תהלים 22‏:1‏-31

  • מייאוש לתהילה

    • ‏”אלי,‏ למה עזבתני?‏” ‏(‏1‏)‏

    • ‏”על לבושי מפילים גורל” ‏(‏18‏)‏

    • תהילה לאלוהים בקהל ‏(‏22‏,‏ 25‏)‏

    • כל קצות הארץ ישתחוו לאלוהים ‏(‏27‏)‏

לַמְּנַצֵּחַ;‏ לְפִי ”אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר”.‏* מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד.‏ כב  אֵלִי,‏ אֵלִי,‏ לָמָּה עֲזַבְתַּנִי?‏ לָמָּה אַתָּה רָחוֹק מִלְּהוֹשִׁיעֵנִי,‏רָחוֹק מִזַּעֲקוֹת יִסּוּרַי?‏   אֱלֹהַי,‏ אֲנִי מוֹסִיף לִקְרֹא בַּיּוֹם,‏ וְאֵינְךָ עוֹנֶה;‏וּבַלַּיְלָה אֵינֶנִּי מַחְרִישׁ.‏   אַךְ אַתָּה קָדוֹשׁ,‏מֻקָּף בִּתְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.‏*   בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ;‏בָּטְחוּ,‏ וְהוֹסַפְתָּ לְהַצִּילָם.‏   אֵלֶיךָ זָעֲקוּ,‏ וְנִצְּלוּ;‏בְּךָ בָּטְחוּ,‏ וְלֹא הִתְאַכְזְבוּ.‏*   אַךְ אָנוֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ;‏בְּנֵי אָדָם מְלַגְלְגִים עָלַי* וַאֲנָשִׁים בָּזִים לִי.‏   כָּל רוֹאַי לוֹעֲגִים לִי;‏מְזַלְזְלִים בִּי וּמְנִידִים רֹאשָׁם בְּבוּז:‏   ‏”הִפְקִיד אֶת עַצְמוֹ בִּידֵי יְהֹוָה.‏ יוֹשִׁיעַ הוּא אוֹתוֹ!‏ יַצִּילֵהוּ,‏ כִּי כֹּה יָקָר הוּא בְּעֵינָיו!‏”‏   אַתָּה הוֹצֵאתָ אוֹתִי מִן הָרֶחֶם,‏גָּרַמְתָּ לִי לָחוּשׁ בָּטוּחַ עַל שְׁדֵי אִמִּי.‏ 10  הֻפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ* מִלֵּדָה;‏מִבֶּטֶן אִמִּי אַתָּה אֵלִי.‏ 11  אַל תִּשָּׁאֵר רָחוֹק מִמֶּנִּי,‏ כִּי הַצָּרָה קְרוֹבָהוְאֵין לִי עוֹזֵר אַחֵר.‏ 12  סוֹבְבִים אוֹתִי פָּרִים צְעִירִים רַבִּים;‏שְׁוָרִים אֵיתָנִים מִן הַבָּשָׁן מַקִּיפִים אוֹתִי.‏ 13  פּוֹעֲרִים נֶגְדִּי אֶת פִּיהֶם,‏כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג הַמְּשַׁסֵּעַ טַרְפּוֹ לִגְזָרִים.‏ 14  נִשְׁפַּכְתִּי כַּמַּיִם;‏כָּל עַצְמוֹתַי יָצְאוּ מִמִּפְרְקֵיהֶן.‏ הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנַג;‏נָמֵס בְּתוֹךְ תּוֹכִי.‏ 15  יָבַשׁ כּוֹחִי כִּכְלִי חֶרֶס;‏דָּבְקָה לְשׁוֹנִי לְחִכִּי;‏אֶל עֲפַר הַמָּוֶת אַתָּה מוֹרִידֵנִי.‏ 16  כִּי סוֹבְבִים אוֹתִי כְּלָבִים;‏סוֹגְרִים עָלַי כַּחֲבוּרַת עוֹשֵׂי רָעָה,‏כְּאַרְיֵה תּוֹקְפִים אֶת יָדַי וְרַגְלַי.‏ 17  יָכוֹל אֲנִי לִסְפֹּר אֶת כָּל עַצְמוֹתַי.