עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  יוני 2016

תכונה משיחית יקרה מיהלום

תכונה משיחית יקרה מיהלום

עוד מימי קדם נחשבו היהלומים לאבנים יקרות. יש יהלומים הנאמדים במיליוני דולרים. אולם האם ייתכן שמנקודת מבטו של אלוהים קיימים דברים יקרים יותר מיהלומים או מאבני חן אחרות?‏

 מבשרת לא־טבולה מארמניה, הייגנוש שמה, מצאה דרכון בקרבת ביתה. בתוך הדרכון היו כרטיסי חיוב וסכום גדול של כסף. היא סיפרה על כך לבעלה, שגם הוא היה מבשר לא־טבול.‏

בני הזוג התמודדו עם בעיות כלכליות קשות והיו להם חובות; אך הם החליטו להחזיר את הכסף לכתובת הרשומה בדרכון. בעל הדרכון ובני משפחתו נדהמו מכך. הייגנוש ובעלה הסבירו שהם נוהגים ביושר תודות למה שהם לומדים מתוך המקרא וניצלו הזדמנות זו כדי להסביר מי הם עדי־יהוה ולהשאיר ספרות לבני המשפחה.‏

בני המשפחה רצו לגמול להייגנוש ולהעניק לה סכום כספי, אך היא סירבה. למחרת הגיעה אשתו של בעל הדרכון לביתם של בני הזוג והתעקשה שהייגנוש תסכים לקבל טבעת יהלום כאות הערכה.‏

בדומה למשפחה זו, רבים אולי יתפלאו מיושרם של הייגנוש ובעלה. אך האם יהוה מופתע מכך? מהי השקפתו על יושרם? האם היושר שלהם הצמיח להם תועלת?‏

תכונות יקרות מדברים חומריים

קל למצוא את התשובות לשאלות הללו. מדוע? מפני שמשרתיו של יהוה מאמינים שכאשר הם משקפים את תכונותיו, הוא רואה בכך דבר יקר בהרבה מיהלומים, זהב או דברים חומריים אחרים. השקפתו של יהוה על מה שנחשב ליקר שונה מהשקפתם של רוב בני האדם (‏יש’ נ”ה:8, 9‏). כמו כן, משרתי יהוה מתאמצים לגלות את תכונותיו במידה רבה יותר ורואים בכך הישג שלא יסולא בפז.‏

הדבר עולה בקנה אחד עם מה שמלמד המקרא באשר לתבונה וחוכמה. במשלי ג’:13–15 נאמר: ”אשרי אדם מצא חוכמה, ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ [מזהב] תבואתה. יקרה היא מפנינים, וכל חפציך לא ישוו בה”. ברור אפוא שבעיני יהוה התכונות הללו נעלות על כל אוצר חומרי.‏

לאור זאת, מה ניתן לומר על יושר?‏

יהוה עצמו נוהג ביושר; הוא ”אינו יכול לשקר” (‏טיט’ א’:2‏). השליח פאולוס בן המאה הראשונה כתב בהשראת רוח יהוה אל המשיחיים העברים: ”המשיכו להתפלל בעדנו, כי אנו בטוחים שמצפוננו ישר וברצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (‏עב’ י”ג:18‏).‏

ישוע המשיח הציב מופת בנושא היושר. למשל, במקרה אחד אמר לו הכוהן הגדול קיפא: ”אני משביע אותך באלוהים חיים שתאמר לנו אם אתה המשיח בן אלוהים!” ישוע הזדהה כמשיח, אף שידע שאם יאמר את האמת, יוכלו חברי הסנהדרין לטעון שהוא מחלל שם אלוהים ולהביא להוצאתו להורג (‏מתי כ”ו:63–67‏).‏

מה לגבינו? האם ניתן לומר שאנו נוהגים ביושר אם במצבים מסוימים אנו משמיטים חלק מהעובדות או משנים אותן במעט למען רווח חומרי?‏

מדוע קשה לנהוג ביושר?‏

יש להודות שקשה לנהוג ביושר באחרית הימים, תקופה שבה רבים ”אוהבי עצמם” ו”אוהבי כסף” (‏טימ”ב ג’:2‏). בשל משברים כלכליים ואי־ודאות תעסוקתית רבים בוחרים בדרכי מרמה. לא מעט אנשים מוצאים  צידוקים לגניבה, רמאות וצורות אחרות של חוסר יושר. מגמה זו רווחת מאוד בימינו. רבים סבורים שהדרך היחידה להפיק רווחים היא לדחוק את היושר לקרן זווית. אפילו היו משיחיים שקיבלו החלטות לא־נבונות בתחום זה, ואיבדו את מעמדם הטוב בקהילה בשל רדיפה אחר ”רווחים בלתי כשרים” (‏טימ”א ג’:8;‏ טיט’ א’:7‏).‏

