עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

הנותנים בנדיבות מאושרים

הנותנים בנדיבות מאושרים

‏”גדול אושרו של הנותן” (‏מה”ש כ’:35‏).‏

שירים: 153,‏ 14

1. כיצד מספקת הבריאה ראיה לנדיבותו של יהוה?‏

אף־על־פי שיהוה היה לגמרי לבדו לפני שהחל לברוא, הוא לא חשב רק על עצמו. נהפוך הוא, הוא העניק את מתת החיים ליצורים תבוניים – רוחניים ואנושיים. יהוה, ”האל המאושר”, אוהב להעניק מתנות טובות (‏טימ”א א’:11;‏ יעקב א’:17‏). הואיל והוא חפץ שגם אנו נהיה מאושרים, הוא מלמד אותנו לנהוג בנדיבות (‏רומ’ א’:20‏).‏

2, 3. ‏(א) מדוע הנתינה מסבה לנו אושר? (ב) במה נדון כעת?‏

2 אלוהים ברא את האדם בצלמו (‏בר’ א’:27‏). מכאן שנבראנו כדי לשקף את אישיותו. לכן כדי להשיג אושר ותחושת הגשמה, עלינו לחקות את דוגמתו של יהוה – להתעניין באחרים ולנהוג בנדיבות (‏פיל’ ב’:3, 4;‏ יעקב א’:5‏). מדוע? במילים פשוטות, מפני שברוב אהבתו ברא יהוה את בני האדם בצורה שכזו. חרף היותנו לא־מושלמים, נוכל להצליח לחקות את נדיבותו של יהוה.‏

3 המקרא מסביר לנו כיצד נוכל לנהוג בנדיבות. הבה נבחן  כמה לקחים שכתבי־הקודש מלמדים אותנו בנושא. נראה כיצד אנו זוכים לחסדו של אלוהים כאשר אנו נוהגים בנדיבות, וכיצד טיפוח תכונה זו מסייע לנו למלא את התפקיד שהטיל עלינו אלוהים. כמו כן, נבחן איזה קשר קיים בין נדיבותנו לבין אושרנו ומדוע עלינו להתמיד לטפח תכונה זו.‏

כיצד נוכל ליהנות מחסדו של אלוהים

4, 5. אילו דוגמאות לנדיבות מציבים לנו יהוה וישוע?‏

4 יהוה חפץ שברואיו האנושיים יחקו אותו. לכן כאשר אנו נוהגים בנדיבות, הדבר משמח את ליבו (‏אפ’ ה’:1‏). האופן שבו נבראנו והשפע והיופי הקיימים בעולם הטבע מבהירים בבירור שאלוהים חפץ שבני האדם יהיו מאושרים (‏תהל’ ק”ד:24; קל”ט:13–16‏). מכאן שכאשר אנו מתאמצים לתרום לאושרם של אחרים, אנו מגלים כלפיו כבוד.‏

5 משיחיים אמיתיים מחקים את המשיח, אשר הציב לנו מופת מושלם הממחיש כיצד יכול אדם לנהוג בנדיבות. ישוע עצמו ציין: ”בן האדם לא בא כדי שישרתו אותו, אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים” (‏מתי כ’:28‏). לכן השליח פאולוס קרא למשיחיים: ”שמרו על הלך חשיבה זה, שהיה גם למשיח ישוע... הוא הריק את עצמו ולבש דמות עבד” (‏פיל’ ב’:5,‏ 7‏). מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו: ’האם אוכל לחקות את דוגמתו של ישוע יותר מכפי שאני עושה כבר עתה?’ ‏(קרא פטרוס א’. ב’:21‏).‏

6. איזה לקח לימד אותנו ישוע במשל שסיפר על השומרוני הטוב? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

