם עדי־יהוה אינם מתייחסים למנהיגי דת כמי שראויים לכבוד מיוחד, גם אם הם מצפים ליחס כזה. דתות הכזב מציגות את אלוהים בצורה מעוותת ומסלפות את מה שמלמד דברו. לכן אנו מכבדים מנהיגי דת כפי שאנו מכבדים כל אדם, אך איננו חולקים להם כבוד מיוחד. אנו זוכרים שישוע גינה את מנהיגי הדת בימיו ותיאר אותם כצבועים וכמורי דרך עיוורים (‏מתי כ”ג:23, 24‏). לעומת זאת, כשאנו חולקים לאנשי הממשל את הכבוד הראוי להם, הדבר עשוי להביא לתוצאות חיוביות, ואף בלתי צפויות.‏

12 ליאופולד אֵינְגְלַיטְנֵר היה עד־יהוה נלהב מאוסטריה שנעצר על־ידי הנאצים ונשלח ברכבת למחנה הריכוז בוכנוולד. ד”ר הַיינריך גְלַיסְנֵר היה אחד האסירים שהובלו באותה רכבת. הוא היה פוליטיקאי אוסטרי שסר חנו בעיני הנאצים. בדרך למחנה הסביר אח אינגליטנר בצורה מכובדת לגליסנר את עיקרי אמונתו, והלה הקשיב לו בתשומת לב. לאחר מלחמת העולם השנייה לא אחת ניצל גליסנר את כוח ההשפעה שלו כדי לסייע לעדים באוסטריה. אולי אתה זוכר מקרים אחרים הממחישים אילו תוצאות טובות ניתן להשיג כאשר המשיחיים מעניקים לגורמי הממשל את הכבוד הראוי להם על־פי המקרא.‏

אחרים הראויים לכבוד

13. מי במיוחד ראויים לכבוד, ומדוע?‏

13 בני אמונתנו ללא ספק ראויים לכבוד, בעיקר זקני־הקהילה המשמשים כמובילי הדרך. ‏(קרא טימותיאוס א’.  ה’:17‏.) אנו מכבדים את האחים הללו, ללא תלות בלאום שלהם, בהשכלתם, במעמדם החברתי ובמצבם הכלכלי. המקרא מכנה אותם ”מתנות בבני אדם”, ואלוהים העניק להם תפקיד מפתח במילוי צורכי משרתיו (‏אפ’ ד’:8‏). חשוב על זקני־הקהילה, משגיחי הנפה, חברי ועד הסניף וחברי הגוף המנהל. אחינו ואחיותינו בני המאה הראשונה לספירה רחשו כבוד עמוק למי שנתמנו למובילי הדרך בקרבם, וגם אנו חשים כך כלפי מובילי הדרך בקרבנו. איננו מאלילים נציגים בולטים של הקהילה המשיחית או מתנהגים לידם כאילו אנו נמצאים בקרבת מלאכים. עם זאת, אנו מכבדים את האחים הללו על עבודתם הקשה ועל ענוותם ‏(קרא קורינתים ב’. א’:24;‏ ההתגלות י”ט:10‏).‏

14, 15. איזה ניגוד קיים בין הרועים המשיחיים האמיתיים לבין מי שרק מתיימרים להיות רועים?‏

14 כל זקני־הקהילה הללו הם רועים רוחניים ענווים. בשל ענוותם הם מסרבים לקבל יחס של מפורסמים. בכך הם נבדלים ממנהיגי דת רבים בימינו וממנהיגי הדת בני המאה הראשונה שעליהם אמר ישוע: ”הם אוהבים את המקום הנכבד ביותר בסעודות ואת המושבים הראשונים בבתי הכנסת ואת ברכות השלום בשווקים” (‏מתי כ”ג:6, 7‏).‏

15 רועים משיחיים אמיתיים מצייתים בענווה לדברי ישוע: ”אל ייקרא לכם ’רבי’, כי אחד הוא מורכם ואתם אחים כולכם. ואל תקראו ’אב’ לאיש עלי אדמות, כי אחד הוא אביכם, האב שבשמיים. גם אל תיקָראו ’מנהיגים’, כי אחד הוא מנהיגכם — המשיח. הגדול ביותר ביניכם צריך להיות לכם למשרת. המרומם את עצמו יושפל והמשפיל את עצמו ירומַם” (‏מתי כ”ג:8–12‏). אין פלא שהזקנים בקהילות ברחבי העולם זוכים לאהבה וכבוד מצד אחיהם לאמונה.‏

