עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מרס 2016

יחזקאל הדגים ברצון את המצור על ירושלים

חקה את גישתם של הנביאים

חקה את גישתם של הנביאים

האם יש לך משהו מן המשותף עם נביאי קדם? במונחון של מהדורת 2013 של תרגום עולם חדש ‏(אנג’) מוגדר הערך ”נביא” באופן הבא: ”אדם אשר דרכו מתגלות מטרות אלוהים. הנביאים שימשו כדובריו של אלוהים. הם מסרו לא רק נבואות אלא גם את הדברים שלימד יהוה, את מצוותיו ואת משפטיו”. אף שאינך מוסר נבואות, אתה מדבר מטעם אלוהים כשאתה מכריז את הכתוב בדבר־אלוהים (‏מתי כ”ד:14‏).‏

איזו זכות נפלאה נפלה בחלקנו לספר לאחרים על אלוהינו, יהוה, וללמד אותם מהו רצונו לגבי האנושות! אנו מבצעים פעילות זו ביחד עם ’המלאך המעופף באמצע השמיים’ (‏ההת’ י”ד:6‏). עם זאת, אנו מתמודדים לעיתים עם קשיים שעלולים לגרום לנו לשכוח זכות נפלאה זו. מה הם כמה מן הקשיים הללו? הם יכולים להיות תשישות, רפיון ידיים או תחושות של חוסר ערך. הנביאים הנאמנים התמודדו עם מצבים דומים, אך הם לא אמרו נואש. ויהוה עזר להם לבצע את משימתם. שים לב למספר דוגמאות, וראה כיצד נוכל לחקותן.‏

הם התאמצו בכל מאודם

לפעמים אנו עייפים משגרת היומיום ואולי מרגישים שאיננו מסוגלים לצאת לשירות. כמובן, אנו זקוקים למנוחה; גם ישוע ושליחיו הזדקקו למנוחה (‏מר’ ו’:31‏). אבל חשוב על יחזקאל שהיה בבבל ועל השליחות שביצע בקרב בני ישראל שהוגלו מירושלים. אלוהים אמר ליחזקאל לקחת לבנה ולחקוק עליה את העיר ירושלים. לאחר מכן הוא נצטווה להדגים מצור על העיר המיניאטורית על־ידי שכיבה על צדו השמאלי במשך 390 יום ואז על צדו הימני במשך 40 יום. יהוה אמר ליחזקאל: ”הנה נתתי עליך עבותים, ולא  תיהפך מצדך אל צדך, עד כלותך ימי מצורך” (‏יח’ ד’:1–8‏). הדבר ודאי משך את תשומת לבם של היהודים הגולים. במשך למעלה משנה מילא יחזקאל את המשימה המייגעת. מה עזר לנביא להצליח במשימתו?‏

יחזקאל הבין מדוע הוא נשלח כנביא. כאשר שלח אותו אלוהים, הוא אמר לו: ”אם ישמעו [בני ישראל] ואם יחדלו... ויָדעו כי נביא היה בתוכם” (‏יח’ ב’:5‏). הוא זכר את מטרת שליחותו. לכן הוא הדגים ברצון את המצור על ירושלים. לימים הוכח שהוא נביא אמת. הוא ואֶחיו שבגולה שמעו את הדיווח: ”הוכתה העיר!” כן, בני ישראל נוכחו לדעת שנביא היה בתוכם (‏יח’ ל”ג:21,‏ 33‏).‏

כיום אנו מזהירים את האנשים מפני ההשמדה הקרבה של כל הסדר העולמי של השטן. אף שלעיתים אנו עייפים פיזית, אנו מנצלים את כוחנו כדי להכריז את דבר־אלוהים, לערוך ביקורים חוזרים ולנהל שיעורי מקרא. בשעה שהנבואות על אחרית הסדר העולמי מתגשמות, אנו שואבים סיפוק מן הידיעה שאנו אנשים ’אשר דרכם מתגלות מטרות אלוהים’.‏

הם התמודדו עם רפיון ידיים

אנו אומנם מתאמצים בכל מאודנו, ורוח יהוה עוזרת לנו בכך. בכל זאת, לעיתים אנו חשים רפיון ידיים בשל תגובת האנשים למסר שבפינו. בהקשר זה כדאי שנזכור את דוגמתו של הנביא ירמיהו. לעגו לו, הטיחו בו עלבונות ובזו לו משום שהכריז באוזני בני ישראל את מסריו של אלוהים. בשלב מסוים ירמיהו אף אמר: ”לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו”. ירמיהו היה אדם בעל רגשות כשלנו. למרות זאת, הוא המשיך להכריז את מסריו של אלוהים. מדוע? הנביא הוסיף: ”והיה בלבי כאש בוערת, עצור בעצמותיי; ונלאיתי כלכל ולא אוכל” (‏יר’ כ’:7–9‏).‏

בדומה לכך, אם רפו ידינו בשל תגובת האנשים למסר שבפינו, נוכל להילחם ברגשות אלו על־ידי הרהורים בבשורה שאנו מכריזים. היא יכולה להיות כ’אש בוערת עצורה בעצמותינו’. אם נעשה לעצמנו להרגל לקרוא מדי יום במקרא, נוכל לשמור על אש זו בוערת בקרבנו.‏

