עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

האם לעדי־יהוה יש חוקים לגבי דייטים?‏

האם לעדי־יהוה יש חוקים לגבי דייטים?‏

עדי־יהוה מאמינים שהעקרונות והמצוות שבמקרא יכולים לעזור לנו לקבל החלטות שישביעו את רצון אלוהים ויהיו לתועלתנו (‏ישעיהו מ”ח:17, 18‏). לא המצאנו את העקרונות והמצוות האלה, אבל אנחנו כן חיים לפיהם. שים לב איך כמה מהם קשורים לנושא הדייטים.‏ *

  • הנישואין הם קשר תמידי (‏מתי י”ט:6‏). עדי־יהוה רואים בדייטים צעד המוביל לנישואין, ולכן אנו מתייחסים לנושא ברצינות.‏

  • מן הראוי שרק מי שבוגרים מספיק כדי להינשא יתחילו לצאת לדייטים. אנשים כאלה עברו את ’ימי נעוריהם’, או את התקופה שבה התשוקה המינית נמצאת בשיאה (‏קורינתים א’. ז’:36‏).‏

  • רק מי שחופשיים להינשא יכולים לצאת לדייטים. יש שאומנם התגרשו חוקית אך הם אינם חופשיים בעיני אלוהים להינשא מחדש, מכיוון שלפי אמות המידה שלו הבסיס התקף היחיד לגירושין הוא אי־מוסריות מינית (‏מתי י”ט:9‏).‏

  • משיחיים שרוצים להתחתן מצוּוים לבחור אך ורק במישהו מבני אמונתם (‏קורינתים א’. ז’:39‏). עדי־יהוה מאמינים שמצווה זו אינה מתייחסת לאדם שפשוט מכבד את אמונתנו אלא למי ששותף פעיל לאמונה זו כעד־יהוה שנטבל (‏קורינתים ב’. ו’:14‏). אלוהים תמיד הורה לעובדיו להינשא אך ורק למי ששותפים לאמונתם (‏בראשית כ”ד:3;‏ מלאכי ב’:11‏). מצווה זו גם מעשית, כפי שגילו מחקרים מודרניים.‏ *

  • הילדים צריכים לשמוע בקול הוריהם (‏משלי א’:8;‏ קולוסים ג’:20‏). לגבי ילדים שחיים עם ההורים מצווה זו כוללת גם את כיבוד החלטות הוריהם לגבי דייטים. החלטות אלה קשורות למשל לגיל שבו הבן או הבת רשאים להתחיל לצאת לדייטים וגם לסוג הבילויים המקובלים על ההורים.‏

  • במסגרת העקרונות המקראיים, עדי־יהוה בוחרים באופן אישי אם לצאת לדייטים ואת מי להכיר. הדבר מתיישב עם העיקרון: ”כל אחד יישא את הנטל שלו” (‏גלטים ו’:5‏). עם זאת, בכל הקשור לדייטים, רבים מבקשים את עצתם של עדי־יהוה בוגרים הדואגים לטובתם המרבית (‏משלי א’:5‏).‏

  • מעשים רבים שנוהגים לעשות מי שיוצאים לדייטים הם למעשה חטאים חמורים. לדוגמה, המקרא מצווה עלינו להימנע מאי־מוסריות מינית. הדבר כולל לא רק קיום יחסי מין אלא גם מעשים טמאים אחרים בין אנשים לא־נשואים, כגון עיסוי איברי המין של אדם אחר או קיום מין אוראלי או אנאלי (‏קורינתים א’. ו’:11-9‏). גם מגעים מלאי תשוקה בין שני אנשים לא־נשואים — מעשים על גבול האי־מוסריות מינית — מהווים ”טומאה” ואינם מקובלים כלל על אלוהים (‏גלטים ה’:21-19‏). המקרא גם מגנה שיחות לא־מוסריות הכוללות ”דיבור גס” (‏קולוסים ג’:8‏).‏

  • הלב, או האדם הפנימי, הוא בוגדני (‏ירמיהו י”ז:9‏). הוא יכול לגרום לאדם לעשות דברים שהוא יודע שהם פסולים. כדי למנוע מלבם להתעות אותם, זוגות שיוצאים לדייטים יכולים להימנע מלהיות לבד במצבים מפתים. הם יכולים לנקוט אמצעי זהירות סבירים כמו להישאר ביחד עם חברים בוגרים או עם מלווה מתאים (‏משלי כ”ח:26‏). משיחיים רווקים המעוניינים להינשא מודעים לסיכונים הטמונים באתרי היכרויות באינטרנט, במיוחד הסיכון לפתח קשר עם מישהו שהם יודעים עליו מעט מאוד (‏תהלים כ”ו:4‏).‏

^ ס' 2 דייטים הם דבר מקובל בתרבויות מסוימות אך לא בכולן. המקרא אינו אומר שאנחנו צריכים לצאת לדייטים או שזו הדרך היחידה למצוא בן או בת זוג לנישואין.‏

^ ס' 6 לדוגמה, מאמר בכתב עת העוסק בנושאי נישואין ומשפחה (Marriage & Family Review) ציין כי ”שלושה מחקרים איכותניים שהתמקדו בנישואין ארוכי טווח העלו כי דמיון בנטייה דתית, אמונה דתית ודעות דתיות הוא אחד מגורמי המפתח בנישואין ארוכי טווח (20 עד 50 שנה ומעלה)” (כרך 38, הוצאה 1, עמוד 88 [2005]).‏