רות 1‏:1‏-22

  • משפחתו של אלימלך עוברת למואב ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • נעמי,‏ עורפה ורות מתאלמנות ‏(‏3–6‏)‏

  • רות נאמנה לנעמי ולאלוהיה ‏(‏7–17‏)‏

  • נעמי שבה לבית לחם עם רות ‏(‏18–22‏)‏

א  וּבַיָּמִים שֶׁבָּהֶם שָׁפְטוּ הַשּׁוֹפְטִים הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ;‏ וְאִישׁ אֶחָד מִבֵּית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה הָלַךְ לָגוּר כְּתוֹשָׁב זָר בִּשְׂדוֹת* מוֹאָב,‏ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו.‏  שֵׁם הָאִישׁ הָיָה אֱלִימֶלֶךְ,‏* שֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי,‏* וּשְׁמוֹת שְׁנֵי בָּנָיו מַחְלוֹן* וְכִלְיוֹן.‏* הֵם הָיוּ אֶפְרָתִים* מִבֵּית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה.‏ וְהֵם בָּאוּ אֶל שְׂדוֹת מוֹאָב וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם.‏  כַּעֲבֹר זְמַן מָה מֵת אֱלִימֶלֶךְ,‏ בַּעֲלָהּ שֶׁל נָעֳמִי,‏ וְהִיא נִשְׁאֲרָה עִם שְׁנֵי בָּנֶיהָ.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר הֵם נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת;‏ שְׁמָהּ שֶׁל הָאַחַת עָרְפָּה,‏ וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה רוּת.‏ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים.‏  וְאָז מֵתוּ גַּם שְׁנֵי הַבָּנִים,‏ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן,‏ וְהָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה בְּלִי שְׁנֵי יְלָדֶיהָ וּבַעֲלָהּ.‏  לָכֵן הִיא יָצְאָה לַדֶּרֶךְ עִם כַּלּוֹתֶיהָ כְּדֵי לָשׁוּב מִשְּׂדוֹת מוֹאָב,‏ כִּי שָׁמְעָה בְּמוֹאָב שֶׁיְּהֹוָה זָכַר אֶת עַמּוֹ בְּתִתּוֹ לָהֶם מָזוֹן.‏*  הִיא עָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ גָּרָה,‏ הִיא וּשְׁתֵּי כַּלּוֹתֶיהָ.‏ בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה,‏  אָמְרָה נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַּלּוֹתֶיהָ:‏ ”לְכוּ,‏ שׁוּבוּ,‏ כָּל אַחַת מִכֶּן לְבֵית אִמָּהּ.‏ יַעֲשֶׂה עִמָּכֶן יְהֹוָה חֶסֶד,‏ כְּפִי שֶׁעֲשִׂיתֶן אַתֶּן עִם הַגְּבָרִים שֶׁמֵּתוּ וְעִמִּי.‏  יִתֵּן יְהֹוָה* וְכָל אַחַת מִכֶּן תִּמְצָא בִּטָּחוֹן* בְּבֵית בַּעֲלָהּ”.‏ אָז נָשְׁקָה לָהֶן,‏ וְהֵן נָשְׂאוּ קוֹלָן וּבָכוּ.‏ 10  הֵן הוֹסִיפוּ לוֹמַר לָהּ:‏ ”לֹא;‏ נֵלֵךְ אִתָּךְ אֶל עַמֵּךְ”.‏ 11  אַךְ נָעֳמִי אָמְרָה:‏ ”שׁוּבוּ,‏ בְּנוֹתַי.‏ לָמָּה תֵּלְכוּ עִמִּי?‏ הַאוּכַל עוֹד לְהוֹלִיד בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָכֶן לִבְעָלִים?