החלק הראשון של תרגום עולם חדש יצא לאור ב־1950.‏ מאז אותה עת,‏ היו ששיבחו את הדיוק של תרגום עולם חדש a או שהטילו ספק בו,‏ מכיוון שבפסוקים מסוימים הוא שונה מתרגומי מקרא אחרים.‏ הסיבות להבדלים הללו נעוצות בדרך כלל באחד הגורמים הבאים.‏

•   מהימנות.‏ תרגום עולם חדש מבוסס על מחקרים למדניים עדכניים ומסתמך על כתבי היד העתיקים המהימנים ביותר.‏ בניגוד לכך,‏ תרגום המלך ג׳יימס לאנגלית מ־1611 הסתמך על כתבי יד שבדרך כלל היו פחות מדויקים ופחות עתיקים מאלה ששימשו בהכנת תרגום עולם חדש.‏

•   נאמנות למקור.‏ תרגום עולם חדש שואף לבטא בנאמנות את המסר המקורי שנכתב בהשראת אלוהים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ תרגומי מקרא רבים מקריבים את הנאמנות למסר שמטעם אלוהים על מזבח הדבקות במסורות אנוש.‏ לדוגמה,‏ הם מחליפים את שמו הפרטי של אלוהים,‏ יהוה,‏ בתארים כגון ”‏אדון”‏ או ”‏אלוהים”‏.‏

•   מילוליות.‏ להבדיל מתרגומי פרפראזה,‏ תרגום עולם חדש מתרגם את הטקסט בצורה מילולית,‏ כל עוד הדבר אינו יוצר ניסוח מוזר או מסתיר את הרעיון המובע בטקסט המקורי.‏ תרגומי פרפראזה של הטקסט המקראי המקורי מחדירים אליו במקרים מסוימים דעות אנוש או משמיטים פרטים חשובים.‏

 ספרים חסרים.‏ הכנסייה הרומית קתולית והכנסייה האורתודוקסית המזרחית כוללות בספרי המקרא שלהן ספרים המכונים ”‏ספרי האפוקריפה‏”‏,‏ או הספרים החיצוניים.‏ אולם ספרים אלה לא התקבלו כחלק מהקנון היהודי,‏ ומן הראוי לציין שלפי המקרא,‏ בידי היהודים ”‏הופקדו דבריו הקדושים של אלוהים”‏ (‏רומים ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לכן תרגום עולם חדש ותרגומי מקרא מודרניים רבים אחרים בצדק אינם כוללים את ספרי האפוקריפה.‏

 פסוקים חסרים.‏ ישנם תרגומים המוסיפים פסוקים ומילים שאינם מופיעים בכתבי היד המקראיים העתיקים ביותר שבנמצא,‏ אך תרגום עולם חדש אינו כולל תוספות כאלו.‏ תרגומים מודרניים רבים משמיטים תוספות מאוחרות אלו או מציינים שאין להן ביסוס במקורות המוסמכים ביותר.‏ b

 ניסוח שונה.‏ לעיתים תרגום מילה במילה אינו ברור דיו ואף מטעה.‏ לדוגמה,‏ הצהרתו של ישוע במתי ה׳:‏3 מתורגמת לרוב כ”‏אשרי עניי הרוח”‏ (‏English Standard Version; King James Version; New International Version)‏.‏ בעיני רבים,‏ הביטוי ”‏עניי הרוח מעורפל למדי;‏ אחרים סבורים שישוע הבליט את ערך הענווה או העוני.‏ אך הנקודה שישוע רצה להבהיר היא שאושר אמיתי נובע מהכרה בצורך בהדרכת אלוהים.‏ תרגום עולם חדש מתרגם את כוונת דבריו בצורה מדויקת ואומר:‏ ”‏אשרי המשוועים לדברים רוחניים”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ c

•   במכתב מ־8 בדצמבר 1950 כתב החוקר ומתרגם המקרא אדגר ג׳.‏ גודספיד על תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים:‏ ”‏אני עוקב אחר פעילות ההטפה שלכם ואחר היקפה הכלל־עולמי,‏ ומרוצה מאוד מתרגומכם החופשי,‏ הכן והנמרץ.‏ ניכרת בו,‏ למיטב הבנתי,‏ מידה רבה של מחקר רציני ומעמיק”‏.‏