הם התגברו על רגשות שליליים

ישנם משיחיים שהרגישו אבודים כשקיבלו משימה שהם לא הבינו איך לבצעה או מדוע היא ניתנה להם. הנביא הושע אולי גם חש כך. יהוה ציווה עליו: ”לך, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים” (‏הוש’ א’:2‏). חשוב כיצד היית מרגיש אילו עמדת להינשא ואלוהים היה אומר לך שהכלה שלך תהיה אישה זונה! הושע קיבל על עצמו את המשימה. הוא נשא את גומר לאישה, והיא ילדה בן. מאוחר יותר היא ילדה בת ואז בן נוסף. ככל הנראה שני הילדים האחרונים היו פרי ניאופיה. יהוה כבר אמר להושע שאשתו לעתיד ’תרדוף אחר מאהביה’. שים לב לשימוש בלשון רבים — ”מאהביה”. יהוה חזה שאחרי כן היא תנסה לחזור אל הושע. אילו היית במקומו של אותו נביא, האם היית מקבל את אשתך בחזרה? זה בדיוק מה שאמר יהוה להושע לעשות! הנביא אפילו שילם סכום ניכר כדי לקנותה בחזרה (‏הוש’ ב’:9; ג’:1–5‏).‏

הושע אולי תהה איזו תועלת תצמח ממילוי משימתו. אך העובדה שהוא הסכים בנאמנות להמחיש בחייו האמיתיים את הדרמה הזו עוזרת לנו להבין את עוצמת הכאב שחש האל הכול יכול כאשר בני ישראל בגדו בו. ולמעשה, בעם ישראל כן היו אנשים ישרי לב שבסופו של דבר שבו לאלוהים.‏

כיום אלוהים אינו אומר לאיש ’לקחת אשת זנונים’. בכל זאת, האם נוכל להפיק לקחים מנכונותו של הושע לקבל על עצמו משימה כזו? אחד הלקחים עבורנו הוא להיות נכונים לבשר את הבשורה הטובה על המלכות ”בפומבי ומבית לבית”, גם אם הדבר קשה לנו אישית (‏מה”ש כ’:20‏). ייתכן שיש מאפיינים בפעילות ההכרזה על המלכות  שאינם קלים עבורך. לא מעט אנשים שלומדים עם עדי־יהוה אומרים שהם נהנים ללמוד את המקרא אבל שהם לעולם לא ילכו מבית לבית כדי להפיץ את המסר. אולם מאוחר יותר רבים מהם מתחילים לעשות את מה שקודם לכן נתפס בעיניהם כבלתי אפשרי. האם אתה מבין את הלקח?‏

נוכל ללמוד לקח נוסף מכך שהושע קיבל את המשימה הקשה. הוא יכול היה לבקש שלא למלא תפקיד באותה דרמה סמלית שבה הייתה מעורבת אשתו. מי היה יודע על שליחותו אלמלא הוא עצמו היה כותב על כך? אולי גם אנחנו ניתקל במצב שבו תהיה לנו הזדמנות לספר למישהו על יהוה ואף אחד לא יהיה מודע לכך. זה מה שקרה לאנה, תלמידת תיכון בארצות הברית.‏ * המורה שלה ביקשה מהתלמידים בכיתה לכתוב חיבור על נושא או על סוגיה הקרובים ללבם ואחרי כן לנסות לשכנע את הכיתה. אנה יכלה לוותר על שעת הכושר לשאת עדות. אך היא הרגישה שזאת הייתה הזדמנות מאלוהים. היא הייתה מודעת לתגובות האפשריות, ולכן התפללה ליהוה. בעקבות זאת גבר בה הרצון לנצל את ההזדמנות. היא כתבה חיבור בנושא: ”אבולוציה: בחן את הראיות”.‏

הצעירים בקהילה מחקים את גישתם של הנביאים — הם מצדדים באומץ לב ביהוה בתור בוראנו

כשהציגה אנה את החיבור בפני הכיתה, נערה אחת שהאמינה באבולוציה המטירה עליה כל מיני שאלות. אנה הגנה בהצלחה על עמדתה. מורתה התרשמה מהצגת הדברים והעניקה לה את הפרס על החיבור המשכנע ביותר. לאנה היו מאז שיחות נוספות בנושא הבריאה עם אותה נערה שניסתה להתקיל אותה בשאלות. אנה אומרת: ”עכשיו אני מבשרת את הבשורה הטובה בביטחון ובלי פחד”, והכול תודות לכך שהסכימה לקבל את ה”משימה” הזאת מיהוה.‏

אומנם איננו נביאים במלוא מובן המילה, אך אם נחקה את ההקרבה העצמית שגילו נביאים כמו יחזקאל, ירמיהו והושע, נוכל גם אנחנו לעשות את רצון יהוה לגבינו כיום. מדוע שלא תלמד במהלך התוכנית הרוחנית המשפחתית או כפרויקט מחקר אישי על נביאים אחרים ותחשוב כיצד תוכל לחקות את דוגמתם?‏

^ ס' 15 תוכן המאמר מיועד לקהל קוראים בינלאומי. שים לב שהחוק המקומי מאפשר חופש ביטוי אך אוסר המרת דת של קטינים.‏