עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  יוני 2017

האם תיישב סכסוכים ותתרום לשלום?‏

האם תיישב סכסוכים ותתרום לשלום?‏

יהוה אלוהים מורה למשיחיים להיות רודפי שלום. השלום צריך להיות היבט מרכזי בחיינו. תודות לכך שעובדיו האמיתיים הם אנשים שוחרי שלום, הם נהנים משפע של שלווה. בזכות זאת הקהילה המשיחית מושכת לתוכה את שוחרי השלום.‏

לדוגמה, רופא אליל ידוע במדגסקר הבחין באחווה השוררת בקרב עדי־יהוה. הוא אמר לעצמו: ’אם אי פעם ארצה להצטרף לדת כלשהי, אצטרף לדת הזו’. לימים הוא חדל ממנהגיו הספיריטיסטיים. כמו כן, הוא הקדיש חודשים להסדרת נישואיו לאור הדרישות המקראיות והפך למשרת יהוה, אלוהי השלום.‏

בדומה לאותו אדם, אלפי אנשים מדי שנה מוצאים בקהילה המשיחית את השלום שהם כה משתוקקים לו. אולם המקרא מבהיר ש”קנאה מרה ויריבות” בקהילה עלולות להרוס קשרי ידידות בין משיחיים וליצור בעיות (‏יעקב ג’:14–16‏). למרבה השמחה, המקרא גם מכיל עצות מעשיות למניעת הבעיות הללו ולחיזוק השלום. כהכנה לכך נבחן כמה מקרים אמיתיים.‏

בעיות ופתרונות

‏”היה לי קשה להסתדר עם האח שעבדתי אתו. פעם אחת צעקנו אחד על השני, ושני אנשים נכנסו וראו את הפיצוץ שהיה בינינו” (כריס).‏

‏”אחות שנהגתי לבשר אתה פתאום הפסיקה לצאת אתי לשירות. לאחר מכן היא הפסיקה לדבר אתי. לא היה לי מושג למה” (ג’נט).‏

‏”ניהלתי שיחת ועידה עם שני אחים. אחד האחים אמר להתראות וחשבתי שהוא ניתק. ואז אמרתי עליו דברים לא־נעימים לאח האחר, אבל הוא עדיין היה על הקו” (מייקל).‏

‏”התעוררו בעיות בין שתי חלוצות בקהילה שלנו. אחת החלוצות אפילו נזפה בשנייה. הסכסוך שלהן הפיל את רוחם של אחרים בקהילה” (גרי).‏

אולי אתה סבור שהבעיות הללו פעוטות. בכל זאת, כל מקרה עלול היה להותיר במעורבים צלקות רגשיות ורוחניות. אך ודאי תשמח לדעת שכל האחים והאחיות הללו התפייסו זה עם זה בעזרת הדרכת המקרא. אילו עקרונות מקראיים סייעו להם לדעתך?‏

‏”אל תרגזו בדרך” ‏(‏בר’ מ”ה:24‏). יוסף נתן את  העצה הזו לאחיו כשהם עמדו לצאת לדרך אל אביהם. איזו עצה נבונה! כאשר אדם לא שולט ברוחו ומתרגז בקלות, הוא עלול לעורר באחרים כעס. כריס הבין שחולשתו הייתה גאווה וחוסר נכונות לקבל הנחיות. הוא החליט להשתנות והתנצל בפני האח שאתו התווכח. הוא עשה מאמצים רבים ללמוד לשלוט במזגו. כאשר הבחין האח במאמציו של כריס להשתנות, גם הוא החל לערוך שינויים. כעת הם משרתים את יהוה בשמחה שכם אחד.‏

‏”הפר מחשבות באין סוד”, כלומר תוכניות נכשלות ללא התייעצות (‏מש’ ט”ו:22‏). ג’נט הבינה שעליה להתאמץ יותר כדי לנהוג בהתאם לפסוק הזה והחליטה לדבר עם האחות האחרת. במהלך השיחה שאלה ג’נט אם היא עשתה משהו שפגע בה. בהתחלה השיחה הייתה מתוחה למדי, אך הן שוחחו על הבעיה שלהן ברוגע והמתח התפוגג בהדרגה. האחות הבינה שהיא פירשה בצורה לא־נכונה מצב מסוים שג’נט כלל לא הייתה מעורבת בו. היא התנצלה ושתיהן שוב משרתות את יהוה באחדות.‏