•   פרופסור אלן וויקגרן מאוניברסיטת שיקגו הזכיר את תרגום עולם חדש כדוגמה לתרגום בשפה מודרנית,‏ אשר במקום להיות מבוסס על תרגומים אחרים מכיל פעמים רבות ”‏ניסוחים עצמאיים ראויים לציון”‏ (‏המקרא לפרשן [‏s Bible’‏The Interpreter]‏,‏ כרך א׳,‏ עמוד 99)‏.‏

•   בהתייחסו לתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים,‏ כתב מבקר המקרא הבריטי אלכסנדר תומסון:‏ ”‏נראה כי תרגום זה הוא פרי מלאכתם של חוקרים מיומנים ופיקחים,‏ שהשתדלו להציג במסגרת מגבלות השפה האנגלית את מובנו האמיתי של הטקסט היווני”‏ (‏כתב העת The Differentiator,‏ אפריל 1952,‏ עמוד 52)‏.‏

•   למרות הערותיו לגבי מספר ניסוחים שנראו בעיניו חריגים,‏ אמר הסופר צ׳ארלס פרנסיס פוטר:‏ ”‏המתרגמים האנונימיים בהחלט הוכיחו חריפות שכלית ויכולת למדנית כאשר תרגמו את כתבי היד האיכותיים ביותר,‏ הן היווניים והן העבריים”‏ (‏הספר The Faiths Men Live By, עמוד 300)‏.‏

•   רוברט מ.‏ מקוי אומנם סבר שתרגום עולם חדש מתאפיין במגרעות לצד מעלות,‏ אך הוא סיכם את סקירתו של התרגום וציין:‏ ”‏תרגום הברית החדשה מעיד שיש בתנועה זו [‏עדי־יהוה]‏ חוקרים המסוגלים להתמודד בתבונה עם הבעיות הרבות הכרוכות בתרגום המקרא”‏ (‏הרבעון Andover Newton Quarterly‏, ינואר 1963,‏ עמוד 31)‏.‏

•   פרופסור ס.‏ מקלין גילמור אומנם לא הסכים עם כמה ניסוחים בתרגום עולם חדש,‏ אך בכל זאת הכיר בכך שמתרגמיו ”‏מתמצאים באופן בלתי רגיל ביוונית”‏ (‏הרבעון Andover Newton Quarterly‏, ספטמבר 1966,‏ עמוד 26)‏.‏

•   בביקורתו על תרגום עולם חדש כחלק מתרגום המלכות בין השיטין של כתבי־הקודש היווניים כתב פרופסור חבר תומאס נ.‏ וינטר:‏ ”‏התרגום שהופק על־ידי הוועדה האנונימית הוא תרגום מעודכן להפליא ומדויק באופן עקבי”‏ (‏כתב העת The Classical Journal, אפריל־מאי 1974,‏ עמוד 376)‏.‏

•   הפרופסור הישראלי בנימין קדר־קופשטיין,‏ חוקר השפה העברית,‏ אמר ב־1989:‏ ”‏במחקרי הבלשני בקשר לעברית התנ”‏כית ולתרגומי מקרא,‏ נוהג אני להיעזר בתרגום לשפה האנגלית המוכר בשם תרגום עולם חדש.‏ בכל פעם מתחוור לי שוב ושוב שתרגום זה משקף מאמץ כן להבין את הטקסט בצורה מדויקת ככל האפשר”‏.‏

•   בהסתמך על ניתוח תשעה תרגומים עיקריים לאנגלית,‏ כתב ג׳ייסון דיוויד בדון,‏ פרופסור חבר ללימודי דת:‏ ”‏תרגום ע״ח [‏עולם חדש‏]‏ מסתבר כמדויק מכל התרגומים שהשוויתי ביניהם”‏.‏ למרות העובדה שהציבור הרחב וחוקרי מקרא רבים מסיקים שההבדלים הקיימים בתרגום עולם חדש הושפעו מאמונתם הדתית של מתרגמיו,‏ ציין פרופסור בדון:‏ ”‏רוב ההבדלים נעוצים בדיוקו הרב יותר של תרגום ע״ח כתרגום המנסח באופן מילולי ושמרני את הביטויים המקוריים שבהם השתמשו כותבי הברית החדשה”‏ (‏אמת בתרגום [‏Truth in Translation]‏,‏ עמודים 163,‏ 165)‏.‏