עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 פרק 54

ישוע — ”לחם החיים”‏

ישוע — ”לחם החיים”‏

יוחנן ו’‏:‏25–48

  • ישוע הוא ’‏הלחם מן השמיים’‏

בצד המזרחי של הכינרת האכיל ישוע באורח נס אלפי אנשים ולאחר מכן חמק מהם כאשר ניסו להמליכו.‏ באותו הלילה הוא הלך על המים הסוערים והציל את פטרוס,‏ אשר גם הוא הלך על המים אך החל לשקוע כשאמונתו התערערה.‏ ישוע גם השקיט את הסערה וייתכן שכך הציל את תלמידיו מטביעה.‏

כעת חזר ישוע אל הצד המערבי של הכינרת,‏ אל אזור כפר נחום.‏ האנשים שהוא סיפק להם מזון באורח נס מוצאים אותו ושואלים:‏ ”מתי הגעת לכאן?‏” ישוע גוער בהם ואומר שהם מחפשים אותו רק כדי שהוא שוב ייתן להם אוכל.‏ הוא קורא להם ’‏לא לעבוד למען האוכל המתכלה,‏ אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם’‏.‏ לכן הם שואלים:‏ ”מה עלינו לעשות כדי לבצע את פועלי אלוהים?‏” (‏יוחנן ו’‏:‏25–28‏)‏.‏

ייתכן שהם חושבים על פעלים או מעשים הנדרשים לפי התורה.‏ אך ישוע מצביע על המעשה הנעלה מכול:‏ ”זהו פועלו של אלוהים,‏ שתגלו אמונה בזה אשר נשלח על־ידיו”.‏ אך האנשים אינם מגלים אמונה כזו בישוע למרות כל הדברים שהוא עושה.‏ הם דורשים שהוא יראה להם אות כדי שיאמינו בו.‏ ”מה אתה מתכוון לעשות?‏” הם שואלים.‏ ”אבותינו אכלו את המן במדבר,‏ כפי שכתוב,‏ ’‏לחם משמיים נתן להם לאכול’‏” (‏יוחנן ו’‏:‏29–31;‏ תהלים ע”ח:‏24‏)‏.‏

באשר לבקשתם לראות אות,‏ ישוע מבהיר להם מיהו המקור האמיתי לאספקת המזון הפלאית:‏ ”אני אומר לכם:‏ משה לא נתן לכם את הלחם האמיתי מִן השמיים,‏ אבל כעת אבי נותן לכם את הלחם האמיתי מן השמיים,‏ כי הלחם שמאת אלוהים הוא היורד מן השמיים ומעניק חיים לָעולם”.‏ הם אינם מבינים את מה שהוא מנסה להסביר,‏ והם מתחננים:‏ ”אדוננו,‏ תן לנו תמיד את הלחם הזה” (‏יוחנן ו’‏:‏32–34‏)‏.‏ אך לאיזה ”לחם” מתכוון ישוע?‏

הוא מסביר:‏ ”אני לחם החיים‏.‏ הבא אליי לא ירעב,‏ והמגלה אמונה בי לא יצמא לעולם.‏ הן אמרתי לכם:‏ אתם רואים אותי ובכל זאת אינכם מאמינים.‏.‏.‏ ירדתי מן השמיים לא כדי לעשות את רצוני כי אם את רצון שולחי.‏ וזהו רצון שולחי,‏ שלא אאבד איש מכל אלה שהוא נתן לי,‏ אלא שאקים אותם ביום האחרון.‏ זהו רצון אבי,‏ שכל המזהה את הבן ומגלה אמונה בו יקבל חיי עולם” (‏יוחנן ו’‏:‏35–40‏)‏.‏

דבריו מכעיסים את היהודים השומעים אותו,‏ והם מתחילים לרטון.‏ כיצד הוא יכול לטעון שהוא ”הלחם שירד מן השמיים”?‏ (‏יוחנן ו’‏:‏41‏)‏ בעיניהם הוא לא יותר מאשר בן להורים בשר ודם מנצרת שבגליל.‏ האנשים שואלים:‏ ”האין זה ישוע בן יוסף שאת אביו ואת אמו אנו מכירים?‏” (‏יוחנן ו’‏:‏42‏)‏.‏

‏”חִדלו לרטון ביניכם”,‏ אומר ישוע בתגובה.‏ ”איש אינו יכול לבוא אליי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני;‏ ואני אקים אותו ביום האחרון.‏ הן כתוב בנביאים,‏ ’‏הם כולם ילמדו מפי יהוה’‏.‏ כל המקשיב לאב ולומד מפיו בא אליי.‏ אין אדם שראה את האב מלבד זה אשר בא מאת אלוהים;‏ הוא זה שראה את האב.‏ אמן אמן אני אומר לכם:‏ המאמין יש לו חיי עולם” (‏יוחנן ו’‏:‏43–47;‏ ישעיהו נ”ד:‏13‏)‏.‏

בשיחה שהייתה לישוע עם נקדימון הוא הזכיר את חיי הנצח וקישר זאת לאמונה בבן האדם,‏ כשאמר:‏ ”לא יאבד כל המגלה אמונה [בבנו יחידו של אלוהים],‏ אלא ינחל חיי עולם” (‏יוחנן ג’‏:‏15,‏ 16‏)‏.‏ אך כעת הוא פונה לקהל הרבה יותר גדול ואומר להם שהוא האמצעי להשגת חיי עולם — חיים אשר הם לא יוכלו להשיג לא באמצעות המן ולא באמצעות הלחם שיש להם שם בגליל.‏ אם כן,‏ כיצד ניתן להשיג חיי נצח?‏ ישוע חוזר על דבריו:‏ ”אני לחם החיים” (‏יוחנן ו’‏:‏48‏)‏.‏

הדיון על הלחם מן השמיים ממשיך ומגיע לנקודת שיא כאשר ישוע מלמד בבית הכנסת שבכפר נחום.‏