תהלים 105‏:1‏-45

  • חסדי יהוה לעמו

    • אלוהים זוכר את בריתו ‏(‏8–10‏)‏

    • ‏”אל תיגעו במשיחיי” ‏(‏15‏)‏

    • אלוהים משתמש ביוסף העבד ‏(‏17–22‏)‏

    • מופתיו של אלוהים במצרים ‏(‏23–36‏)‏

    • יציאת בני ישראל ממצרים ‏(‏37–39‏)‏

    • אלוהים זוכר את בריתו עם אברהם ‏(‏42‏)‏

קה  הוֹדוּ לִיהֹוָה,‏ קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ,‏הוֹדִיעוּ בָּעַמִּים עַל פְּעָלָיו!‏   שִׁירוּ לוֹ,‏ זַמְּרוּ לוֹ תְּהִלּוֹת,‏*הַרְהֲרוּ* בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.‏   הִתְפָּאֲרוּ בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.‏ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה.‏   דִּרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה וְעֻזּוֹ.‏ בַּקְּשׁוּ פָּנָיו* תָּמִיד.‏   זִכְרוּ אֶת נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה,‏אֶת מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִּיו,‏   זֶרַע* אַבְרָהָם עַבְדּוֹ,‏בְּנֵי יַעֲקֹב,‏ בְּחִירָיו.‏   הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.‏ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.‏   זוֹכֵר לְעוֹלָם אֶת בְּרִיתוֹ,‏אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,‏* לְאֶלֶף דּוֹרוֹת,‏   אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם אַבְרָהָם,‏וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק,‏* 10  אֲשֶׁר קָבַע כְּחֹק לְיַעֲקֹבוְכִבְרִית עוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל,‏ 11  בְּאָמְרוֹ,‏ ”לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנַעַןכְּחֶלְקַת נַחֲלַתְכֶם”.‏ 12  הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר הָיוּ הֵם מְתֵי מִסְפָּר,‏מְעַטִּים מְאוֹד,‏ וְזָרִים בָּאָרֶץ.‏ 13  הֵם הִתְהַלְּכוּ מֵאֻמָּה אֶל אֻמָּה,‏מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.‏ 14  הוּא לֹא הֵנִיחַ לְאָדָם לְעָשְׁקָם,‏אֶלָּא הוֹכִיחַ בִּגְלָלָם מְלָכִים,‏ 15  בְּאָמְרוֹ,‏ ”אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחַי,‏וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ”.‏ 16  קָרָא הוּא רָעָב עַל הָאָרֶץ;‏נִתֵּק אֶת אַסְפָּקַת לַחְמָם.‏* 17  שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁאֲשֶׁר נִמְכַּר לְעֶבֶד,‏ אֶת יוֹסֵף.‏ 18  בִּכְבָלִים קָשְׁרוּ* אֶת רַגְלָיו;‏צַוָּארוֹ הוּשַׂם בְּבַרְזֶל;‏* 19  עַד הָעֵת שֶׁבָּהּ הִתְקַיֵּם דְּבָרוֹ,‏אִמְרַת יְהֹוָה צָרְפָה אוֹתוֹ.‏ 20  הַמֶּלֶךְ שָׁלַח לְשַׁחְרְרוֹ,‏מוֹשֵׁל הָעַמִּים הוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי.‏ 21  הָפַךְ אוֹתוֹ לַאֲדוֹן בֵּיתוֹ,‏מוֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנָיו,‏ 22  לְמַעַן תִּהְיֶה לוֹ סַמְכוּת עַל שָׂרָיו* כְּאַוַּת נַפְשׁוֹוּכְדֵי לְלַמֵּד אֶת זְקֵנָיו חָכְמָה.