עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  יולי 2016

איימי ואריק

עמך נדבות — בגאנה

עמך נדבות — בגאנה

האם אתה מכיר אח או אחות שעברו לארץ זרה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות? האם פעם שאלת את עצמך: ’מה גרם להם להחליט לשרת בארץ אחרת? כיצד הם נערכים לסוג זה של שירות? האם גם אני יכול לעשות זאת?’ אין ספק שאחת הדרכים הטובות ביותר לקבל מענה לשאלות הללו היא לדבר עם אותם אחים ואחיות. הבה נעשה כן.‏

מה עמד מאחורי החלטתם?‏

מה גרם לך לשקול את האפשרות לשרת במדינה אחרת שיש בה צורך רב יותר במבשרים? איימי היא אחות מארצות הברית הנמצאת כעת באמצע שנות ה־30 לחייה. היא מספרת: ”במשך שנים חשבתי על האפשרות לשרת במדינה זרה, אבל המטרה הזו נראתה לי בלתי אפשרית”. מה שינה את דעתה? ”בשנת 2004 זוג נשוי המשרתים כחלוצים בבליז הזמינו אותי לבוא אליהם ולבשר אתם למשך חודש. הסכמתי, וזה ממש מצא חן בעיניי! כעבור שנה עברתי לגאנה כדי לשרת שם כחלוצה”.‏

סטפני ואֵרון

לפני כמה שנים החליטה סטפני מארצות הברית, כיום בשנות העשרים המאוחרות לחייה, לבחון לעומק את נסיבותיה. היא הגיעה למסקנה: ’אני בריאה ואין לי מחויבויות משפחתיות. אני יכולה לעשות למען יהוה הרבה יותר ממה שאני עושה עכשיו’. לאחר בחינה עצמית כנה היא החליטה לעבור לגאנה כדי להרחיב את שירותה. פיליפ ואיידה, זוג חלוצים בגיל העמידה מדנמרק, תמיד חלמו לעבור למקום שיש בו צורך רב יותר במבשרים. הם חיפשו דרכים להגשים את חלומם. ”כשצצה ההזדמנות”, מספר פיליפ, ”זה היה כאילו יהוה אמר לנו: ’צאו לדרך!’”  בשנת 2008 הם עברו לגאנה ושירתו שם למעלה משלוש שנים.‏

האנס וברוק

האנס וברוק, זוג חלוצים בשנות ה־30 לחייהם, משרתים בארצות הברית. בשנת 2005 הם השתתפו בפעולות הסיוע לאחר הוריקן קתרינה. מאוחר יותר הם הגישו מועמדות להתנדב בתוכניות בנייה בינלאומיות, אך בקשתם לא נענתה. האנס מספר מה קרה בהמשך: ”כשהיינו בכינוס שמענו נאום שבו הוזכר דוד המלך. הוא השלים עם העובדה שהוא לא הורשה לבנות את בית המקדש והציב לעצמו מטרה אחרת. נקודה זו עזרה לנו להבין שזה בסדר לשנות את המטרות התיאוקרטיות שלנו” (‏דה”א י”ז:1–4,‏ 11, 12; כ”ב:5–11‏). ברוק מוסיפה: ”יהוה רצה שנדפוק בדלת אחרת”.‏

לאחר שהאנס וברוק שמעו חוויות מרתקות מחברים ששירתו במדינות אחרות, הם החליטו לנסות לשרת כחלוצים בארץ זרה. בשנת 2012 הם עברו לגאנה והתאפשר להם לשרת שם ארבעה חודשים בקהילת שפת סימנים. אף־על־פי שהם נאלצו לחזור לארצות הברית, שירותם בגאנה הגביר את רצונם להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם. מאוחר יותר הם נטלו חלק בפרויקט בנייה בסניף של מיקרונזיה.‏