‏”אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם. תחילה התפייס עם אחיך” ‏(‏מתי ה’:23, 24‏). אתה ודאי זוכר את העצה הזו שהשיא ישוע בדרשת ההר. מייקל הרגיש איום ונורא כשהבין שהוא התנהג בצורה כל כך חסרת התחשבות וחסרת אדיבות. הוא היה נחוש להשיב את השלום על כנו. הוא נפגש פנים אל פנים עם האח שבו פגע והתנצל בפניו בענווה. מה הייתה התוצאה? מייקל מספר: ”אחי סלח לי מכל הלב”. החברות שלהם שבה לקדמותה.‏

‏”סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו” ‏(‏קול’ ג’:12–14‏). מה באשר לסכסוך בין שתי החלוצות הוותיקות? זקן־קהילה עודד אותן באדיבות לחשוב על השאלות הבאות: ’האם יש לנו הזכות להסב עצב לאחרים בגלל הסכסוך בינינו? האם יש לנו סיבה מוצדקת שלא לנהוג זו בזו בסבלנות ולא לשמור על השלום?’ הן הפנימו את העצות של זקן־הקהילה ויישמו אותן. כעת יש ביניהן  יחסים טובים והן מבשרות יחד את הבשורה הטובה.‏

יישום ההנחיה המקראית שבקולוסים ג’:12–14‏, אשר צוטטה זה עתה, יכול להיות התחלה טובה אם מישהו פגע בך. רבים מצאו שניתן לגלות ענווה ופשוט לסלוח ולשכוח. אך מה אם אנו מנסים לסלוח ולא מצליחים? במצב כזה אפשר ליישם את העיקרון שבמתי י”ח:15‏. עצתו של ישוע כאן נוגעת לצעד שיש לנקוט כשמישהו חוטא לאחיו חטא חמור. אך כעיקרון זה עשוי להיות הצעד שתצטרך לנקוט. כל שעליך לעשות הוא לגשת לאחיך ולנסות ליישב אתו את העניין באדיבות ובענווה.‏

כמובן, המקרא מספק עצות מעשיות נוספות. מה שעומד בבסיסן הוא ”פרי הרוח” — ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, טוב לב, טוּב, אמונה, ענווה, שליטה עצמית” (‏גל’ ה’:22, 23‏). בדומה לשמן סיכה במכונה, תכונות אלה מסייעות להשכין שלום בצורה חלקה.‏

הבדלי אישיות מעשירים את הקהילה

אישיות היא כלל תכונותיו הייחודיות של האדם המבדילות אותו מאנשים אחרים. הבדלי אישיות יכולים להעשיר את קשרי החברות שלנו. אבל הם גם עלולים לגרום לחיכוכים. זקן־קהילה מנוסה מזכיר את הדוגמה הבאה: ”לאדם ביישן יכול להיות קשה להסתדר עם אדם דברן ונלהב. אולי הבדל זה נראה חסר חשיבות, אך הוא יכול להביא לבעיות רציניות”. אולם האם אתה סבור שהבדלי אישיות משמעותיים חייבים בהכרח להוביל לחיכוכים? חשוב על שניים מהשליחים. איזה אופי היה לפטרוס? אולי תאמר שהוא היה אדם אימפולסיבי שלא היסס להשמיע את דעתו. ואיזה אופי היה ליוחנן? הוא מצטייר בשכלנו כאדם אוהב ולרוב מתון בדיבורו ובהתנהגותו. יש בסיס כלשהו להשערות הללו לגבי אופיים של שני השליחים, ונראה שהם היו בעלי  אופי שונה. בכל זאת, הם הסתדרו היטב (‏מה”ש ח’:14;‏ גל’ ב’:9‏). מכאן שמשיחיים בעלי אישיות שונה לגמרי יכולים לשרת את יהוה שכם אחד.‏

