עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  יולי 2016

חפש את המלכות ואל תרדוף אחר דברים חומריים

חפש את המלכות ואל תרדוף אחר דברים חומריים

‏”תמיד חפשו את מלכותו [של אלוהים], והדברים האלה ייווספו לכם” (‏לוקס י”ב:31‏).‏

שירים: 40,‏ 98

1. מה ההבדל בין מה שאדם צריך לבין מה שהוא רוצה?‏

יש אומרים שצורכי האדם מעטים, אך רצונותיו אינסופיים. נראה שרבים אינם מבינים את ההבדל בין צרכים לרצונות. מהו ההבדל? ”צורך” הוא משהו שאתה חייב להשיג מפני שהוא נחוץ לקיומך. מזון, בגדים וקורת גג הם צרכים לגיטימיים. ”רצון” הוא דבר שאתה חפץ בו, אך הוא אינו הכרחי לחייך היומיומיים.‏

2. הזכר כמה דברים שאנשים רוצים.‏

2 אנשים המתגוררים במקומות שונים רוצים דברים שונים לחלוטין. במדינות מתפתחות רבים רוצים להרוויח מספיק כדי לקנות טלפון סלולארי, אופנוע או חלקת אדמה קטנה. במדינות עשירות יותר רבים רוצים לקנות בגדים יקרים, בית גדול יותר או מכונית יוקרתית יותר. בכל מקרה, כאן טמונה הסכנה האמיתית — ליפול במלכודת החומרנות ולרצות לצבור יותר  ויותר דברים, בין שהם נחוצים לנו ובין שלא, ובין שאנו יכולים להרשות אותם לעצמנו ובין שלא.‏

הישמר ממלכודת החומרנות

3. מהי חומרנות?‏

3 מהי חומרנות? זהו מצב שבו אדם שקוע בצבירת דברים חומריים במקום בצבירת אוצרות רוחניים. החומרנות נעוצה בשאיפות האדם, בסדרי העדיפויות שלו ובמה שהוא מציב במרכז חייו. היא מעוררת בו כמיהה לדברים חומריים רבים. אדם חומרני הוא לא בהכרח אדם עשיר או אדם הקונה דברים יקרים. גם אנשים עניים עלולים ליפול ברשתה של החומרנות ולהפסיק לחפש תחילה את המלכות (‏עב’ י”ג:5‏).‏

4. כיצד משתמש השטן ב”תאוַות העיניים”?‏

4 השטן משתמש בעולם המסחר כדי לגרום לנו להאמין שכדי ליהנות מהחיים אנו חייבים להשיג דברים חומריים מעבר לנחוץ. הוא יודע היטב כיצד לפנות ל”תאוַות העיניים” (‏יוח”א ב’:15–17;‏ בר’ ג’:6;‏ מש’ כ”ז:20‏). העולם מציע מגוון אינסופי של מוצרים — חלקם מצוינים וחלקם שטותיים. יש מוצרים שקוסמים לנו במיוחד. האם פעם קנית משהו מפני שראית אותו בפרסומת או בחלון ראווה ולא מפני שהיית זקוק לו? האם הבנת מאוחר יותר שהיית יכול להסתדר כל החיים בלעדיו? דברים לא־הכרחיים כאלה עלולים רק לסבך את חיינו ולהכביד עלינו. הם עלולים להפיל אותנו במלכודת ולהסיח את דעתנו משגרתנו הרוחנית — לימוד המקרא, השתתפות קבועה בשירות, התכוננות לאסיפות ונוכחות בהן. זכור את אזהרתו של השליח יוחנן: ”העולם יחלוף עם תאוותיו”.‏

5. מה עלול לקרות למי שמשקיעים את מרב מרצם בצבירת דברים חומריים?‏

5 השטן רוצה שנעבוד את הממון, ולא את יהוה (‏מתי ו’:24‏). מי שמשקיעים את מרב מרצם בצבירת דברים חומריים מוצאים את עצמם בסופו של דבר, במקרה הטוב, מנהלים חיים ריקים מתוכן הסובבים סביב תאוותיהם האנוכיות. ובמקרה הרע חייהם יהיו נטולי רוחניות ומלאי עצב ותסכול (‏טימ”א ו’:9, 10;‏ ההת’ ג’:17‏). ישוע תיאר את המצב הזה במשל הזורע. כאשר זרעי בשורת המלכות ’נזרעים בין הקוצים, תאווֹת מתאווֹת שונות מכרסמות בהם וחונקות את הדבר, והוא חדל להניב פרי’ (‏מר’ ד’:14,‏ 18, 19‏).‏

