עבור לתוכן

הולכים על קרקעית הים כדי לבשר

הולכים על קרקעית הים כדי לבשר

בים הצפוני, ליד החוף המערבי של מחוז שלזוויג־הולשטיין בגרמניה, גרים כ־300 איש באיונים קטנים ומפוזרים הנקראים איי הליגן. כיצד מתאפשר לתושבים אלה לשמוע את המסר המקראי שאותו מבשרים עדי־יהוה? (‏מתי כ”ד:14‏).‏

העדים שטים במעבורת כדי להגיע לחלק מהאיונים. אולם כדי להגיע לאנשים שגרים באיונים אחרים משתמשת קבוצה קטנה של עדי־יהוה בשיטה אחרת — העדים הולכים כחמישה קילומטר על קרקעית הים. כיצד הדבר אפשרי?‏

מנצלים את הגאות והשפל

הסוד טמון בזמני הגאות והשפל. בהפרשים של כ־6 שעות גובה פני הים הצפוני באזור הליגן עולה או יורד בכשלושה מטרים! בזמן השפל נחשפים אזורים גדולים של קרקעית הים, וכך מתאפשר לעדים להגיע לשלושה מהאיונים ברגל.‏

מה כרוך במסע הזה? ”זה מצריך כשעתיים להגיע לאחד האיים בהליגן”, אומר אולריך, מדריך מנוסה שמוביל את הקבוצה. ”לרוב אנחנו הולכים יחפים. זו הדרך היעילה והנוחה ביותר לחצות את קרקעית הים. כשמזג האוויר קר אנחנו נועלים מגפיים”.‏

הנוף סוריאליסטי. ”אתה מרגיש שאתה כאילו הולך על כוכב אחר”, אומר אולריך. ”חלקים מסוימים של הקרקעית הם בוציים, אחרים סלעיים ויש שטחים המכוסים עשב ים. אתה רואה להקות של עופות ים, סרטנים ובעלי חיים אחרים”. הקבוצה צריכה לפעמים לחצות נחלים המושפעים מהגאות והשפל, הנקראים בגרמנית פריילה ‏(Priele), אשר נוצרים באדמה בוצית.‏

מי שעורכים את המסע הזה נתקלים בקשיים. אולריך מזהיר: ”אפשר בקלות לאבד את הדרך, במיוחד כאשר נוצר ערפל. לכן אנחנו משתמשים במצפן ובמכשיר GPS, ועומדים בלוח זמנים קפדני כדי שלא נילכד בגאות”.‏

מבשרים באחד מאיי הליגן

האם המאמץ משתלם? אולריך מספר על אדם בשנות ה־90 לחייו שקורא בקביעות את המצפה ועורו!‏ ”יום אחד לא היה לנו זמן לבקר אותו. אבל לפני שעזבנו הגיע האיש רכוב על אופניים כדי להשיג אותנו ושאל: ’אתם לא מתכוונים לתת לי את המצפה שלי?’ ודאי ששמחנו למסור לו את כתב העת”.‏