6 נוכל ליהנות מחסדו של יהוה אם נחקה את הדוגמאות המושלמות שלו ושל ישוע, אם נדאג לרווחתם של אחרים ואם נחפש אחר דרכים למלא את צורכיהם. ואכן, במשל על השומרוני הטוב הבהיר ישוע שהוא מצפה מתלמידיו לעשות מאמצים עילאיים כדי לעזור לאחרים, גם למי שיש לו רקע שונה משלהם. ‏(קרא לוקס י’:29–37‏.) האם אתה זוכר איזו שאלה הניעה את ישוע לספר את המשל על השומרוני הטוב? אדם יהודי שאל אותו: ”מיהו רעי?” תשובתו של ישוע מראה שאם ברצוננו ליהנות מחסדו של אלוהים, עלינו להיות מוכנים לתת לאחרים בנדיבות כדוגמת השומרוני.‏

7. איזה קשר קיים בין היותנו אנוכיים או בלתי אנוכיים לבין המחלוקת האוניברסלית?‏

7 למשיחיים יש סיבות למכביר לנהוג בנדיבות. לדוגמה, קיים קשר בין תכונה זו לבין המחלוקת שהעלה השטן בגן עדן. למה הכוונה? השטן טען שמוטב יהיה לאדם ולחוה – ובהרחבה לאנושות כולה – להתמקד בעצמם ולהציב את הרדיפה אחר האינטרסים האישיים שלהם לפני הציות לאלוהים. חוה פעלה מתוך תאווה אנוכית להיות שווה לאלוהים, ואילו אדם גילה תאווה אנוכית להשביע את רצונה של חוה (‏בר’ ג’:4–6‏). השלכות החלטותיהם ניכרות בבירור. אנוכיות אינה מביאה לאושר; ההיפך הוא הנכון. אם ננהג בנדיבות, נוכיח שאנו משוכנעים שדרכו של יהוה לעשות דברים היא הטובה ביותר.‏

ממלאים את התפקיד שהטיל אלוהים על משרתיו

8. מדוע היה צריך הזוג הראשון לדאוג לרווחתם של אחרים?‏

8 ההנחיות שהטיל אלוהים על הזוג האנושי הראשון היו צריכות לגרום להם  לחשוב על רווחתם של אחרים, על אף העובדה שהיו לבדם בגן עדן. יהוה בירך את אדם וחוה ועודד אותם להעמיד צאצאים, למלא את הארץ ולכבוש אותה (‏בר’ א’:28‏). כפי שדאג הבורא בכנות לרווחתם של ברואיו, היו צריכים ההורים האנושיים הראשונים לדאוג לאושרם של ילדיהם העתידיים. גבולות גן עדן היו צריכים להתרחב עד אשר הארץ כולה הייתה הופכת לגן עדן לתועלתם של צאצאי אדם הראשון. כדי להצליח בפרויקט עצום זה היה צורך בשיתוף הפעולה של משפחתו ההולכת ומתרחבת.‏

9. מדוע הרחבת גבולות גן עדן הייתה מובילה לאושר?‏

9 כדי להרחיב את גבולות גן עדן היו צריכים גברים ונשים מושלמים לשתף פעולה עם יהוה בצורה מרבית לשם מימוש מטרותיו. כך היו נכנסים אל מנוחתו (‏עב’ ד’:11‏). תאר לעצמך כמה מספק ומתגמל היה יכול להיות פרויקט זה! נתינה בלתי אנוכית למען רווחתם של אחרים הייתה מצמיחה להם ברכות אדירות וסיפוק עצום.‏

10, 11. כיצד נוכל למלא את התפקיד שהוטל עלינו לבשר ולעשות תלמידים?‏

10 בימינו הטיל יהוה על משרתיו לבצע את פעילות הבישור ועשיית התלמידים. על מנת למלא משימה זו עלינו לדאוג בכנות לרווחתם של אחרים. נוכל להתמיד בפעילות זו רק אם יש לנו המניע הנכון – אהבה לאלוהים ואהבה לרענו.‏

11 במאה הראשונה לספירה התייחס פאולוס לעצמו ולכמה מעמיתיו הקרובים כאל ”שותפיו של אלוהים לעבודה” בשל החלק שהיה להם בנטיעה ובהשקיה של זרעי אמת המלכות (‏קור”א ג’:6,‏ 9‏). כיום נוכל להיות גם אנו ”שותפיו של אלוהים לעבודה” אם ניתן בנדיבות מזמננו, ממשאבינו ומכוחותינו למען פעילות הבישור שהטיל עלינו אלוהים לבצע. איזו זכות נפלאה!‏