צעדים להשגת המטרה

כיצד נערכת כדי לשרת במקום שיש בו צורך רב במבשרים? ‏”למדתי מאמרים מתוך המצפה שדנים בשירות במקומות שיש בהם צורך גדול במבשרים”, מספרת סטפני.‏ * ”גם דיברתי עם זקני־הקהילה ועם משגיח הנפה ואשתו על המטרה שלי לשרת בארץ זרה. אבל הכי חשוב, התפללתי הרבה ליהוה על הנושא הזה”. במקביל לכך שמרה סטפני על סגנון  חיים פשוט, ובזכות זאת התאפשר לה לחסוך כסף לכיסוי צורכי מחייתה במדינה זרה.‏

האנס מספר: ”התפללנו להדרכת יהוה מפני שרצינו ללכת לאן שהוא ידריך אותנו. גם הזכרנו בתפילותינו את התאריך המוגדר שבו תכננו לממש את התוכנית שלנו”. בני הזוג שלחו מכתבים לארבעה סניפים. לאחר שקיבלו תשובה חיובית מהסניף בגאנה, הם נסעו לשם כדי לשרת שם חודשיים. האנס מספר: ”כל כך נהנינו לשרת עם חברי הקהילה שהחלטנו להאריך את שהותנו שם”.‏

ג’ורג’ ואדריה

ג’ורג’ ואדריה, זוג מקנדה בשנות ה־30 המאוחרות לחייהם, היו מודעים לעובדה שכדי לזכות בברכת יהוה, אין די במניעים טובים, אלא יש צורך בהחלטות טובות. לכן הם נקטו צעדים החלטיים כדי להגשים את מטרתם. הם יצרו קשר עם אחות ששירתה באזור בגאנה שיש בו צורך רב במבשרים ושאלו אותה שאלות רבות. בנוסף, הם כתבו לסניף בקנדה ולסניף בגאנה. אדריה מספרת: ”לאחר מכן חיפשנו דרכים לפשט עוד יותר את חיינו”. בזכות כך התאפשר להם לעבור לגאנה בשנת 2004.‏

התמודדות עם קשיים

באילו קשיים נתקלת לאחר המעבר, וכיצד התגברת עליהם? הקושי הראשון שעמו התמודדה איימי היה הגעגועים הביתה. ”הכול היה שונה לחלוטין ממה שהייתי רגילה”. מה עזר לה? ”בני משפחתי אמרו לי עד כמה הם מעריכים את השירות שלי, וזה עזר לי  לזכור למה החלטתי לעבור. כעבור זמן מה התחלתי לשמור על קשר עם המשפחה שלי באמצעות שיחות וידיאו. מכיוון שיכולנו לראות זה את זה, הרגשתי שהמשפחה שלי לא כל כך רחוקה”. איימי גם התיידדה עם אחות מקומית שעזרה לה להכיר את המנהגים המקובלים. ”תמיד יכולתי לפנות אליה כשלא הבנתי למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת. בזכותה למדתי איך להתנהג וממה להימנע, וזה עזר לי לשמור על השמחה בשירות”.‏

ג’ורג’ ואדריה מספרים שכאשר הם הגיעו לגאנה, הם הרגישו בהתחלה כאילו הם חזרו אחורה בזמן. ”במקום לכבס במכונת כביסה, כיבסנו את בגדינו בגיגית. היה נדמה לנו שהכנת ארוחה לוקחת לנו פי עשרה יותר זמן מהרגיל”, אומרת אדריה. ”אבל עם הזמן המצבים הקשים הפכו בעינינו לחוויות חדשות”. ברוק מספרת: ”למרות הקשיים שיש לנו כחלוצים, החיים שלנו מלאי סיפוק. כל החוויות הבונות שהיו לנו הן כמו זר יפהפה של זיכרונות יקרים”.‏

שירות עתיר גמול

מדוע אתה ממליץ לאחרים לבחור בסוג זה של שירות למען המלכות? ‏”זה ממש משמח לבשר בשטח שבו אתה פוגש אנשים שמשתוקקים ללמוד את האמת ואפילו רוצים לקבל שיעורי מקרא כל יום”, מספרת סטפני. ”המעבר למקום שיש בו צורך גדול יותר במבשרים היה אחת ההחלטות הטובות ביותר שאי פעם קיבלתי!” בשנת 2014 נישאה סטפני לאֵרון, וכיום הם משרתים ביחד בסניף בגאנה.‏

