פרק 28
מדוע תלמידיו של ישוע אינם צמים?
מתי ט׳:14–17 מרקוס ב׳:18–22 לוקס ה׳:33–39
-
תלמידי יוחנן שואלים את ישוע מדוע תלמידיו אינם צמים
זמן מה לאחר שחגג ישוע את הפסח ב־30 לספירה הושלך יוחנן המטביל לבית הסוהר. יוחנן רצה שתלמידיו יתחילו ללכת אחרי ישוע, אך לא כולם עשו כן במהלך החודשים שחלפו ממעצרו של יוחנן.
כעת בהתקרב חג הפסח של שנת 31 לספירה ניגשים כמה מתלמידיו של יוחנן אל ישוע ושואלים: ”מדוע אנחנו והפרושים נוהגים לצום ותלמידיך אינם צמים?” (מתי ט׳:14) הפרושים נוהגים לצום כחלק מפולחן דתי. מאוחר יותר ישוע אף מספר משל שבו פרוש צדקן מתפלל ואומר: ”אלוהים, מודה אני לך שאינני כמו אנשים אחרים... אני צם פעמיים בשבוע” (לוקס י״ח:11, 12). ייתכן שתלמידיו של יוחנן נוהגים לצום מסיבות דומות; או שהם צמים כי הם אבלים על מאסרו של יוחנן. הם גם תוהים מדוע תלמידיו של ישוע אינם צמים, אולי כדי לבטא צער על מה שאירע ליוחנן.
ישוע משיב באמצעות דוגמה: ”האם חבריו של החתן צריכים להתאבל כל עוד החתן אתם? אך יבוא יום והחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו” (מתי ט׳:15).
יוחנן עצמו דימה את ישוע לחתן (יוחנן ג׳:28, 29). לפיכך כל עוד ישוע נמצא עם תלמידיו, הם אינם צמים. מאוחר יותר, כאשר ימות ישוע, יתאבלו תלמידיו ולא ירצו לאכול. אך המצב ישתנה לחלוטין כאשר הוא יקום לתחייה! באותה עת לא תהיה להם עוד סיבה לצום ולהתאבל.
לאחר מכן משתמש ישוע בשתי הדוגמאות הבאות: ”איש אינו תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן, שכן הטלאי יתכווץ וירחיב את הקרע. כמו כן, לא שמים יין חדש בנאדות ישנים; הרי כך הנאדות יתבקעו והיין יישפך והנאדות ייהרסו. יין חדש שמים בנאדות חדשים” (מתי ט׳:16, 17). למה מתכוון ישוע?
ישוע עוזר לתלמידיו של יוחנן המטביל להבין שאיש אינו צריך לצפות מתלמידי ישוע לקיים את המנהגים היהודיים הישנים, כגון המנהג לצום. הוא לא בא כדי לשים טלאים על צורת פולחן ישנה ובלויה — מערכת דתית שעמדה לאבד את תוקפה — ולנסות להאריך את ימיה. צורת הפולחן שישוע מטיף לה אינה תואמת את היהדות של ימיו, הנשענת על מסורות של בני אדם. הוא אינו מנסה לתפור טלאי חדש על בגד ישן או לשים יין חדש בתוך נאדות ישנים ונוקשים.