6. מה אנו למדים מברוך?‏

6 חשוב על ברוך, מזכירו של ירמיהו הנביא. כשירושלים עמדה להיחרב כמנובא, החל ברוך ’לבקש לעצמו גדולות’ — דברים חסרי ערך לטווח הרחוק. אולם הדבר היחיד שברוך היה צריך לייחל לו הוא הגמול שהבטיח לו יהוה: ”נתתי לך את נפשך לשלל” (‏יר’ מ”ה:1–5‏). כמובן, אלוהים לא התכוון להגן על נכסיו של איש מתושבי העיר שנידונה להשמדה (‏יר’ כ’:5‏). אנו מתקרבים לקץ הסדר העולמי הזה, ולכן אין זה הזמן לצבור עוד ועוד דברים חומריים. לא נוכל לצפות שנכסינו יישארו ברשותנו לאחר הצרה הגדולה, ואין זה משנה מה שוויים הכספי או ערכם הרגשי (‏מש’ י”א:4;‏ מתי כ”ד:21, 22;‏ לוקס י”ב:15‏).‏

7. במה נדון בהמשך, ומדוע?‏

7 ישוע נתן לנו את העצות הטובות ביותר להשגת צורכי המחיה שלנו מבלי שתוסח דעתנו ומבלי שנהפוך לאנשים חומרניים או ניצור לעצמנו דאגות  מיותרות. הוא השיא את העצות הללו בדרשת ההר (‏מתי ו’:19–21‏). הבה נקרא וננתח את הכתוב במתי ו’:25–34‏. הדבר יסייע לנו להשתכנע שעלינו ’לחפש תמיד את המלכות’ ולא לרדוף אחר דברים חומריים (‏לוקס י”ב:31‏).‏

יהוה דואג לצרכינו החומריים

8, 9. ‏(א) מדוע אל לנו לדאוג יתר על המידה לצרכינו? (ב) מה ידע ישוע לגבי בני האדם וצורכיהם?‏

8 קרא מתי ו’:25‏. כשישוע הורה למאזיניו ’לחדול להיות מודאגים לגבי נפשם’, הוא למעשה אמר להם: ”הפסיקו לדאוג”. הם היו מודאגים מדברים שלא היו צריכים להטרידם. ישוע אמר להם לחדול מכך, ובצדק. דאגות מיותרות, אפילו לגבי דברים לגיטימיים, עלולות לגרום לפרט להיות חצוי ולהסיח את דעתו מהדברים החשובים יותר בחיים — הדברים הרוחניים. מתוך דאגתו הרבה לתלמידיו הזהיר אותם ישוע ארבע פעמים בדרשת ההר מפני נטייה מסוכנת זו (‏מתי ו’:27, 28,‏ 31,‏ 34‏).‏

9 מדוע הורה לנו ישוע שלא לדאוג באשר למה שנאכל, נשתה או נלבש? הדברים הללו הם מבין צורכי מחייתנו העיקריים. כשלא עולה בידנו להשיג אותם, האין זה טבעי לדאוג? ודאי שכן, וישוע הכיר בכך. הוא ידע היטב מה הם הצרכים היומיומיים של האדם. הוא גם ידע באילו תנאים קשים יחיו תלמידיו מאות שנים מאוחר יותר ”באחרית הימים”, תקופה של ”עתות משבר קשות להתמודדות” (‏טימ”ב ג’:1‏). בין התנאים הללו הפוקדים רבים בימינו נמנים אבטלה, אינפלציה, מחסור במזון ועוני מחפיר. עם זאת, ישוע ציין ש”הנפש חשובה מן המזון, והגוף חשוב מן הלבוש”.‏

10. מה צריך לעמוד בראש מעייניהם של תלמידי ישוע לאור התפילה לדוגמה?‏

10 קודם לכן בדרשת ההר לימד ישוע את מאזיניו לבקש מאביהם השמימי שיספק להם את צורכיהם הגשמיים. הם יכלו לבקש בתפילה: ”תן לנו היום את הלחם הנחוץ לנו” ‏(‏מתי ו’:11‏). במקרה אחר הוא לימד אותם להתפלל: ”תן לנו היום את לחמנו על־פי מה שנחוץ לנו” ‏(‏לוקס י”א:3‏). אולם עצה זו אין משמעה שדברים חומריים צריכים לעמוד בראש מעיינינו. בתפילתו לדוגמה נתן ישוע חשיבות רבה יותר לביאת מלכות אלוהים (‏מתי ו’:10;‏ לוקס י”א:2‏). אך על מנת להשקיט את לב מאזיניו הוא הזכיר להם כיצד יהוה דואג לצורכי כל ברואיו.‏