ייתכן שיש אח בקהילה שלך שדיבורו או מעשיו מרגיזים אותך. אבל אתה יודע שהמשיח מת בשבילו ושעליך לאהוב אותו (‏יוח’ י”ג:34, 35;‏ רומ’ ה’:6–8‏). לכן במקום להימנע מלרקום עמו קשרי ידידות או להתרחק ממנו, שאל את עצמך: ’האם האח הזה עושה משהו פסול מבחינה מקראית? האם הוא מנסה לפגוע בי בכוונה? האם פשוט יש לנו אישיות שונה?’ בנוסף, חשוב לשאול: ’אילו תכונות ראויות לחיקוי יש לו?’‏

השאלה האחרונה בעלת משמעות רבה. אם אחיך הוא אדם דברן ואתה אדם שקט, חשוב על הקלות שבה הוא יכול לפתוח בשיחות עם אנשים בשירות השדה. אתה יכול להציע לו לבשר יחד אתך ולנסות ללמוד ממנו. אם הוא מצטיין בנדיבותו, וזהו תחום הטעון שיפור אצלך, נסה לחשוב על השמחה הנובעת מנתינה לקשישים, לחולים ולשרויים בצורך. הנקודה היא שלמרות הבדלי האישיות ביניכם תוכלו להתקרב איש אל רעהו אם תתמקדו בדברים החיוביים שבאחר. אולי לא תהפכו לחברים קרובים, אבל מאמציכם להתמקד בטוב יקרבו ביניכם ויתרמו לשלום ביניכם ובקהילה.‏

אבהודיה וסינטיכי אולי היו בעלות אישיות שונה לגמרי. אך השליח פאולוס קרא להן ”להיות תמימות דעים באדון” (‏פיל’ ד’:2‏). האם גם אתה תחתור למטרה זו ותתאמץ לתרום לשלום?‏

אל תיתן מקום למחלוקות

בדומה לעשבים שוטים בגן פרחים, רגשות שליליים כלפי אחרים עלולים להתרבות בלבנו אם לא נשרשם. כאשר המרירות אוחזת בלב האדם, היא עלולה לפגוע  ברוח הקהילה. אם אנו אוהבים את יהוה ואת אחינו, נעשה כל שביכולתנו כדי לא להניח למחלוקות אישיות לשבש או להפר את השלום בקרב משרתי אלוהים.‏

ענוותך ומאמציך להשכין שלום יכולים להניב תוצאות מצוינות

כשאנו מנסים ליישב חיכוכים או מחלוקות במטרה לשמור על השלום, אנו עשויים להיות מופתעים מהתוצאות הטובות שנקצור. תן דעתך למקרה שאירע למשיחית אחת: ”הרגשתי שאחת האחיות מתייחסת אליי כמו לילדה קטנה. זה ממש הפריע לי. כל כך כעסתי עליה שהתחלתי להתייחס אליה בקוצר רוח. חשבתי לעצמי: ’היא לא נותנת לי את הכבוד שאני ראויה לו, אז גם אני לא אתן לה כבוד’”.‏

בשלב מסוים החלה האחות לחשוב על התנהגותה. ”התחלתי להבחין בפגמים באישיות שלי והייתי מאוד מאוכזבת מעצמי. הבנתי שאני צריכה לשנות את צורת החשיבה שלי. לאחר שהתפללתי על כך ליהוה, קניתי לאחות מתנה קטנה וכתבתי לה מכתב התנצלות על ההתנהגות שלי. התחבקנו והחלטנו להותיר את העניין מאחורינו. מאז לא היו עוד בעיות בינינו”.‏

אנשים משתוקקים לשלום. אולם לנוכח איום על מעמדם או פגיעה בכבודם, רבים נוהגים בצורה המפרה את השלום. הדבר נכון באשר לרבים שאינם משרתים את יהוה, אך בקרב עדי־יהוה השלום והאחדות צריכים למשול בכיפה. פאולוס כתב בהשראת אלוהים: ”אני... מפציר בכם להתהלך כיאה לקריאה שקיבלתם, במלוא שפלות רוח וענווה ובאורך רוח; סבלו איש את רעהו באהבה והשתדלו בכל מאודכם לשמור על אחדות הרוח בקשר של שלום, הקשר המאחד” (‏אפ’ ד’:1–3‏). ”הקשר המאחד” הזה יקר לאין ערוך. הבה נחזק אותו ונהיה נחושים ליישב כל סכסוך שיתפתח בינינו.‏