‏ 12  שׁוּבוּ,‏ בְּנוֹתַי.‏ לְכוּ,‏ כִּי זָקַנְתִּי מִכְּדֵי לְהִנָּשֵׂא.‏ גַּם אִלּוּ הָיְתָה לִי תִּקְוָה לִמְצֹא הַלַּיְלָה בַּעַל וְגַם אִלּוּ יָכֹלְתִּי לָלֶדֶת בָּנִים,‏ 13  הַאִם תְּחַכּוּ לָהֶם עַד אֲשֶׁר יִגְדְּלוּ?‏ הַאִם לְמַעֲנָם תִּמָּנְעוּ מִלְּהִנָּשֵׂא?‏ לֹא,‏ בְּנוֹתַי,‏ מַר לִי מְאוֹד עֲלֵיכֶן,‏ כִּי יַד יְהֹוָה פָּנְתָה נֶגְדִּי”.‏ 14  הֵן שׁוּב נָשְׂאוּ קוֹלָן וּבָכוּ,‏ וּלְאַחַר מִכֵּן נָשְׁקָה עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְעָזְבָה.‏ אוּלָם רוּת דָּבְקָה בָּהּ.‏ 15  עַל כֵּן נָעֳמִי אָמְרָה:‏ ”הִנֵּה גִּיסָתֵךְ הָאַלְמָנָה שָׁבָה אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ.‏ שׁוּבִי עִם גִּיסָתֵךְ”.‏ 16  אֲבָל רוּת אָמְרָה:‏ ”אַל תַּפְצִירִי בִּי לְעָזְבֵךְ,‏ לָשׁוּב לְאָחוֹר וְלַחְדֹּל לְהִתְלַוּוֹת אֵלַיִךְ;‏ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,‏ וּבַאֲשֶׁר תָּלוּנִי אָלוּן.‏ עַמֵּךְ יִהְיֶה עַמִּי,‏ וֶאֱלֹהַיִךְ אֱלֹהַי.‏ 17  בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת,‏ וְשָׁם אֶקָּבֵר.‏ אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם דָּבָר מִלְּבַד הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ”.‏ 18  כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה נָעֳמִי שֶׁרוּת מִתְעַקֶּשֶׁת לָלֶכֶת אִתָּהּ,‏ חָדְלָה לְנַסּוֹת לְשַׁכְנְעָהּ.‏ 19  וּשְׁתֵּיהֶן הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּן עַד בּוֹאָן לְבֵית לֶחֶם.‏ מִיָּד בְּהַגִּיעָן לְבֵית לֶחֶם רָגְשָׁה כָּל הָעִיר בִּגְלָלָן,‏ וְהַנָּשִׁים אָמְרוּ:‏ ”הַאִם זֹאת נָעֳמִי?‏” 20  אָמְרָה לָהֶן:‏ ”אַל תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי.‏* קִרְאוּ לִי מָרָא,‏* כִּי הַכֹּל יָכוֹל מֵרֵר אֶת חַיַּי עַד מְאוֹד.‏ 21  הָיִיתִי מְלֵאָה כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי,‏ אַךְ יְהֹוָה הֵשִׁיב אוֹתִי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.‏ לָמָּה תִּקְרְאוּ לִי נָעֳמִי?‏ הֲרֵי יְהֹוָה פָּעַל נֶגְדִּי וְהַכֹּל יָכוֹל הֵמִיט עָלַי אָסוֹן!‏”‏ 22  כָּךְ שָׁבָה נָעֳמִי מִשְּׂדוֹת מוֹאָב,‏ יַחַד עִם כַּלָּתָהּ הַמּוֹאָבִיָּה רוּת.‏ הֵן בָּאוּ אֶל בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים.‏

הערות שוליים

או ”באזור”.‏
פירושו ”אלי הוא מלך”.‏
פירושו ”הנועם שלי”.‏
ייתכן שהשם נגזר ממילה שפירושה ”להיחלש;‏ לחלות”.‏
פירושו ”כלה;‏ בא אל קיצו”.‏
כלומר,‏ מאפרתה.‏
נה״מ,‏ ”לחם”.‏
או ”יעניק יהוה מתנה”.‏
נה״מ,‏ ”מנוחה”,‏ מקום מנוחה.‏
פירושו ”הנועם שלי”.‏
פירושו ”מרה”.‏