‏ הֵם מַבִּיטִים וּבוֹהִים בִּי.‏ 18  הֵם מְחַלְּקִים אֶת בְּגָדַי בֵּינֵיהֶם,‏וְעַל לְבוּשִׁי מַפִּילִים גּוֹרָל.‏ 19  אַךְ אַתָּה,‏ יְהֹוָה,‏ אַל תִּשָּׁאֵר רָחוֹק.‏ אַתָּה כּוֹחִי;‏ חוּשׁ לְעֶזְרָתִי.‏ 20  הַצִּילֵנִי* מִן הַחֶרֶב,‏אֶת חַיַּי הַיְּקָרִים* מִיְּדֵי הַכְּלָבִים;‏ 21  הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי הָאַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי שׁוֹרֵי הַבַּר;‏עֲנֵה לִי וְהַצִּילֵנִי.‏ 22  אַכְרִיז אֶת שִׁמְךָ לְאַחַי;‏בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֶּלְךָ.‏ 23  יִרְאֵי יְהֹוָה,‏ הַלְּלוּהוּ!‏ כָּל זֶרַע* יַעֲקֹב,‏ כַּבְּדוּהוּ!‏ יִרְאוּ מִפָּנָיו,‏ כָּל זֶרַע* יִשְׂרָאֵל.‏ 24  כִּי לֹא בָּז לְסִבְלוֹ שֶׁל הַנִּדְכָּא וְלֹא סָלַד מִמֶּנּוּ;‏לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ.‏ כַּאֲשֶׁר שִׁוֵּעַ אֵלָיו לְעֶזְרָה,‏ שָׁמַע אוֹתוֹ.‏ 25  אֲהַלֶּלְךָ בְּקָהָל גָּדוֹל;‏אֶת נְדָרַי אֲשַׁלֵּם לְנֶגֶד יְרֵאָיו.‏ 26  יֹאכְלוּ הָעֲנָוִים וְיִשְׂבְּעוּ;‏מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה יְהַלְּלוּהוּ.‏ מִי יִתֵּן וְתִחְיוּ לָעַד.‏* 27  כָּל קְצוֹת הָאָרֶץ יִזְכְּרוּ וְיִפְנוּ אֶל יְהֹוָה.‏ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֻמּוֹת יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ.‏ 28  כִּי לִיהֹוָה שַׁיֶּכֶת הַמְּלוּכָה;‏מוֹשֵׁל הוּא בָּאֻמּוֹת.‏ 29  כָּל עֲשִׁירֵי* הָאָרֶץ יֹאכְלוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ;‏יִכְרְעוּ לְפָנָיו כָּל הַיּוֹרְדִים אֶל הֶעָפָר;‏אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.‏* 30  צֶאֱצָאֵיהֶם* יַעַבְדוּהוּ;‏לַדּוֹר אֲשֶׁר יָבוֹא יְסֻפַּר עַל יְהֹוָה.‏ 31  הֵם יָבוֹאוּ וִיסַפְּרוּ עַל צִדְקָתוֹ.‏ יַגִּידוּ לָעָם הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.‏

הערות שוליים

אולי מנגינה או סגנון מוזיקלי.‏
או ”יושב על כיסאך בקרב (‏על)‏ תהילות ישראל”.‏
או ”לא בוישו”.‏
או ”חרפה אני בעיני בני אדם”.‏
נה״מ,‏ ”עליך הושלכתי”.‏
או ”הצל נפשי”.‏
נה״מ,‏ ”יחידתי”,‏ כלומר חיי,‏ נפשי,‏ היחידים.‏
או ”צאצאי”.‏
או ”צאצאי”.‏
או ”מי ייתן ותמצאו הנאה בחייכם לעד”.‏ נה״מ,‏ ”יחי לבבכם לעד”.‏
נה״מ,‏ ”דשני ארץ”,‏ המדושנים.‏
או ”את נפשו”.‏
נה״מ,‏ ”זרע”.‏