‏”רכשו לכם ידידים באמצעות ממון העוולה” (‏לוקס ט”ז:9‏).‏

שירים: 32,‏ 154

1, 2. מדוע תמיד יהיו עניים בסדר העולמי הזה?‏

המערכת הכלכלית של ימינו אכזרית ולא־הוגנת. צעירים מחפשים אחר תעסוקה, אך לשווא. רבים מסכנים את חייהם כדי לעבור לארצות עשירות יותר. העוני נפוץ אפילו בארצות מפותחות. והפער בין העשירים לעניים רק הולך ומתרחב. על־פי הערכות עדכניות, העושר שמחזיק בבעלותו אחוז אחד מכלל אוכלוסיית העולם משתווה לעושר הכולל של שאר יושבי תבל. אומנם לא ניתן לאמת נתון זה במדויק, אבל איש לא יחלוק על העובדה שמיליארדי אנשים שרויים בעוני מחפיר בעוד שברשות אחרים יש עושר שיכול להספיק לדורי דורות. ישוע הכיר במציאות מרה זו באמרו: ”העניים תמיד אתכם” (‏מר’ י”ד:7‏). מדוע קיים אי־שוויון כזה?‏

2 ישוע הבין שהמערכת הכלכלית הנוכחית לא תשתנה עד בואה של מלכות אלוהים. בנוסף לגורמים הפוליטיים והדתיים גם מערכת המסחר תְאֵבת הבצע, המסומלת על־ידי ”סוחרי הארץ” בההתגלות י”ח:3‏, מהווה חלק מעולמו של השטן. משרתי אלוהים מתרחקים לגמרי מהמערכת הפוליטית ומדתות הכזב, אך רובם אינם יכולים להתנתק לגמרי מהחלק המסחרי של עולם השטן.‏

3. באילו שאלות נדון?‏

 3 בתור משיחיים מוטב שנבחן את השקפתנו על מערכת המסחר של ימינו בעזרת שאלות כגון: ’כיצד אוכל להשתמש בנכסיי החומריים באופן שיעיד על נאמנותי לאלוהים? כיצד אוכל לצמצם את מעורבותי בעולם המסחר? אילו דוגמאות מראות שמשרתי אלוהים שמים בו את מלוא מבטחם בתנאים הקשים של ימינו?’‏

המשל על סוכן הבית הלא־ישר

4, 5. ‏(א) לאיזה מצב נקלע סוכן הבית במשלו של ישוע? (ב) איזו עצה נתן ישוע לתלמידיו?‏

4 קרא לוקס ט”ז:1–9‏. משלו של ישוע על הסוכן הלא־ישר מעורר מחשבה. לאחר שהואשם בבזבוז נכסי האדון, נהג הסוכן ”בפיקחות” כדי ’לרכוש ידידים’ שיעזרו לו כשיאבד את משרתו.‏ * כמובן, ישוע לא עודד את תלמידיו לנהוג במרמה כדי לשרוד בעולם הזה. לדבריו, התנהגות זו אופיינית ל”אנשי הסדר העולמי הזה”. בכל אופן, משלו נועד ללמד לקח מסוים.‏

5 ישוע ידע שבדומה לסוכן שמצא את עצמו במצב קשה, רוב תלמידיו יצטרכו להתפרנס בעולם המסחר הלא־צודק הזה. לכן הוא עודד אותם: ”רכשו לכם ידידים באמצעות ממון העוולה, כדי שכאשר יכלה הם [יהוה וישוע] יקבלו אתכם למשכנות עולם”. מה נוכל ללמוד מעצתו של ישוע?‏

6. מניין לנו שמערכת המסחר של ימינו לא הייתה חלק ממטרת אלוהים?‏

6 אף־על־פי שישוע לא הסביר מדוע הוא כינה את העושר ”ממון העוולה”, המקרא מבהיר שמערכת המסחר החמדנית לא הייתה חלק ממטרת אלוהים. יהוה סיפק בשפע את צורכיהם של אדם וחוה בגן עדן (‏בר’ ב’:15, 16‏). בתקופה מאוחרת יותר, כאשר פעלה רוח הקודש בקהילת המשוחים בני המאה הראשונה, ”איש מהם לא החשיב דבר מנכסיו לרכושו הפרטי, אלא היו שותפים בכול” (‏מה”ש ד’:32‏). ישעיהו הנביא ניבא שתבוא העת שבה כל בני האדם ייהנו בחופשיות ממשאבי כדור הארץ (‏יש’ כ”ה:6–9; ס”ה:21, 22‏). אך בינתיים כדי להתפרנס זקוקים תלמידי ישוע ל”פיקחות” — עליהם לנצל את ”ממון העוולה” של העולם הזה ובה בעת להשביע את רצון אלוהים.‏

