תהלים 120‏:1‏-7

  • כמיהת הזר לשלום

    • ‏’‏הצילני מלשון רמייה’‏ ‏(‏2‏)‏

    • ‏”פניי לשלום” ‏(‏7‏)‏

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת.‏* קכ  אֶל יְהֹוָה קָרָאתִי בִּמְצוּקָתִי,‏וְהוּא עָנָה לִי.‏   יְהֹוָה,‏ הַצִּילֵנִי* מִשִּׂפְתֵי שֶׁקֶרוּמִלָּשׁוֹן רְמִיָּה.‏   מָה יַעֲשֶׂה* לָךְ,‏ וְאֵיךְ יַעֲנִישׁ אוֹתָךְ,‏*לָשׁוֹן רְמִיָּה?‏   בְּחִצֵּי לוֹחֵם חַדִּיםוּבְגַחֲלֵי רְתָמִים.‏   אוֹי לִי,‏ כִּי גַּרְתִּי כְּזָר בְּמֶשֶׁךְ!‏ שָׁכַנְתִּי בֵּין אָהֳלֵי קֵדָר.‏   שָׁכַנְתִּי* זְמַן רַב מִדַּיעִם שׂוֹנְאֵי שָׁלוֹם.‏   פָּנַי לְשָׁלוֹם,‏ אַךְ כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר,‏פְּנֵיהֶם לְמִלְחָמָה.‏

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
או ”הצל נפשי”.‏
כלומר,‏ אלוהים.‏
נה״מ,‏ ”ומה יוסיף לך”.‏
או ”נפשי שכנה”.‏