שופטים 21‏:1‏-25

  • שבט בנימין לא נמחה מישראל ‏(‏1–25‏)‏

כא  וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת בְּמִצְפָּה:‏ ”אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִין לְאִשָּׁה”.‏  בְּעִקְבוֹת זֹאת בָּאוּ הָעָם לְבֵית אֵל וְיָשְׁבוּ שָׁם עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים,‏ וְנָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם וּבָכוּ בְּכִי גָּדוֹל.‏  וְהֵם אָמְרוּ:‏ ”לָמָּה,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל?‏ מַדּוּעַ יִפָּקֵד הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד?‏”  בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת הִשְׁכִּימוּ הָעָם בַּבֹּקֶר וּבָנוּ שָׁם מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים.‏  אָז אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”מִי מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָלָה לְהִתְאַסֵּף לִפְנֵי יְהֹוָה?‏” כִּי הֵם נִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא עָלָה אֶל יְהֹוָה בְּמִצְפָּה,‏ מוֹת יוּמַת.‏  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִצְטַעֲרוּ עַל מָה שֶׁקָּרָה לְבִנְיָמִין אֲחִיהֶם.‏ הֵם אָמְרוּ:‏ ”הַיּוֹם נִגְדַּע שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.‏  מָה נַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נָשִׁים לַנּוֹתָרִים,‏ לְאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בִּיהֹוָה לֹא לָתֵת לָהֶם מִבְּנוֹתֵינוּ לְנָשִׁים?‏”‏  הֵם שָׁאֲלוּ:‏ ”מִי מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָלָה אֶל יְהֹוָה בְּמִצְפָּה?‏” וְהִנֵּה לֹא בָּא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵשׁ גִּלְעָד אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּהָל.‏  כַּאֲשֶׁר הִתְפַּקֵּד הָעָם,‏ הֵם רָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד.‏ 10  לְפִיכָךְ הָעֵדָה שָׁלְחָה לְשָׁם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מִבְּנֵי הַחַיִל הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר.‏ הֵם צִוּוּ עֲלֵיהֶם:‏ ”לְכוּ וְהַכּוּ אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד בַּחֶרֶב,‏ גַּם אֶת הַנָּשִׁים וְהַטַּף.‏ 11  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ:‏ כָּל זָכָר,‏ וְגַם כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּיְּמָה יְחָסִים עִם זָכָר,‏ תַּקְדִּישׁוּ לְהַשְׁמָדָה”.‏ 12  וּבְקֶרֶב יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד הֵם מָצְאוּ אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרוֹת בְּתוּלוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קִיְּמוּ יְחָסִים עִם גֶּבֶר,‏ וְהֵבִיאוּ אוֹתָן אֶל הַמַּחֲנֶה בְּשִׁילֹה,‏ שֶׁנִּמְצֵאת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.‏ 13  וְכָל הָעֵדָה שָׁלְחוּ מֶסֶר אֶל בְּנֵי בִּנְיָמִין שֶׁבְּצוּק רִמּוֹן וְהִצִּיעוּ לָהֶם שָׁלוֹם.‏ 14  לָכֵן בִּנְיָמִין חָזַר בָּעֵת הַהִיא.‏ וְהֵם נָתְנוּ לָהֶם אֶת הַנָּשִׁים שֶׁהִשְׁאִירוּ בַּחַיִּים מִקֶּרֶב נְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד,‏ אַךְ לֹא מָצְאוּ לָהֶם מַסְפִּיק נָשִׁים.‏ 15  וְהָעָם הִצְטַעֵר עַל מָה שֶׁקָּרָה לְבִנְיָמִין כִּי יְהֹוָה יָצַר פִּלּוּג בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 16  אָמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה:‏ ”מָה נַעֲשֶׂה כְּדֵי לָתֵת נָשִׁים לַגְּבָרִים הַנּוֹתָרִים,‏ הוֹאִיל וְכָל הַנָּשִׁים מִבִּנְיָמִין הֻשְׁמְדוּ?‏” 17  וְהֵם הֵשִׁיבוּ:‏ ”צְרִיכָה לִהְיוֹת יְרֻשָּׁה עֲבוּר הַשּׂוֹרְדִים מִבִּנְיָמִין,‏ פֶּן יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.‏ 18  אֲבָל לָנוּ אָסוּר לָתֵת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ,‏ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ וְאָמְרוּ:‏ ’‏אָרוּר הַנּוֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין’‏”.‏ 19  אָז אָמְרוּ:‏ ”הִנֵּה יֵשׁ חַג לִיהֹוָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּשִׁילֹה,‏ הַנִּמְצֵאת צְפוֹנִית לְבֵית אֵל וּמִזְרָחִית לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל לִשְׁכֶם וּדְרוֹמִית לִלְבוֹנָה”.‏ 20  לְפִיכָךְ הֵם צִוּוּ עַל בְּנֵי בִּנְיָמִין:‏ ”לְכוּ וְהַצִּיבוּ מַאֲרָב בַּכְּרָמִים.‏ 21  וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת מִשִּׁילֹה* יוֹצְאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת לַמְּחוֹלוֹת,‏* יֵצֵא כָּל אֶחָד מִכֶּם מִן הַכְּרָמִים וְיִתְפֹּס אִשָּׁה* מִבֵּין הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת מִשִּׁילֹה,‏ וְאָז תַּחְזְרוּ אֶל אֶרֶץ בִּנְיָמִין.‏ 22  וְאִם יָבוֹאוּ אֲבוֹתֵיהֶן אוֹ אֲחֵיהֶן וְיִתְלוֹנְנוּ בְּפָנֵינוּ,‏ נֹאמַר לָהֶם,‏ ’‏עֲשׂוּ עִמָּנוּ טוֹבָה לְמַעֲנָם,‏ כִּי לֹא יָכֹלְנוּ לָקַחַת בְּמִלְחָמָה אִשָּׁה לְכָל אֶחָד מֵהֶם וְאַתֶּם לֹא יְכָלְתֶּם לָתֵת לָהֶם אִשָּׁה מִבְּלִי לִהְיוֹת אֲשֵׁמִים’‏”.‏ 23  וּבְנֵי בִּנְיָמִין עָשׂוּ כֵּן,‏ וְכָל אֶחָד מֵהֶם לָקַח לוֹ אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים הָרוֹקְדוֹת.‏ לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ אֶל נַחֲלָתָם וּבָנוּ מֵחָדָשׁ אֶת עָרֵיהֶם וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהֶן.‏ 24  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְפַּזְּרוּ מִשָּׁם בָּעֵת הַהִיא,‏ אִישׁ אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ,‏ וְיָצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.‏ 25  בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל.‏ כָּל אֶחָד עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.‏*

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”בנות שילו”.‏
או ”לריקודי המעגל”.‏
או ”רעיה”.‏
או ”את מה שנראה נכון בעיניו”.‏