שימוש נבון בממון העוולה

7. איזו עצה מצויה בלוקס ט”ז:10–13‏?‏

7 קרא לוקס ט”ז:10–13‏. הסוכן במשלו של ישוע רכש לעצמו ידידים למען תועלתו האישית. אולם ישוע עודד את תלמידיו לרכוש ידידים בשמיים מסיבות לא־אנוכיות. הפסוקים שלאחר המשל קושרים בין השימוש ב”ממון העוולה” לבין הנאמנות לאלוהים. ישוע התכוון שנוכל להוכיח את נאמנותנו לאלוהים באופן שבו אנו משתמשים בנכסינו החומריים. כיצד?‏

8, 9. הזכר דוגמאות של אחים המוכיחים את נאמנותם באמצעות נכסיהם החומריים.‏

8 אחת הדרכים להוכיח את נאמנותנו באמצעות נכסינו החומריים היא לתרום כספית לפעילות הבישור הכלל עולמית שעליה ניבא ישוע (‏מתי כ”ד:14‏). לילדה מהודו הייתה קופת חיסכון קטנה ועם הזמן היא הוסיפה לתוכה מטבעות. היא אפילו ויתרה על צעצועים לשם כך. לאחר שהתמלאה הקופה, היא תרמה את הכסף  לפעילות הכרזת הבשורה. אח מהודו שבבעלותו מטע קוקוס תרם כמות נכבדה למשרד תרגום מרוחק למליילם. הוא ידע שהמשרד צריך לרכוש אגוזי קוקוס ושתרומתו תהיה משמעותית יותר אם יספק להם אגוזי קוקוס במקום כסף מזומן. כך הוא גילה פיקחות. באופן דומה, אחים ביוון תורמים דרך קבע שמן זית, גבינות ומוצרי מזון אחרים למשפחת בית־אל.‏

9 אח מסרי לנקה עבר להתגורר בארץ אחרת והעמיד את ביתו לרשות האחים כדי שיקיימו בו אסיפות וכינוסים, וכן כדי שיוכלו להתגורר בו אחים המשרתים במסגרת השירות המורחב. אומנם זוהי הקרבה כלכלית מצדו, אך כך הוא עוזר רבות למבשרים המקומיים דלי האמצעים. בארץ אחת שבה פעילותנו מוגבלת יש אחים שבתיהם משמשים כאולמי מלכות. הודות לנכונותם לפתוח את ביתם, מתאפשר לחלוצים רבים ולאחרים שאינם בעלי אמצעים ליהנות ממקום התאספות ללא כל נטל כלכלי.‏

10. לאילו ברכות אנו זוכים כשאנו מגלים נדיבות?‏

10 הדוגמאות שלעיל מראות שמשרתי אלוהים ’נאמנים בדבר קטן’, כלומר הם משתמשים נכונה בנכסיהם החומריים שערכם נמוך מהעושר הרוחני (‏לוקס ט”ז:10‏). מה חשים ידידי יהוה באשר להקרבותיהם? הם מבינים שנדיבות היא דרך להשיג אוצר ”אמיתי” (‏לוקס ט”ז:11‏). אחות התורמת בקביעות לפעילות למען המלכות מספרת על ברכה שהיא זוכה לה: ”תודות לכך שאני נותנת בנדיבות מבחינה חומרית, חל בי שינוי מפתיע לאורך השנים. גיליתי שככל שאני נדיבה יותר מבחינה חומרית, כך אני גם נדיבה יותר בגישה שלי כלפי אחרים. אני סלחנית יותר, סבלנית יותר וקל לי יותר להתמודד עם אכזבות ולקבל עצות”. רבים למדו שנדיבות מעשירה מבחינה רוחנית (‏תהל’ קי”ב:5;‏ מש’ כ”ב:9‏).‏

11. ‏(א) כיצד מעידה הנדיבות על ”פיקחות”? (ב) כיצד מתבצעת חלוקה מאוזנת של תרומות בקרב משרתי אלוהים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

11 שימוש בנכסים חומריים למען קידום ענייני המלכות מעיד על ”פיקחות” במובן נוסף. כך מתאפשר לנו לנצל את נסיבותינו כדי לעזור לאחרים. מי שיש להם נכסי העולם הזה אך אינם מסוגלים לשרת במסגרת השירות המורחב או לעבור למדינה אחרת, שואבים סיפוק מהידיעה שתרומותיהם תומכות בשירותם של אחרים (‏מש’ י”ט:17‏). תרומות מרצון משמשות לאספקת ספרות ולתמיכה בפעילות הבישור בשטחים עניים שחל בהם גידול רוחני משמעותי. במשך שנים נאלצו אחים רבים בארצות כגון קונגו, מדגסקר ורואנדה לבחור בין קניית מזון עבור בני ביתם לבין רכישת ספרי מקרא, ששוויים היה לעיתים כשוויו של שכר עבודה שבועי או חודשי. כיום, תודות לתרומותיהם של רבים והחלוקה המאוזנת של הכספים, ארגון יהוה מממן  את מלאכת תרגום המקרא ומספק ספרי מקרא לכל בן משפחה ותלמיד מקרא רעב רוחנית. ‏(קרא קורינתים ב’. ח’:13–15‏.) בזכות כך, הן הנותנים והן המקבלים יכולים לרקום יחסי ידידות עם אלוהים.‏

