המקרא מציין שלאחר כיבוש הארץ המובטחת וחלוקתה בין שבטי ישראל,‏ קיבלו עשר משפחות משבט מנשה נחלות ממערב לירדן,‏ בנפרד משאר השבט (‏יהושע י״ז:‏1–6‏)‏.‏ היש ראיות ארכיאולוגיות התומכות בכך?‏

 בשנת 1910 התגלו בשומרון אוסטרקונים,‏ כלומר שברי חרס שמופיעה עליהם כתובת.‏ חרסים אלה הם תעודות בעברית של משלוחי סחורות יקרות — לרבות יין ושמן לשימוש קוסמטי — שהובאו לארמון הבירה.‏ בסך הכול התגלו 102 אוסטרקונים,‏ המתוארכים למאה השמינית לפה״ס,‏ אך רק 63 מתוכם קריאים.‏ הצלבת המידע מ־63 שברי החרס חושפת תאריכים,‏ שמות של משפחות וכן את זהות השולחים והנמענים של הסחורות.‏

 ראוי לציין שכל המשפחות המוזכרות בחרסי שומרון שייכות לשבט מנשה.‏ לפי הספר NIV Archaeological Study Bible, זוהי ”‏חוליה חוץ־מקראית המקשרת בין משפחות שבט מנשה לבין הנחלות שבהן התיישבו על־פי הכתוב במקרא”‏.‏

 חרסי שומרון גם מהווים עדות לדיוק דבריו של עמוס,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ אשר אמר שהאנשים העשירים בימיו ”‏שותים במזרקי [‏קערות]‏ יין”‏ ומושחים את גופם ב”‏ראשית שמנים”‏,‏ כלומר בשמנים המובחרים ביותר (‏עמוס ו׳:‏1,‏ 6‏)‏.‏ חרסי שומרון מוכיחים שפריטים אלה אכן יובאו לאזור שבו התגוררו עשר המשפחות הללו משבט מנשה.‏