שיר השירים 7‏:1‏-13

  • המלך ‏(‏1–9א‏)‏

    • ‏’‏כמה נעימה את,‏ אהובה’‏ ‏(‏6‏)‏

  • הבחורה הצעירה ‏(‏9ב–13‏)‏

    • ‏”אני של יקירי,‏ ואליי תשוקתו” ‏(‏10‏)‏

ז  ‏”מָה יָפוֹת רַגְלַיִךְ בְּסַנְדָּלַיִךְ,‏בַּת אֲצִילָה!‏ חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ הֵם כְּתַכְשִׁיטִים,‏מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.‏   טַבּוּרֵךְ קְעָרָה עֲגֻלָּה.‏ אַל יֶחְסַר בּוֹ יַיִן מְעֻרְבָּב.‏ בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטָּה,‏מֻקֶּפֶת בְּשׁוֹשַׁנִּים.‏   שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים,‏תְּאוֹמֵי צְבִיָּה.‏   צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל שֶׁנְהָב.‏ עֵינַיִךְ כַּבְּרֵכוֹת שֶׁבְּחֶשְׁבּוֹן,‏לְיַד שַׁעַר בַּת־רַבִּים.‏ אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן,‏הַצּוֹפֶה לְעֵבֶר דַּמֶּשֶׂק.‏   רֹאשֵׁךְ מְעַטֵּר אוֹתָךְ כַּכַּרְמֶל,‏וּקְוֻצּוֹת שְׂעָרֵךְ* הֵן כְּצֶמֶר אַרְגָּמָן.‏ הַמֶּלֶךְ מֻקְסָם* מִן הַשֵּׂעָר הַגּוֹלֵשׁ.‏   כַּמָּה יָפָה אַתְּ,‏ וְכַמָּה נְעִימָה,‏אֲהוּבָה,‏ יוֹתֵר מִכָּל תַּעֲנוּגִים!‏   קוֹמָתֵךְ הִיא כְּעֵץ תָּמָר,‏וְשָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת תְּמָרִים.‏   אָמַרְתִּי,‏ ’‏אֲטַפֵּס עַל עֵץ הַתָּמָרלֶאֱחֹז בְּעַנְפֵי פֵּרוֹתָיו’‏.‏ יִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת הַגֶּפֶן,‏וְרֵיחַ נְשִׁימָתֵךְ כְּתַפּוּחִים,‏   וְיִהְיֶה נָא פִּיךְ* כַּיַּיִן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”.‏ ‏”יִבָּלַע הוּא בְּקַלּוּת עַל־יְדֵי יַקִּירִי,‏וְיִזְרֹם בַּעֲדִינוּת עַל שִׂפְתֵי הַיְּשֵׁנִים.‏ 10  אֲנִי שֶׁל יַקִּירִי,‏וְאֵלַי תְּשׁוּקָתוֹ.‏ 11  בּוֹא,‏ יַקִּירִי,‏נֵצֵא אֶל הַשָּׂדוֹת;‏נָלוּן בֵּין צִמְחֵי הַכֹּפֶר.‏* 12  נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ לַכְּרָמִיםלִרְאוֹת אִם פָּרְחָה* הַגֶּפֶן,‏אִם נִפְתְּחוּ הַפְּרָחִים,‏אִם הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים.‏ שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי* לְךָ.‏ 13  הַדּוּדָאִים נוֹתְנִים רֵיחָם;‏עַל פְּתָחֵינוּ כָּל מִינֵי פֵּרוֹת מֻבְחָרִים.‏ אֶת הַחֲדָשִׁים וְגַם אֶת הַיְּשָׁנִים,‏יַקִּירִי,‏ צָפַנְתִּי לְךָ.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”ראשך”.‏
או ”אסור;‏ כבול”.‏
נה״מ,‏ ”חיכך”.‏
או ”חינה”.‏
או ”הנצה;‏ צמחה”.‏
או ”את חיבתי;‏ ביטויי אהבתי”.‏