מעורבות מינימלית ב”ענייני המסחר של חיי היומיום”‏

12. כיצד הראה אברהם שהוא שם את מבטחו באלוהים?‏

12 דרך נוספת לרקום יחסי ידידות עם יהוה היא לצמצם את מעורבותנו בעולם המסחר ולרתום את נסיבותינו להשגת אוצרות ’אמיתיים’. אברהם, איש אמונה מימי קדם, שמע בקול אלוהים ועזב את אוּר המשגשגת כדי לחיות באוהלים ולטפח את ידידותו עם יהוה (‏עב’ י”א:8–10‏). הוא תמיד ראה באלוהיו מקור העושר האמיתי ומעולם לא ביקש יתרונות חומריים. אילו הוא היה עושה כן, הדבר היה מעיד על חוסר אמונה (‏בר’ י”ד:22, 23‏). ישוע עודד אחרים לטפח סוג זה של אמונה באמרו לצעיר עשיר: ”אם ברצונך להיות מושלם, לך ומכור את רכושך ותן לעניים, ויהיה לך אוצר בשמיים. לאחר מכן בוא ולך אחריי” (‏מתי י”ט:21‏). לאותו אדם הייתה חסרה האמונה שהייתה לאברהם, אך היו אחרים ששמו את מלוא מבטחם באלוהים.‏

13. ‏(א) איזו עצה נתן פאולוס לטימותיאוס? (ב) כיצד נוכל ליישם את עצת פאולוס?‏

13 טימותיאוס היה אדם בעל אמונה איתנה. פאולוס כינה אותו ”חייל טוב של המשיח ישוע” ואמר לו: ”איש המשרת כחייל אינו מתערב בענייני המסחר של חיי היומיום, וזאת כדי להיות רצוי בעיני מי שגייס אותו” (‏טימ”ב ב’:3, 4‏). תלמידי ישוע כיום, לרבות צבא המונה למעלה ממיליון איש המשרתים במסגרת השירות המורחב, פועלים על־פי עצתו של פאולוס ככל שנסיבותיהם מאפשרות להם. הם דוחים את השפעת הפרסומות ולחצי העולם הסובב אותם וזוכרים את העיקרון: ”עבד לוֹוה לאיש מלווה” (‏מש’ כ”ב:7‏). השטן היה שמח לראות אותנו משתעבדים לעולם המסחר ומאפשרים לו לכלות את כל זמננו וכוחותינו. החלטות מסוימות עלולות לשעבד אותנו כלכלית למשך שנים. משכנתאות כבדות, הלוואות ארוכות טווח למימון הלימודים, תשלומי רכב גבוהים וחתונות פאר עלולים לגרור עמם לחצים כלכליים עצומים. אם נשתדל לפשט את חיינו, להימנע מחובות ולצמצם בהוצאות, ננהג בפיקחות ונוכל לשרת את אלוהים בחופשיות במקום להיות עבדים לעולם המסחר (‏טימ”א ו’:10‏).‏

14. איזו נחישות עלינו לגלות? הזכר דוגמאות.‏

14 כדי לשמור על אורח חיים פשוט, עלינו לקבוע לעצמנו סדר עדיפויות. לזוג אחד היה עסק משגשג, אבל הם השתוקקו לשוב לשירות המורחב. לכן הם מכרו את העסק, את הסירה שלהם ונכסים אחרים. לאחר מכן הם התנדבו בבניית המשרדים הראשיים בוורוויק, ניו יורק. הם גם זכו לברכה מיוחדת: התאפשר להם לשרת בבית־אל לצד בתם וחתנם, ובמשך מספר שבועות שירתו האח ואשתו לצד הוריו, שהתנדבו גם הם בפרויקט הבנייה בוורוויק. חלוצה בקולורדו, ארצות הברית, החלה לעבוד במשרה חלקית בבנק. מעסיקיה היו מרוצים מאוד מעבודתה והציעו לה משרה מלאה בשכר הגבוה פי שלושה. אף שהייתה זו הצעה רווחית, היא סירבה מפני שידעה שמשרה זו תקשה עליה להתמקד בשירות. אלה רק  דוגמאות מעטות מבין רבות הממחישות אילו הקרבות עושים משרתי יהוה. כשאנו נחושים להציב את ענייני המלכות במקום הראשון, אנו מוכיחים שהידידות עם אלוהים והאוצרות הרוחניים יקרים ללבנו פי כמה וכמה מכל מה שיש לעולם המסחר להציע.‏