‏ 23  אָז נִכְנַס יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם,‏וְיַעֲקֹב הִתְגּוֹרֵר כְּזָר בְּאַרְצוֹ שֶׁל חָם.‏ 24  אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת עַמּוֹ פּוֹרֶה עַד מְאוֹד;‏הָפַךְ אוֹתוֹ לְעָצוּם יוֹתֵר מִצּוֹרְרָיו.‏ 25  הוּא הֵנִיחַ לְלִבָּם לְהִשְׁתַּנּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׂנְאוּ אֶת עַמּוֹ,‏יִזְמְמוּ לְהָרַע לַעֲבָדָיו.‏ 26  שָׁלַח אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ,‏וְאֶת אַהֲרֹן,‏ אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַר.‏ 27  הֵם עָשׂוּ בְּקִרְבָּם אֶת אוֹתוֹתָיו,‏אֶת מוֹפְתָיו בְּאַרְצוֹ שֶׁל חָם.‏ 28  שָׁלַח חֹשֶׁךְ וְהָאָרֶץ חָשְׁכָה;‏הֵם לֹא מָרְדוּ בִּדְבָרָיו.‏ 29  הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָםוְהֵמִית אֶת דְּגָתָם.‏ 30  אַרְצָם שָׁרְצָה צְפַרְדֵּעִים,‏אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי מַלְכוּתָם.‏ 31  צִוָּה עַל הֶעָרוֹב* לִפְלֹשׁ,‏וְעַל כִּנִּים* בְּכָל שִׁטְחֵיהֶם.‏ 32  הָפַךְ אֶת גִּשְׁמֵיהֶם לְבָרָדוְשָׁלַח בְּרָקִים* עַל אַרְצָם.‏ 33  הִכָּה אֶת גַּפְנֵיהֶם וַעֲצֵי תְּאֵנָתָםוְשָׁבַר אֶת הָעֵצִים שֶׁבְּשִׁטְחָם.‏ 34  אָמַר שֶׁיִּפְלֹשׁ אַרְבֶּה,‏אַרְבֶּה צָעִיר עַד אֵין מִסְפָּר.‏ 35  הֵם אָכְלוּ אֶת כָּל צִמְחִיַּת הָאָרֶץ,‏וְאָכְלוּ אֶת פְּרִי אַדְמָתָם.‏ 36  וְאָז הִכָּה כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם,‏רֵאשִׁית כָּל אוֹנָם.‏ 37  הוֹצִיא אֶת עַמּוֹ בְּכֶסֶף וְזָהָב;‏וְאִישׁ בִּשְׁבָטָיו לֹא כָּשַׁל.‏ 38  מִצְרַיִם שָׂמְחָה בְּצֵאתָם,‏כִּי נָפַל עֲלֵיהֶם הַפַּחַד מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏* 39  פָּרַשׂ עָנָן לִהְיוֹת לָהֶם כְּמָסָךְוְאֵשׁ לְהָאִיר בַּלַּיְלָה.‏ 40  בִּקְּשׁוּ,‏ וְהֵבִיא שְׂלָו;‏הוֹסִיף לְהַשְׂבִּיעָם בְּלֶחֶם מִשָּׁמַיִם.‏ 41  פָּתַח צוּר,‏ וְזָרְמוּ מַיִם;‏זָרְמוּ בַּמִּדְבָּר כְּנָהָר.‏ 42  כִּי זָכַר אֶת הַהַבְטָחָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם עַבְדּוֹ.‏ 43  לָכֵן הוֹצִיא אֶת עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן,‏אֶת בְּחִירָיו בִּקְרִיאַת שִׂמְחָה.‏ 44  נָתַן לָהֶם אֶת אַרְצוֹת הָאֻמּוֹת;‏יָרְשׁוּ הֵם אֶת עֲמָלָם שֶׁל לְאֻמִּים אֲחֵרִים,‏ 45  לְמַעַן יִשְׁמְרוּ אֶת חֻקָּיווִיקַיְּמוּ אֶת תּוֹרוֹתָיו.‏ הַלְּלוּ יָהּ!‏*

הערות שוליים

או ”נגנו לו”.‏
או אולי ”דברו;‏ שוחחו על”.‏
או ”את נוכחותו”.‏
או ”צאצאי”.‏
נה״מ,‏ ”דבר ציווה”.‏
נה״מ,‏ ”ישחק”.‏
נה״מ,‏ ”כל מטה לחם שבר”.‏ ייתכן שהכוונה היא למוטות אשר שימשו לאחסון לחם.‏
נה״מ,‏ ”עינו”.‏
נה״מ,‏ ”ברזל באה נפשו”.‏
נה״מ,‏ ”[כדי] לאסור שריו”.‏
סוג של זבוב עוקץ.‏
או ”יתושים”.‏
או ”להבות אש”.‏
נה״מ,‏ ”נפל פחדם עליהם”.‏
צורה מקוצרת של השם יהוה.‏