אולם רובם המכריע של המשיחיים מחקים את ישוע. הם מבינים שתכונות משיחיות חשובות יותר מכל אוצר או רווח. לכן משיחיים צעירים אינם מרמים כדי לקבל ציונים טובים בבית הספר (‏מש’ כ’:23‏). יש להודות שמי שנוהגים ביושר לא תמיד זוכים לגמול, כפי שזכתה הייגנוש. אך התנהגות ישרה רצויה בעיני אלוהים, והיא מסייעת לנו לשמור על מצפון טהור, דבר בעל ערך רב.‏

דוגמתו של גגיק ממחישה זאת היטב. הוא אומר: ”לפני שהפכתי למשיחי עבדתי בחברה גדולה. בעל החברה דיווח לרשויות רק על חלק קטן מרווחי החברה כדי להתחמק מתשלום מס. כמנכ”ל החברה ציפו ממני להגיע ל’הסדר’ עם מבקר המס. נהגתי לשחד אותו כדי שהוא יעלים עין ממעשי המרמה של החברה. כתוצאה מכך יצא לי שם של רמאי. לאחר שלמדתי את האמת, סירבתי להמשיך במעשים האלה, למרות שקיבלתי משכורת גבוהה מאוד בעבודה הזו. החלטתי לפתוח עסק משלי. כבר ביום הראשון רשמתי את החברה שלי כנדרש בחוק ושילמתי את כל המסים” (‏קור”ב ח’:21‏).‏

גגיק מספר: ”ההכנסה שלי צנחה בחצי בערך, ולכן התקשיתי לפרנס את המשפחה שלי. אבל היום אני מאושר יותר. יש לי מצפון נקי לפני יהוה. אני נותן דוגמה טובה לשני בניי, ונהייתי כשיר למלא תפקידים בקהילה. יצא לי מוניטין של אדם ישר בקרב מבקרי המס והאנשים האחרים שאני עושה אתם עסקים”.‏

יהוה בעזרנו

יהוה אוהב את מי שמרבים את יופייה של תורתו ומגלים את תכונותיו הנעלות, וביניהן יושר (‏טיט’ ב’:10‏). דוד המלך כתב ברוח אלוהים את הדברים המעודדים הבאים: ”נער הייתי, גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם” (‏תהל’ ל”ז:25‏).‏

דוגמתה של רות הנאמנה ממחישה את אמיתות הדבר. היא דבקה בחמותה נעמי ולא הותירה אותה לבדה בגילה המבוגר. רות עברה להתגורר בישראל, ושם התאפשר לה לעבוד את אלוהי האמת (‏רות א’:16, 17‏). לאחר שהתיישבה בישראל, היא נהגה ללקט תבואה בשקדנות בהתאם לחוקי תורת משה, ובזאת הראתה שהיא עובדת ישרה וחרוצה. יהוה לא נטש את רות ונעמי, כפי שלא נטש את דוד בתקופה מאוחרת יותר (‏רות ב’:2–18‏). מעניין לציין שיהוה לא רק סיפק את צרכיה החומריים של רות. הוא עשה הרבה מעבר לכך. הוא בחר בה כאחת מהאימהות של דוד המלך ושל המשיח המובטח! (‏רות ד’:13–17;‏ מתי א’:5,‏ 16‏).‏

חלק ממשרתי יהוה עשויים להיקלע למצבים שבהם יהיה להם קשה מאוד לדאוג לצורכיהם. במקום לחפש את הדרך הקלה והלא־ישרה, הם עובדים קשה ונוהגים בחריצות. כך הם מוכיחים שלתכונותיו הנעלות של אלוהים, לרבות יושר, יש ערך  רב יותר בעיניהם מאשר לדברים חומריים (‏מש’ י”ב:24;‏ אפ’ ד’:28‏).‏

בדומה לרות מימי קדם, המשיחיים ברחבי העולם מגלים אמונה בכוחו של יהוה לעזור להם. הם נשענים לגמרי על יהוה, המבטיח בדברו: ”לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך” (‏עב’ י”ג:5‏). יהוה שוב ושוב הראה שהוא חפץ ומסוגל לעזור לאנשים מעוטי יכולת העושים כל מאמץ לשמור על יושר. הוא עומד בהבטחתו לדאוג לצורכיהם (‏מתי ו’:33‏).‏

יהלומים ודברי ערך אחרים נחשבים ליקרים בעיני רבים. אך אנו יכולים להיות בטוחים שכאשר אנו מגלים יושר ותכונות אחרות המאפיינות את אבינו השמימי, הוא רואה בכך דבר יקר בהרבה מכל אבן יקרה!‏

היושר מאפשר לנו לשמור על מצפון נקי וליהנות מחופש דיבור בשירות