11, 12. מה אנו למדים מהאופן שבו דואג יהוה לעופות השמיים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

11 קרא מתי ו’:26‏. עלינו ’להתבונן היטב בעופות השמיים’. היצורים הקטנים הללו אוכלים כמות גדולה של פֵרות, זרעים, חרקים ותולעים. בהתחשב במשקל גופם הם צורכים באופן יחסי יותר מזון מבני האדם. אך כדי להשיג את מזונם הם אינם צריכים לעבד את האדמה ולזרוע זרעים. יהוה מספק להם את כל צורכיהם (‏תהל’ קמ”ז:9‏). כמובן, הוא אינו מניח את המזון בתוך המקור שלהם. עליהם לחפש את מזונם בכוחות עצמם, אך המזון מצוי בשפע.‏

12 ישוע לא יכול היה להעלות על דעתו שאביו השמימי יספק מזון לציפורים, אך לא ידאג לצרכים הבסיסיים של בני האדם ‏[1]‏ (‏פט”א ה’:6, 7‏). אומנם אלוהים לא יניח אוכל על שולחננו, אך הוא יכול  לברך את מאמצינו לגדל את המזון הדרוש לנו או להרוויח מספיק כסף כדי לספק את צרכינו היומיומיים. בעתות מחסור הוא עשוי להניע אחרים לחלוק עמנו את מה שיש להם. אף שישוע לא ציין כיצד מוצאים עופות השמיים מקום מחיה, ידוע לנו שיהוה חנן אותם באינסטינקטים וביכולות וסיפק להם חומרים לבניית קנים. בדומה לכך, יהוה יכול לעזור לנו למצוא מקום מגורים ראוי עבור בני משפחתנו.‏

13. מה מוכיח שאנו יקרים יותר מעופות השמיים?‏

13 ישוע שאל את מאזיניו: ”האינכם יקרים [מעופות השמיים]?” כאשר אמר זאת ישוע, הוא ככל הנראה חשב על כך שהוא עומד להקריב את חייו למען האנושות. (השווה לוקס י”ב:6, 7‏.) קורבן הכופר של המשיח לא ניתן עבור בעלי החיים. ישוע לא מת למען עופות השמיים, אלא למעננו כדי שנוכל לחיות חיי עולם (‏מתי כ’:28‏).‏

14. מה לעולם לא נוכל להשיג אם נהיה מודאגים?‏

14 קרא מתי ו’:27‏. מדוע אמר ישוע שאדם אינו יכול להוסיף בדאגתו ולו אמה אחת לשנות חייו? מכיוון שדאגות מיותרות באשר לצרכינו הבסיסיים לא יאריכו את ימינו. ההיפך, קרוב לוודאי שדאגות מופרזות רק יקצרו את חיינו.‏

15, 16. ‏(א) מה אנו למדים מהאופן שבו דואג יהוה לשושני השדה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו, ומדוע?‏

15 קרא מתי ו’:28–30‏. מי לא רוצה ללבוש בגדים יפים, במיוחד בשירות, באסיפות ובכינוסים? אך האם עלינו  להיות ”מודאגים לגבי הלבוש”? ישוע שוב מסב את תשומת לבנו ליצירות כפיו של יהוה. בקטע הזה אנו לומדים לקחים רבים מיופיים של ”שושני השדה”. כשישוע אמר את הדברים הללו, הוא ככל הנראה חשב על פרחי הגלדיולה, היקינתון, האירוס, הצבעוני וכדומה; לכל אחד מהם יופי ייחודי משלו. צמחים אלה אינם צריכים לטוות חוטים ולתפור או לארוג לעצמם בגדים. אולם פריחתם מרהיבה ביופייה! הרי ”אפילו שלמה בכל תפארתו לא היה לבוש כאחד מהם”!‏

16 אל תחמיץ את הנקודה שהדגיש ישוע: ”אם כך מלביש אלוהים את צמחי השדה, ... על אחת כמה וכמה הוא ילביש אתכם, קטני אמונה!” וכך הוא אכן יעשה! אך תלמידיו של ישוע גילו מידה מסוימת של חוסר אמונה (‏מתי ח’:26; י”ד:31; ט”ז:8; י”ז:20‏). היה עליהם לחזק את אמונתם וביטחונם ביהוה. מה לגבינו? האם אנו מאמינים בכל לבנו שיהוה חפץ ומסוגל לדאוג לצרכינו?‏

