תהלים 147‏:1‏-20

  • תהילה על פעליו האוהבים והגדולים של אלוהים

    • הוא מרפא את שבורי הלב ‏(‏3‏)‏

    • נותן שמות לכל הכוכבים ‏(‏4‏)‏

    • שולח שלג כצמר ‏(‏16‏)‏

קמז  הַלְּלוּ יָהּ!‏* טוֹב לְזַמֵּר תְּהִלּוֹת* לֶאֱלֹהֵינוּ;‏עַד כַּמָּה נָעִים וְרָאוּי לְהַלְּלוֹ!‏   יְהֹוָה בּוֹנֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם;‏מְקַבֵּץ אֶת נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל.‏*   מְרַפֵּא אֶת שְׁבוּרֵי הַלֵּב;‏חוֹבֵשׁ אֶת פִּצְעֵיהֶם.‏   מוֹנֶה אֶת מִסְפַּר הַכּוֹכָבִים;‏נוֹתֵן שֵׁמוֹת לְכֻלָּם.‏   גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב־כּוֹחַ;‏לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִדָּה.‏   מֵקִים יְהֹוָה אֶת הָעֲנָוִים,‏אַךְ אֶת הָרְשָׁעִים מַשְׁלִיךְ אַרְצָה.‏   שִׁירוּ לִיהֹוָה בְּהוֹדָיָה;‏זַמְּרוּ תְּהִלּוֹת לֶאֱלֹהֵינוּ,‏ בְּלִוּוּי נֵבֶל,‏   הַמְּכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים,‏הַנּוֹתֵן לָאָרֶץ מָטָר,‏הַמַּצְמִיחַ עַל הֶהָרִים עֵשֶׂב.‏   לַבְּהֵמוֹת נוֹתֵן מָזוֹן,‏לְגוֹזְלֵי הָעוֹרֵב הַקּוֹרְאִים וּמְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ.‏ 10  הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא הֲנָאָה בְּכוֹחַ הַסּוּס;‏וְאֵין הוּא מִתְרַשֵּׁם מִשּׁוֹקָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל הָאִישׁ.‏ 11  יְהֹוָה שְׂבַע רָצוֹן מִיְּרֵאָיו,‏מִן הַמְּיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.‏ 12  שַׁבְּחִי,‏ יְרוּשָׁלַיִם,‏ אֶת יְהֹוָה.‏ הַלְּלִי אֱלֹהַיִךְ,‏ צִיּוֹן.‏ 13  הוּא מְחַזֵּק אֶת בְּרִיחֵי שְׁעָרַיִךְ;‏מְבָרֵךְ אֶת בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.‏ 14  הוּא מַשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּשִׁטְחֵךְ;‏מַשְׂבִּיעֵךְ בַּחִטָּה הַמְּשֻׁבַּחַת מִכֹּל.‏* 15  הוּא שׁוֹלֵחַ פְּקֻדָּתוֹ אֶל הָאָרֶץ;‏דְּבָרוֹ רָץ בִּמְהִירוּת.‏ 16  הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַשֶּׁלֶג כְּצֶמֶר;‏מְפַזֵּר אֶת הַכְּפוֹר כְּאֵפֶר.‏ 17  הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת אַבְנֵי הַבָּרָד שֶׁלּוֹ* כְּפִסּוֹת לֶחֶם.‏ בִּפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד?‏ 18  הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת דְּבָרוֹ,‏ וְהֵם נְמַסִּים.‏ הוּא גּוֹרֵם לְרוּחוֹ לִנְשֹׁב,‏ וְהַמַּיִם זוֹרְמִים.‏ 19  הוּא מַכְרִיז אֶת דְּבָרוֹ לְיַעֲקֹב,‏אֶת חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.‏ 20  לֹא עָשָׂה כֵּן לְאַף אֻמָּה אַחֶרֶת;‏עַל מִשְׁפָּטָיו לֹא יָדוּעַ לָהֶן דָּבָר.‏ הַלְּלוּ יָהּ!‏*

הערות שוליים

צורה מקוצרת של השם יהוה.‏
או ”לנגן”.‏
או ”הפזורים מקרב ישראל”.‏
נה״מ,‏ ”חֵלֶב חיטים”,‏ שומן החיטה.‏
או ”הקרח שלו”.‏
צורה מקוצרת של השם יהוה.‏