מעטים הדברים המסבים סיפוק רב יותר מאשר לעזור לאנשים מלאי הערכה להבין אמיתות רוחניות (ראה סעיף 12)‏

12, 13. איזה גמול לדעתך נובע ממלאכת עשיית התלמידים?‏

12 כאשר אנו נותנים בנדיבות מזמננו ומכוחותינו במסגרת מלאכת הבישור ועשיית התלמידים, אנו מפיקים מכך שמחה רבה. רבים שהייתה להם הזכות לנהל תוכניות שיעורי מקרא מתקדמות יעידו שמעטים הדברים המסבים סיפוק רב יותר. אנו חווים שמחה אדירה כשאנו רואים כיצד קורנות פניהם של אנשים מלאי הערכה כאשר הם מבינים אמיתות רוחניות, גדלים באמונה, מחוללים שינויים בחייהם ומתחילים לחלוק את האמת עם אחרים. גם ישוע התמלא שמחה כאשר 70 המבשרים ששלח אל  השדה ’חזרו בשמחה’ בשל החוויות הטובות שהיו להם (‏לוקס י’:17–21‏).‏

13 מבשרים ברחבי העולם שמחים לראות כיצד משפיעה לחיוב הבשורה הטובה על חייהם של אנשים. תן דעתך לחווייתה של אנה, אחות צעירה רווקה אשר הרחיבה את שירותה ועברה לשרת באזור מזרח אירופה, היכן שיש צורך רב במבשרים.‏ * ”יש כאן הזדמנויות רבות לנהל שיעורי מקרא, וזה מאוד מוצא חן בעיניי”, היא כותבת. ”השירות שלי מסב לי שמחה רבה. כשאני חוזרת הביתה, אין לי זמן להתמקד בעצמי. אני חושבת על מי שאותם אני מלמדת – על הבעיות והדאגות שלהם. אני מחפשת דרכים לעודד אותם ולעזור להם בצורה מעשית. אני משוכנעת ש’גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל’” (‏מה”ש כ’:35‏).‏

כאשר אנו מגיעים לכל בית בשטחנו, אנו מעניקים לאנשים את ההזדמנות להיענות למסר המלכות (ראה סעיף 14)‏

14. כיצד תוכל למצוא הנאה בשירותך גם אם מעטים נענים בחיוב לבשורה הטובה?‏

14 נוכל להפיק שמחה מכך שאנו נותנים לאנשים הזדמנות להיענות לבשורה הטובה, גם אם הם בוחרים שלא להקשיב. אחרי הכול, משימתנו כיום דומה לזו שהייתה ליחזקאל הנביא. יהוה אמר לו: ”ודיברת את דבריי אליהם, אם ישמעו ואם יחדלו” (‏יח’ ב’:7;‏ יש’ מ”ג:10‏). גם אם יש שאינם מעריכים את המסר שבפינו, יהוה מעריך את מאמצינו. ‏(קרא עברים ו’:10‏.) מבשר אחד גילה גישה מצוינת בנושא. הוא כתב באשר לשירותו: ”נטענו, השקינו והתפללנו בתקווה שיהוה יגרום להתעניינות לגדול” (‏קור”א ג’:6‏).‏

כיצד תוכל להיות שמח

15. כיצד מגיבים רבים לנדיבותנו, והאם תגובתם צריכה להשפיע על האופן שבו אנו נוהגים?‏

15 ישוע חפֵץ שנמצא שמחה בכך שננהג בנדיבות. אנשים רבים מגיבים בחיוב למעשי נדיבות. ”תנו תמיד וייתנו לכם”, הוא קרא. ”מידה שופעת, דחוסה, מנוערת וגדושה ישפכו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים ימדדו לכם” (‏לוקס ו’:38‏). כמובן, לא כולם מגיבים בחיוב לנדיבותנו, אך תגובתם של מי שמביעים הערכה יכולה  להיות תחילתה של תגובת שרשרת. לכן המשך לתת לאחרים בין שנראה שהם מעריכים זאת ובין שלא. אינך יודע לאילו תוצאות טובות יוכל להוביל מעשה אחד של נדיבות.‏

