עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 פרק 91

אלעזר מוקם לתחייה

אלעזר מוקם לתחייה

יוחנן י”א:‏38–54

  • תחייתו של אלעזר

  • חברי הסנהדרין מתכננים להרוג את ישוע

אחרי שפוגש ישוע את מרתא ואת מרים בקרבת בית עניה,‏ הם הולכים אל קברו של אלעזר.‏ הקבר הוא למעשה מערה אשר פתחה חסום באבן.‏ ”הסירו את האבן”,‏ מצווה ישוע.‏ מרתא אינה מבינה מה מתכוון ישוע לעשות ולכן מביעה דאגה:‏ ”אדוני”,‏ היא אומרת,‏ ”גופתו ודאי כבר מעלה ריח,‏ כי עברו ארבעה ימים”.‏ אבל ישוע אומר לה:‏ ”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד אלוהים?‏” (‏יוחנן י”א:‏39,‏ 40‏)‏.‏

האבן מוסרת מן הפתח.‏ ישוע נושא עיניו השמיימה ומתפלל:‏ ”אבי,‏ מודה אני לך שאתה שומע אותי.‏ אומנם אני יודע שאתה תמיד שומע אותי;‏ אך למען ההמון העומד מסביב דיברתי,‏ כדי שיאמינו שאתה שלחתני”.‏ תפילתו הפומבית של ישוע ממחישה לסובבים שהמעשה שהוא מתכוון לעשות יהיה בזכות כוחו של אלוהים.‏ אז קורא ישוע בקול גדול:‏ ”אלעזר,‏ צא החוצה!‏” ואלעזר אכן יוצא החוצה,‏ כשידיו ורגליו כרוכות בתכריכים ופניו עטופות בבד.‏ ”התירו אותו ותנו לו ללכת”,‏ אומר ישוע (‏יוחנן י”א:‏41–44‏)‏.‏

יהודים רבים שבאו לנחם את מרים ואת מרתא רואים את הנס הזה ומתחילים להאמין בישוע.‏ אבל אחרים הולכים ומספרים לפרושים על מה שעשה ישוע.‏ הפרושים והכוהנים הראשיים מכנסים את בית הדין העליון היהודי,‏ הסנהדרין,‏ שגם קַיָפָא,‏ הכוהן הגדול,‏ חבר בו.‏ כמה מהם מתלוננים:‏ ”מה נעשה?‏ הרי האיש הזה מחולל נסים רבים.‏ אם נניח לו להמשיך כך,‏ כולם יאמינו בו והרומאים יבואו וישתלטו על מקומנו ועל אומתנו” (‏יוחנן י”א:‏47,‏ 48‏)‏.‏ אף ששמעו מפי עדי ראייה שישוע ”מחולל נסים רבים”,‏ אנשים אלה אינם שמחים על מה שאלוהים מבצע באמצעותו.‏ הם מודאגים בראש ובראשונה לגבי מעמדם וסמכותם שלהם.‏

תחייתו של אלעזר מן המתים הנחיתה מהלומה ניצחת על הצדוקים,‏ שאינם מאמינים בתחיית המתים.‏ קיפא,‏ שגם הוא מן הצדוקים,‏ מדבר כעת ואומר:‏ ”אינכם יודעים דבר,‏ ואף אינכם מבינים שמוטב לכם שאיש אחד ימות בעד העם במקום שתאבד האומה כולה” (‏יוחנן י”א:‏49,‏ 50;‏ מעשי השליחים ה’‏:‏17;‏ כ”ג:‏8‏)‏.‏

בהתחשב בקדושת משרתו של קיפא,‏ אלוהים גורם לו לומר זאת — הוא אינו עושה כן ”מטעם עצמו”.‏ קיפא מתכוון שצריך להרוג את ישוע כדי למנוע ממנו להוסיף לערער את הסמכות וההשפעה של מנהיגי הדת היהודים.‏ אך נבואתו של קיפא מצביעה על העובדה שבאמצעות מותו יספק ישוע כופר,‏ לא רק עבור היהודים אלא גם עבור כל ”ילדי אלוהים הפזורים” (‏יוחנן י”א:‏51,‏ 52‏)‏.‏

קיפא מצליח לשכנע את הסנהדרין לתכנן להרוג את ישוע.‏ האם נקדימון,‏ חבר סנהדרין המיודד עם ישוע,‏ יספר לו על המזימה?‏ בכל אופן,‏ ישוע עוזב את סביבות ירושלים,‏ וכך מונע מאויביו להרגו לפני המועד שקבע אלוהים.‏