‏”זו חוויה ממש מעודדת”, אומרת כריסטין, חלוצה מגרמניה בשנות ה־30 המוקדמות לחייה. לפני שעברה כריסטין לגאנה, היא שירתה גם בבוליביה. היא מוסיפה: ”מכיוון שאני רחוקה מהמשפחה, אני תמיד פונה ליהוה לעזרה. הוא הפך לממשי מאוד בעיניי. אני גם חווה את האחדות הנפלאה שיש בין משרתי יהוה. השירות הזה מעשיר את חיי”. כריסטין נישאה לאחרונה לגדעון, והם ממשיכים לשרת ביחד בגאנה.‏

גדעון וכריסטין

פיליפ ואיידה מספרים כיצד הם עזרו לתלמידי המקרא שלהם להתקדם. ”לפעמים היו לנו 15 תלמידי מקרא או יותר, אבל בהמשך הקפדנו שלא יהיו לנו יותר מ־10 כדי שנוכל ללמד את התלמידים שלנו בצורה יסודית יותר”. כיצד הדבר הועיל לתלמידים? פיליפ מספר: ”לימדתי בחור אחד ששמו מייקל. הוא יכול היה ללמוד כל יום והתכונן היטב. בזכות כך סיימנו את הספר המקרא מלמד בחודש אחד בלבד. לאחר מכן הפך מייקל למבשר לא־טבול. בפעם הראשונה שהוא הלך לבשר, הוא שאל אותי: ’תוכל לעזור לי עם תלמידי המקרא שלי?’ הסתכלתי עליו במבט מופתע. מייקל הסביר שיש לו שלושה תלמידי מקרא והוא צריך עזרה בניהול השיעורים”. האין זה מדהים שהצורך במורים כה גדול שאפילו תלמידי המקרא מנהלים שיעורי מקרא בעצמם?‏

פיליפ ואיידה

גם איימי הבחינה מהר מאוד בצורך הרב שיש במדינה. היא מספרת: ”זמן קצר לאחר שהגעתי לגאנה הלכנו לכפר קטן כדי לחפש חירשים. ושם לא מצאנו חירש אחד, אלא שמונה!” לימים נישאה איימי לאריק, וכעת הם משרתים יחד כחלוצים מיוחדים בקהילת שפת סימנים. ישנם למעלה מ־300 מבשרים ומעוניינים חירשים במדינה. השירות בגאנה עזר לג’ורג’ ואדריה להתנסות אישית באורח חיים של שליחים. לכן הם כל כך שמחו כשקיבלו הזמנה ללמוד בכיתה ה־126 של בית־ספר גלעד! כיום הם משרתים כשליחים במוזמביק.‏

פועלים מתוך אהבה

עד כמה מחמם את הלב לראות כל כך הרבה מבשרים ממדינות שונות עמלים בקציר לצד האחים והאחיות המקומיים (‏יוח’ ד’:35‏). מדי שבוע נטבלים בגאנה 120 איש בממוצע. בדומה ל־17 האחים שעברו לגאנה, אלפי מבשרים ברחבי העולם מגלים רוח התנדבותית מתוך אהבה ליהוה. הם משרתים באזורים שיש בהם צורך רב יותר במבשרי מלכות. אין ספק שמתנדבים אלה משמחים עד מאוד את לבו של יהוה (‏תהל’ ק”י:3;‏ מש’ כ”ז:11‏).‏

^ ס' 9 עיין במאמר ”‏האם אתה יכול לשרת היכן שיש צורך גדול יותר במבשרי מלכות?‏‏” מהוצאת המצפה מ־15 באפריל 2009 ובמאמר ”‏התוכל לעבור אל מקדוניה?‏‏” מהוצאת המצפה מ־15 בדצמבר 2009.‏