16. מה צריך להניע אותנו לנהוג בנדיבות?‏

16 אנשים נדיבים באמת אינם נותנים לאחרים במטרה לקבל משהו בתמורה. על כך חשב ישוע כאשר לימד: ”כאשר אתה עורך משתה, הזמן עניים וכן גם פיסחים, עיוורים ובעלי מום אחרים, ואשריך שאין באפשרותם לגמול לך” (‏לוקס י”ד:13, 14‏). ”טוב עין [נדיב] הוא יבורך”, כתב אחד מכותבי המקרא בהשראת הרוח. כותב אחר כתב: ”אשרי משכיל [מגלה התחשבות] אל דל” (‏מש’ כ”ב:9;‏ תהל’ מ”א:2‏). ואכן, עלינו לתת לאחרים מפני שאנו מפיקים הנאה מהושטת עזרה לזולת.‏

17. אילו סוגי נתינה יסבו לך שמחה?‏

17 כאשר ציטט פאולוס את דברי ישוע, ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”, הוא לא התכוון רק לדברים חומריים, אלא גם לעידוד, להדרכה ולסיוע לשרויים בצורך (‏מה”ש כ’:31–35‏). במילים ובמעש לימד אותנו השליח לתת מעצמנו – מהזמן, מהכוח, מתשומת הלב ומהאהבה שלנו.‏

18. מה הסיקו חוקרים רבים באשר לנדיבות?‏

18 מומחים בתחום מדעי החברה מצאו גם הם שנתינה מסבה לאנשים שמחה. במאמר אחד צוין ש”אנשים מדווחים על עלייה חדה באושרם לאחר ביצוע מעשי נדיבות למען אחרים”. לדברי חוקרים, הושטת עזרה לאחרים חשובה לפיתוח ”תחושה חזקה יותר של תכלית ומשמעות” בחיים, ”מפני שהדבר ממלא את צרכיו הבסיסיים של האדם”. לכן לא אחת ממליצים מומחים שאנשים יתנדבו לבצע שירות ציבורי על מנת לשפר את בריאותם ולהגביר את אושרם. ממצאים אלה אינם מפתיעים את מי שרואים במקרא דברו של יהוה, בורא האנושות האוהב (‏טימ”ב ג’:16, 17‏).‏

המשך לטפח נדיבות

19, 20. אילו סיבות יש לך לרצות לנהוג בנדיבות?‏

19 אולי אנו מוצאים שקשה להמשיך לנהוג בנדיבות, שהרי אנו מוקפים באנשים המציבים את האינטרסים האישיים שלהם לפני האינטרסים של אחרים. אולם ישוע ציין ששתי המצוות הגדולות ביותר הן לאהוב את יהוה בכל ליבנו, נפשנו, שכלנו וכוחנו, וכן לאהוב את רענו כמונו (‏מר’ י”ב:28–31‏). כפי שראינו במאמר, מי שאוהבים את יהוה מחקים אותו. יהוה נוהג בנדיבות עם אחרים, וכך עושה גם ישוע. הם מעודדים אותנו לנהוג כמותם, שהרי הדבר יסב לנו שמחה אמיתית. אם נעשה כל מאמץ לגלות נדיבות ביחסינו עם אלוהים ועם הרע, נסב כבוד ליהוה ונועיל לעצמנו ולאחרים.‏

20 אין ספק שאתה כבר עושה את מיטבך כדי לתת מעצמך ולעזור לאחרים, בייחוד לאחיך לאמונה (‏גל’ ו’:10‏). אם תמשיך לעשות כן, ודאי תזכה לאהבה ולהוקרה, וכתוצאה מכך תהיה שמח. במשלי י”א:25 נאמר: ”נפש ברכה תדושן, ומרוֶה גם הוא יורֶא”. כמובן, תוכל לגלות נתינה בלתי אנוכית, טוב לב ונדיבות בדרכים רבות ובתחומים רבים בחייך המשיחיים ובשירותך, ולהפיק מכך סיפוק. המאמר הבא יבחן כמה מהדרכים ומהתחומים הללו.‏

^ ס' 13 שם בדוי.‏