כאשר יכלו האוצרות החומריים

15. אילו אוצרות מסבים לנו את הסיפוק הגדול מכול?‏

15 עושר חומרי הוא לא בהכרח סימן לברכת אלוהים. יהוה מברך את מי ש’מעשירים במעשים טובים’. ‏(קרא טימותיאוס א’. ו’:17–19‏.) לדוגמה, אחות מאיטליה ששמה לוצ’יה * שמעה שקיים צורך במבשרים באלבניה ועברה לשם בשנת 1993. אף־על־פי שלא היה לה מקור פרנסה, היא שמה את מלוא מבטחה ביהוה. היא למדה אלבנית ועזרה ליותר מ־60 איש להקדיש את חייהם לאלוהים. רוב משרתי אלוהים אינם מבשרים בשטחים פוריים כאלה, אך כל דבר שאנו עושים כדי לעזור לאחרים למצוא את הדרך המובילה לחיים ולהתמיד בה הוא אוצר שגם הם וגם אנחנו נוקיר לעד (‏מתי ו’:20‏).‏

16. ‏(א) מה צופן העתיד למערכת המסחר של ימינו? (ב) כיצד ידיעה זו צריכה להשפיע על השקפתנו באשר לאוצרות חומריים?‏

16 ישוע אמר: ‏”כאשר יכלה [ממון העוולה]” ולא ‏’אם הוא יכלה’ (‏לוקס ט”ז:9‏). קריסות הבנקים והמשברים הכלכליים שהתרחשו באחרית הימים יתגמדו לעומת מה שיתרחש בקנה מידה כלל עולמי בעתיד הקרוב. הסדר העולמי של השטן — המערכת הפוליטית, הדתית והמסחרית — נידון לכליה. הנביאים יחזקאל וצפניה חזו שהזהב והכסף, אבני היסוד של עולם הכלכלה זה מאות שנים, יהפכו לחסרי ערך (‏יח’ ז’:19;‏ צפ’ א’:18‏). כיצד נרגיש אם נגיע לסוף חיינו בסדר הזה ונבין שהקרבנו אוצרות אמיתיים כדי לצבור לעצמנו את ”ממון העוולה”? אנו עלולים להיות כמו אדם שעבד כל חייו כדי לחסוך כסף, ולבסוף גילה שהכסף מזויף (‏מש’ י”ח:11‏). ואכן, האוצרות הללו בסופו של דבר יכלו. לכן אל תחמיץ את ההזדמנות להשתמש בהם כדי ’לרכוש ידידים’ בשמיים. כל מה שאנו עושים למען קידום ענייני מלכותו של יהוה מעשיר אותנו מבחינה רוחנית.‏

17, 18. מה צופן העתיד לידידי אלוהים?‏

17 כאשר תבוא מלכות אלוהים, לא יהיה צורך לשכור דירות ולקחת משכנתאות, יהיה שפע מזון בחינם ולא נזדקק לשירותי בריאות. משפחתו הארצית של יהוה תיהנה מכל טוּב הארץ. אנשים ישתמשו בזהב, כסף ופנינים לקישוט ונוי, ולא יצברו אותם או ינצלו אותם לצורכי השקעה. עצים, אבנים ומתכות באיכות גבוהה יימצאו בשפע וישמשו לבניית בתים יפהפיים. חברינו יעזרו לנו לשם הסיפוק שבנתינה ולא למטרת רווח כספי. נחלוק איש עם רעהו את שפע תנובת הארץ.‏

18 זהו רק חלק מהנחלה היקרה לאין ערוך המצפה למי שרוכשים ידידים בשמיים. עובדי יהוה הארציים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה כשיאמר להם ישוע: ”בואו, ברוכי אבי, ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז נוסד העולם” (‏מתי כ”ה:34‏).‏

^ ס' 4 ישוע לא ציין אם ההאשמה נגד הסוכן הייתה מוצדקת. המילה היוונית שתורגמה כ”הואשם” בלוקס ט”ז:1 יכולה להעביר את הרעיון שהסוכן הושמץ. אך ישוע התמקד בתגובת הסוכן ולא בסיבות לפיטוריו.‏

^ ס' 15 סיפור חייה של לוצ’יה מוסאנֵט התפרסם בהוצאת עורו! מ־22 ביוני 2003, עמ’ 18–22 (אנג’).‏