זקני־הקהילה המשרתים בענווה זוכים לאהבה וכבוד (ראה סעיפים 13–15)‏

16. מדוע עליך להמשיך להתאמץ כדי להבין וליישם את מה שמלמד המקרא באשר לגילוי כבוד?‏

16 יש להודות שאולי יידרש לנו זמן כדי למצוא את האיזון הנכון וללמוד למי לחלוק כבוד וכיצד. גם המשיחיים הקדומים היו צריכים ללמוד זאת (‏מה”ש י’:22–26;‏ יוח”ג 9, 10‏). אך ללא ספק  מאמצינו ליישם את מה שמלמד המקרא באשר לגילוי כבוד אינם לשווא. אם נמצא את האיזון הנכון, נפיק מכך תועלת רבה.‏

היתרונות שבגילוי כבוד הולם

17. אילו יתרונות נובעים מגילוי כבוד כלפי בעלי סמכות?‏

17 אם נכבד את בעלי הסמכות החילונית, יגדלו הסיכויים שהם יגנו על זכותנו לבשר באין מפריע ויראו את פעילותנו באור חיובי. לפני כמה שנים, בירגיט, חלוצה בגרמניה, נכחה בטקס סיום הלימודים בבית־הספר היסודי של בתה. המורות אמרו לבירגיט שזה היה תענוג ללמד ילדים של עדי־יהוה לאורך השנים. הן אמרו שהן מקוות שילדיהם של עדי־יהוה תמיד ילמדו בבית־ספרן. בירגיט הסבירה: ”ילדינו לומדים להתנהג בהתאם לערכים של אלוהים, ואחד הערכים הוא לכבד את המורים”. מורה אחת אמרה לה: ”אם כל הילדים יהיו כמו הילדים שלכם, זה יהיה גן עדן למורים”. מספר שבועות לאחר מכן הגיעה אחת המורות לכינוס בלייפציג.‏

18, 19. מה עלינו לזכור באשר למתן כבוד לזקני־הקהילה?‏

18 גילוי כבוד הולם כלפי זקני־הקהילה צריך לעלות בקנה אחד עם העקרונות המושלמים והנבונים שבדבר־אלוהים. ‏(קרא עברים י”ג:7,‏ 17‏.) אנו יכולים ואף צריכים לשבח אותם על עבודתם הקשה וליישם את הנחיותיהם. אם נעשה כן, נסייע להם להמשיך למלא את אחריותם בשמחה. אך אין זה אומר שעלינו לנסות לחקות את סגנון לבושו של זקן־קהילה בולט, את צורת הגשת הנאומים שלו או את סגנון דיבורו. אם ננהג כך, ניצור רושם מוטעה. אל לנו לשכוח שגם הוא אדם לא־מושלם. המופת שלנו לחיקוי הוא המשיח.‏

19 כשאנו חולקים לזקנים כבוד הולם מבלי לנהוג בהם כמפורסמים, אנו למעשה מסייעים להם. אנו עוזרים להם שלא ליפול במלכודת הגאווה, ההתנשאות או הצדקנות.‏

20. איזו תועלת צומחת לנו מגילוי כבוד כלפי אחרים?‏

20 גילוי כבוד כלפי מי שראויים לכבוד מצמיח לנו תועלת אישית. הוא מסייע לנו שלא להיות מרוכזים בעצמנו, או להתמלא חשיבות עצמית כאשר מישהו חולק לנו כבוד. הדבר גם עוזר לנו לנהוג כדוגמת ארגון יהוה שאינו מעניק כבוד מופרז או לא־הולם לבני אדם, בין שהם אחינו לאמונה ובין שלא. כמו כן, זהו קו פעולה חכם מפני שהוא עוזר לנו שלא להיכשל כשאנשים מסוימים שחלקנו להם כבוד מאכזבים אותנו.‏

21. מהי התועלת החשובה ביותר שצומחת מגילוי כבוד הולם כלפי הראויים לכך?‏

21 התועלת החשובה ביותר שצומחת לנו מגילוי כבוד הולם כלפי הראויים לכך היא העובדה שאנו משמחים את לבו של אלוהים. אנו נוהגים בהתאם לרצונו, ובזאת מגלים נאמנות כלפיו. כתוצאה מכך, יהוה ייתן מענה לכל מי שמנסה לחרף אותו (‏מש’ כ”ז:11‏). העולם מלא באנשים בעלי השקפה מעוותת באשר לגילוי כבוד. אנו אסירי תודה שאנו יודעים כיצד להעניק לאחרים כבוד בהתאם לדרכו של יהוה!‏