שיר השירים 2‏:1‏-17

  • הבחורה הצעירה ‏(‏1‏)‏

    • ‏”איני אלא חבצלת השרון”‏

  • הרועה ‏(‏2‏)‏

    • ‏’‏אהובתי היא כשושנה’‏

  • הבחורה הצעירה ‏(‏3–14‏)‏

    • ‏’‏אל תעוררו בי אהבה עד אשר תיעור מאליה’‏ ‏(‏7‏)‏

    • ציטוט דברי הרועה ‏(‏10ב–14‏)‏

      • ‏”יפתי,‏ בואי איתי” ‏(‏10ב‏,‏ 13‏)‏

  • אַחֶיהָ של הבחורה הצעירה ‏(‏15‏)‏

    • ‏”תִּפְסוּ לנו את השועלים”‏

  • הבחורה הצעירה ‏(‏16,‏ 17‏)‏

    • ‏”יקירי שלי ואני שלו” ‏(‏16‏)‏

ב  ‏”אֵינִי אֶלָּא חֲבַצֶּלֶת* הַשָּׁרוֹן,‏שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים”.‏   ‏”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִיםכֵּן אֲהוּבָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”.‏   ‏”כְּעֵץ תַּפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר,‏כֵּן יַקִּירִי בֵּין הַבָּנִים.‏ אֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַד מְאוֹד לָשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ,‏וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.‏   הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה,‏*וְדִגְלוֹ מֵעָלַי הָיָה אַהֲבָה.‏   רַעְנְנוּ אוֹתִי בְּעוּגוֹת צִמּוּקִים;‏חַזְּקוּנִי בְּתַפּוּחִים,‏כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אֲנִי.‏   שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי,‏וִימִינוֹ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי.‏   אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶן,‏ בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏בַּצְּבִיּוֹת וּבְאַיְּלוֹת הַשָּׂדֶה:‏ אַל תְּנַסּוּ לְהָעִיר אוֹ לְעוֹרֵר בִּי אַהֲבָה עַד אֲשֶׁר תֵּעוֹר מֵאֵלֶיהָ.‏   קוֹל יַקִּירִי!‏ הִנֵּה הוּא בָּא,‏מְטַפֵּס עַל הֶהָרִים,‏ מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.‏   דּוֹמֶה יַקִּירִי לִצְבִי,‏ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.‏ הִנֵּה הוּא,‏ עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כָּתְלֵנוּ,‏מַבִּיט מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת,‏מֵצִיץ מִן הַסְּבָכוֹת.‏ 10  יַקִּירִי מְדַבֵּר וְאוֹמֵר לִי:‏ ‏’‏קוּמִי לָךְ,‏ אֲהוּבָתִי,‏יָפָתִי,‏ בּוֹאִי אִתִּי.‏ 11  הִנֵּה הַחֹרֶף* עָבַר.‏ הַגֶּשֶׁם חָלַף,‏ הָלַךְ לוֹ.‏ 12  הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ,‏עֵת הַזְּמִירָה הִגִּיעָה,‏וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמָע בְּאַרְצֵנוּ.‏ 13  עֵץ הַתְּאֵנָה מַבְשִׁיל אֶת פֵּרוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים;‏הַגְּפָנִים פּוֹרְחוֹת וְנוֹתְנוֹת רֵיחָן.‏ קוּמִי לָךְ,‏ אֲהוּבָתִי,‏ וּבוֹאִי.‏ יָפָתִי,‏ בּוֹאִי אִתִּי.‏ 14  יוֹנָתִי,‏ בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע,‏בְּסִתְרֵי הַצּוּק,‏הַרְאִינִי אֶת מַרְאֵךְ וְהַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ,‏כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאֶה’‏”.‏ 15  ‏”תִּפְסוּ לָנוּ אֶת הַשּׁוּעָלִים,‏הַשּׁוּעָלִים הַקְּטַנִּים הַמְּחַבְּלִים בַּכְּרָמִים,‏כִּי כְּרָמֵינוּ פּוֹרְחִים”.‏ 16  ‏”יַקִּירִי שֶׁלִּי וַאֲנִי שֶׁלּוֹ.‏ רוֹעֶה הוּא בֵּין הַשּׁוֹשַׁנִּים.‏ 17  עַד שֶׁתִּנְשֹׁב הָרוּחַ* וְיָנוּסוּ הַצְּלָלִים,‏שׁוּב מַהֵר,‏ יַקִּירִי,‏כַּצְּבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי הַהַפְרָדָה.‏*

הערות שוליים

כלומר,‏ כרכום;‏ זעפרן.‏
נה״מ,‏ ”בית היין”.‏
או ”עונת הגשם”.‏
נה״מ,‏ ”עד שיפוח [ינשוב] היום”.‏
או אולי ”ההרים המבותרים”.‏ או ”הרי בֶּתֶר”.‏