17. מה עלול לפגוע ביחסינו עם יהוה?‏

17 קרא מתי ו’:31, 32‏. אל לנו לחקות את אנשי ”הגויים”, אנשים שאינם מאמינים שאבינו האוהב שבשמיים דואג למי שמציבים את ענייני מלכותו במקום הראשון בחייהם. אם ננסה להשיג את כל הדברים ש’הגויים להוטים אחריהם’, יחסינו עם יהוה ייפגעו. בניגוד לכך, אם נעשה את מה שמצופה מאתנו — לתת עדיפות לעניינים רוחניים — נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה לא ימנע טוב מאתנו. ’מסירותנו לאלוהים’ צריכה להניע  אותנו להסתפק ב”מזון, בגדים וקורת גג” (‏טימ”א ו’:6–8‏).‏

האם אתה מציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחייך?‏

18. מה יודע יהוה לגבינו באופן אישי, ומה הוא יעשה למעננו?‏

18 קרא מתי ו’:33‏. תלמידי המשיח חייבים תמיד להציב את המלכות במקום הראשון בחייהם. אם נעשה כן, ”כל שאר הדברים האלה ייווספו” לנו, כפי שאמר ישוע. מדוע הוא יכול היה לומר זאת? הוא ציין את הסיבה בפסוק הקודם: ”אביכם שבשמיים יודע שזקוקים אתם לכל אלה”, כלומר לצורכי המחיה. יהוה מודע היטב לצרכינו האישיים — מזון, ביגוד וקורת גג — אפילו לפני שאנו מודעים אליהם (‏פיל’ ד’:19‏). הוא יודע מתי יתבלו הבגדים שאנו לובשים. הוא יודע לאיזה מזון אנו זקוקים ומהו מקום המגורים המתאים לנו בהתחשב בגודל משפחתנו. יהוה ידאג שנקבל את מה שאנחנו באמת צריכים.‏

19. מדוע אל לנו לדאוג לגבי מה שעלול לקרות בעתיד?‏

19 קרא מתי ו’:34‏. שים לב שישוע חזר כאן על המילים: ”לעולם אל תהיו מודאגים”. הוא רוצה שנתמודד עם דאגותיו של כל יום בנפרד ושנהיה בטוחים לגמרי שיהוה יעזור לנו. כשאדם דואג שלא לצורך ממה שאולי יקרה בעתיד, הוא עלול להישען על עצמו במקום על אלוהים, וכתוצאה מכך יתערערו יחסיו עם יהוה (‏מש’ ג’:5, 6;‏ פיל’ ד’:6, 7‏).‏

חפש תחילה את המלכות, ויהוה יוסיף את השאר

האם תוכל לפשט את חייך ולעשות יותר למען המלכות? (ראה סעיף 20)‏

20. ‏(א) איזו מטרה תוכל להציב לעצמך בשירות יהוה? (ב) מה תוכל לעשות כדי לפשט את חייך?‏

20 עד כמה חבל יהיה אם נקריב את ענייני המלכות לטובת אורח חיים חומרני! תחת זאת, עלינו לחתור למטרות רוחניות. לדוגמה, האם אתה יכול לעבור לקהילה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות? האם יש באפשרותך לשרת כחלוץ? אם אתה חלוץ, האם אתה שוקל להגיש מועמדות לבית־הספר למבשרי המלכות? האם יש באפשרותך לשרת כיומם במשרה חלקית בבית־אל או במשרד תרגום מרוחק? האם אתה יכול לשרת כמתנדב תכנון/בנייה מקומית ולהקדיש חלק מזמנך לבנייה ושיפוץ של אולמי מלכות? חשוב מה תוכל לעשות כדי לפשט את חייך ולהשתתף במידה רבה יותר בפעילויות למען המלכות. עיין בתיבה ”‏ כיצד תוכל לפשט את חייך‏” והתפלל להדרכתו של יהוה. לאחר מכן נקוט את הצעדים הדרושים להגשמת מטרתך.‏

21. מה יסייע לך לקרוב ליהוה?‏

21 לישוע אכן היו סיבות טובות ללמד אותנו לחפש את המלכות ולא לרדוף אחר דברים חומריים. אם נמשיך לעשות כן, לעולם לא נצטרך להיות מודאגים בנוגע לצרכינו הגשמיים. כשאנו שמים את מבטחנו ביהוה, אנו קרבים אליו. איננו נכנעים לכל דחף ואיננו קונים כל מה שהעולם הזה מציע לנו, גם אם אנו יכולים להרשות זאת לעצמנו. אם נפשט את חיינו, תהיה לנו ”אחיזה איתנה בחיים האמיתיים” שעתידים לבוא (‏טימ”א ו’:19‏).‏

^ ‏[1] ‏(סעיף 12) על מנת להבין מדוע לעיתים מרשה יהוה שמשיחי יסבול ממחסור במזון, ראה ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 בספטמבר 2014, עמ’ 22‏.‏