עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  אוגוסט 2016

יוהנס ראוט בשירות השדה, כנראה בשנות ה־20 של המאה הקודמת

 מתוך אוצר הארכיון

‏”אני קוצר פרי לתהילת יהוה”‏

‏”אני קוצר פרי לתהילת יהוה”‏

‏”כל מלחמות העבר מחווירות בהשוואה למאבק העצום המתחולל כעת ברחבי אירופה”. כך תיארה הוצאת המצפה מ־1 בספטמבר 1915 (אנג’) את מלחמת העולם הראשונה, שבה השתתפו בסופו של דבר כ־30 מדינות. בשל פעולות האיבה ”השירות [למען המלכות] דעך במידת מה, בייחוד בגרמניה ובצרפת”, דיווח המצפה.‏

בימי המלחמה, שהתפשטה לממדים כלל־עולמיים, תלמידי המקרא לא הבינו לגמרי את עקרון הניטרליות המשיחית. אולם הם היו נחושים להכריז את הבשורה הטובה. וילהלם הילדבראנט רצה לתרום את חלקו לשירות למען המלכות, ולכן הוא הזמין עותקים של ירחון לתלמידי המקרא בצרפתית. אבל הוא לא הגיע לצרפת כקולפורטר (מבשר בשירות המורחב), אלא כחייל גרמני. אותו אויב לכאורה במדי צבא חלק מסר של שלום עם עוברי אורח צרפתים שלא האמינו למראה עיניהם.‏

מכתבים שהתפרסמו בכתב העת המצפה ציינו שמספר תלמידי מקרא גרמנים נוספים השתוקקו לחלוק את הבשורה הטובה על המלכות במהלך שירותם הצבאי. אח למקי, ששירת בחיל הים, סיפר שחמישה מחברי הצוות שלו התעניינו במסר שבפיו. ”אפילו על סיפון האונייה אני קוצר פרי לתהילת יהוה”, הוא כתב.‏

גיאורג קייזר יצא לחזית כחייל ושב לביתו כמשרת אלוהי האמת. כיצד קרה הדבר? הוא קיבל בדרך כלשהי פרסום מטעם תלמידי המקרא וחבק את אמת המלכות. כתוצאה מכך הוא חדל לשאת נשק ומילא תפקיד לא־קרבי. לאחר המלחמה הוא שירת כחלוץ נלהב במשך שנים רבות.‏

אף שתלמידי המקרא טרם הבינו לגמרי את נושא הניטרליות, גישתם והתנהגותם עמדו בניגוד גמור להשקפותיהם ומעשיהם של אחרים שקידמו את המלחמה. בשעה שהפוליטיקאים וראשי הכנסיות  תמכו במלחמה, תלמידי המקרא שמרו אמונים ל’שר השלום’ (‏יש’ ט’:5‏). היו שלא שמרו על ניטרליות מוחלטת, אך הם היו נחושים לנהוג בדומה לתלמיד המקרא קונראט מרטר שציין: ”אני מבין בבירור מדבר־אלוהים שאל למשיחי להרוג” (‏שמ’ כ’:13‏).‏ *

האנס הולטרהוף מפרסם את תור הזהב בעזרת עגלת יד

החוק הגרמני לא פטר סרבני מצפון משירות צבאי. אך למעלה מ־20 תלמידי מקרא סירבו למלא כל תפקיד הנוגע לצבא. חלקם קוטלגו כחולי נפש. אחד מהם היה גוסטב קויאט, שאושפז במוסד לחולי נפש ואולץ ליטול סמי הרגעה. האנס הולטרהוף, שסירב גם הוא להתגייס לצבא, הושלך לכלא, וגם שם סירב לבצע כל עבודה שתרמה למאמץ המלחמתי. הסוהרים הלבישו אותו בכתונת משוגעים והידקו אותה כה חזק שהוא איבד תחושה בגפיו. מאחר שהסוהרים לא הצליחו לשבור את נחישותו, הם העמידו פנים שהם עומדים להוציא אותו להורג. אולם האנס נותר נאמן לאורך כל תקופת המלחמה.‏

אחים אחרים התגייסו לצבא, אך סירבו לשאת נשק וביקשו למלא תפקידים לא־קרביים.‏ * יוהנס ראוט נקט עמדה זו ונשלח להניח מסילות רכבת. קונראט מרטר שימש כסניטר, וריינהולט וֶבר שימש כאח רפואי. אוגוסט קראפצ’יק שמח שהוא לא נשלח לשדה הקרב, אלא קיבל מטלות אחרות. תלמידי המקרא הללו ותלמידים אחרים שנהגו כמותם היו נחושים לשרת את יהוה כמיטב הבנתם באשר לגילוי אהבה ונאמנות.‏

בשל התנהגותם של תלמידי המקרא בתקופת המלחמה, החלו הרשויות לבחון מקרוב את פעילותם. בשנים שחלפו נשפטו תלמידי המקרא בגרמניה אלפי פעמים מפני שבישרו. כדי לסייע להם הוקמה מחלקת משפטים בבית־אל במגדבורג שבגרמניה.‏

בהדרגה רכשו עדי־יהוה הבנה ברורה יותר באשר לניטרליות המשיחית. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, הם שמרו על ניטרליות מוחלטת וסירבו למלא כל תפקיד בצבא. כתוצאה מכך הם נחשבו לאויבי המדינה של גרמניה ונרדפו באכזריות. אך זהו כבר נושא אחר שיידון במאמר שיתפרסם בעתיד בסדרה ”מתוך אוצר הארכיון” (‏מתוך אוצר הארכיון במרכז אירופה‏).‏

^ ס' 7 קרא על קורותיהם של תלמידי המקרא הבריטים במלחמת העולם הראשונה במאמר ”‏מתוך אוצר הארכיון — הם עמדו איתן ’בשעת ניסיון’‏‏” בהוצאת המצפה מ־15 במאי 2013.‏

^ ס' 9 קו פעולה זה נידון בכרך השישי בסדרה שחר המילניום ‏(1904) ובמהדורה הגרמנית של המצפה של ציון מאוגוסט 1906. המצפה מספטמבר 1915 פרסם הבהרה בנושא, והומלץ לתלמידי המקרא להימנע משירות צבאי. אולם מאמר זה לא הופיע במהדורה הגרמנית.‏